1. נתוני המכירות שפרסם משרד האוצר לחודש יולי מלמדים כי משקי הבית ה"עניים" ביותר בתל אביב הם שקנו את הדירות היקרות ביותר בעיר. קבוצת האנשים שהשכר הממוצע שלהם (משק הבית כולו) עומד על 3,000 שקל בלבד, רכש ביולי דירה ראשונה בתל אביב במחיר ממוצע של 1.97 מיליון שקל.
באוצר מדברים על "אנומליה", אבל כל מי שחי בישראל לא באמת צריך להיות מופתע. עם כל הכבוד למשכורות שלנו, 3,000 שקל או 20 אלף שקל בחודש, הן לא באמת מספיקות להגיע להון עצמי לרכישת דירה (ודאי שלא בתל אביב). הורים עשירים ו/או כסף שחור מהצד הם המנוע העיקרי שמתדלק את מחירי הדירות, גם את אלו שקונים מחוסרי הדירה.
2. רק שלא יתבשמו במשרד האוצר מהיעלמות המשקיעים משוק הדיור בחודש יולי, עם כל הכבוד לירידה של 80% מהשיא של החודש שעבר. אחרי שהם הקדימו רכישות ביוני (לפני העלאת מס הרכישה) ואחרי שהם חזרו מחופשת הקיץ מסביב לעולם, אותם משקיעים לא רואים כעת תמונה שונה בהרבה מזו שהיתה פה לפני חודשיים. נכון שהם החמיצו מס בגובה 5% בלבד, אבל איפה בדיוק הם יכולים לשים את הכסף הפנוי שלהם היום או מחר? הבורסה משתוללת, אפילו האג"ח הפכו למוצר מסוכן, הריבית הנמוכה מבטיחה להם משכנתא זולה מחד וחוסר אטרקטיביות בחסכונות הסולידיים בבנק מאידך - והם שבים לנדל"ן.
3. במקביל, מחוסרי הדירה אפילו לא ממצמצים. 4,163 זוגות צעירים כאלו רכשו דירה ראשונה גם ביולי האחרון, מספר דומה לאלו שרכשו דירה ראשונה חודש קודם לכן. שר האוצר כחלון אמנם החליט שכל מכרזי המדינה יהיו במסלול של מחיר למשתכן, שבהם המדינה תסבסד קרקע ועלויות פיתוח ו"מחוסרי דירה יוכלו לרכוש דירה בהנחה של 200 אלף שקל", אבל עוד 4,163 מחוסרי דירה העדיפו לוותר על אותה הנחה תיאורטית ולקנות דירה כאן ועכשיו.
המכה שהנחית כחלון על משקיעי הדירות בסוף יוני, העלאת המדרגה הראשונה של מס הרכישה מ-5% ל-8%, הקטינה את מספר המשקיעים בעשרות אחוזים, אבל היא לא משנה בינתיים את בעיית הביקוש מול ההיצע. 9,200 עסקאות לרכישת דירה ביולי, נתון המשקף כמות שנתית של 110 אלף דירות, עדיין מותירים את המוכרים כשידם על העליונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.