האוצר שוקל מחדש את תחזיות ההכנסות והגירעון

משרד האוצר בוחן מחדש את תחזית ההכנסות ואת יעד הגירעון לתקציב 2015-2016, שאושר רק לאחרונה בכנסת בקריאה ראשונה. זאת, על רקע החלטתם של שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית את המע"מ ב-1% החל מ-1 באוקטובר ואת מס החברות ב-1.5% מתחילת 2016. החלטתם של כחלון ונתניהו צפויה לגרוע כ-6 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ב-2016, מהם 4.8 מיליארד בהפחתת המע"מ בלבד.

הכוונה להפחית מיסים עוררה כצפוי ביקורת נרחבת מצד כלכלנים בכירים ובראשם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שהגדירה את המהלך "חוסר זהירות" והזהירה מפני השפעותיה על הגירעון התקציבי. גם כלכלנים בכירים דוגמת פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, וד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, מתחו ביקורת חריפה על הורדת המע"מ.

תחזית ההכנסות הנוכחית של האוצר ל-2016 עומדת על 272.3 מיליארד שקלים והיא גבוהה ב-5.9 מיליארד שקל מהיעד ל-2015 - עובדה המבטיחה להערכת בכירים באוצר עודפי גבייה גם ב-2016, אם התחזית לא תעודכן. יעד הגירעון שהציג האוצר ל-2015 ול-2016 עומד על 2.9%, אך ל"גלובס" נודע כי לשר האוצר הוצגה הערכה אחרת, לפיה שנת 2015 תסתיים בגירעון נמוך יותר בסביבות 2.5%.

לעומת זאת, בבנק ישראל סבורים כי הגירעון בפועל גבוה בכמה עשיריות האחוז מהיעד הרשמי, לאור "תרגילים חשבונאיים" שנעשו. בנוסף יש לציין את הציפיות להגדלת תקציב הביטחון מעבר לסכום שאושר בממשלה, לאחר שראש הממשלה עצמו כבר אמר כי צפוי גידול משמעותי בתקציב במהלך השנה.

דוברת האוצר מסרה כי "בימים אלה נערכים דיונים בראשות המנכ"ל לצורך בחינת הפרמטרים בתחזית ויעד הגירעון, והמסקנות יוצגו בהמשך לממשלה".

ביקורת על הלמ"ס

ההחלטה על הפחתת המיסים התגבשה בתום דיונים פנימיים באוצר, שהחלו לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על צמיחה אפסית בתוצר ברבעון השני של השנה. במהלך הדיונים התברר כי הכנסות המדינה ממיסים באוגוסט יעלו בכ-2.5 מיליארד שקל על התחזיות, זה החודש השני ברציפות. בעקבות כך התחזקה באוצר הדיעה כי מצב המשק טוב מכפי שמשתקף בנתוני הלמ"ס.

כחלון אף מתח ביקורת מרומזת על הלמ"ס בנאום שנשא באוניברסיטת תל אביב, שבו הסביר כי סכומי הגבייה העודפים "שייכים לציבור ומשום כך 'יוחזרו לציבור'". בירושלים מעריכים כי שר האוצר כחלון העדיף להפחית את גובה המע"מ על פני הגדלת הוצאות הממשלה, בין היתר, מתוך חשש שכל סכום שיופנה להגדלת הוצאות הממשלה יגיע בסופו של דבר לתקציב הביטחון.

בהודעה שפרסם בנק ישראל זמן קצר לפני ההכרזה על הפחתת המע"מ ומס החברות נאמר כי "יהיה זה בלתי זהיר להתייחס לעודפי הגבייה שנרשמו בחודשים האחרונים כאל התפתחות מתמשכת, ולבסס עליה עידכון כלפי מעלה של תקבולי המיסים הצפויים בשנה הבאה". בהודעה נאמר כי " מאחר וקשה לקבוע בשלב זה האם מדובר בעלייה שצפויה להתמיד, או בגידול שנבע בחלקו מגורמים חד פעמיים, כגון גידול במספר העסקאות בדיור או עלייה במס רווחי הון בבורסה (יהיה) רצוי בשלב זה להניח שמדובר בעלייה חד פעמית בתקבולים, ונכון יהיה להשתמש בהם להפחתה של החוב הציבורי, שתשלומי הריבית עליו מהווים נטל כבד על ההוצאה הממשלתית".

כמו כן סיפק הבנק בהודעתו רוח גבית ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקבע כי "בחודשים האחרונים מסתמנת האטה בפעילות הכלכלית, בדגש על ירידה ביצוא ובהשקעות".

יורם גבאי: הבחירה להפחתת השיעור של מס חברות ומע"מ - ראויה; העיתוי - מוקדם מדי ומסוכן מדי

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, אומר שההחלטה לבחור בהורדת מס החברות מ-26.5% ל-25% וכן להפחית את המע"מ מ-18% ל-17% אמנם ראויה, אלא שהעיתוי מוקדם מדי ומסכן את היציבות המקרו-כלכלית של ישראל בשנה הקרובה.

"מס החברות בישראל גבוה מן הממוצע של המדינות *המפותחות", אומר גבאי. "ההפחתה ל-25% תביא אותנו לממוצע. לכן זהו צעד ראוי בשיקולי התחרותיות בשוק העולמי. גם הורדת המע"מ מ-18% ל-17% מומלצת בתקופה של עודף בהכנסות המדינה. מע"מ הוא מס אופטימלי לוויסות העודפים או הגירעונות בתקציב (לשני הצדדים). מה גם שההפחתה פרוגרסיבית בתחולתה על חלוקת ההכנסות". עם זאת מדגיש גבאי: "ראוי היה לבצע צעדים אלה רק בתחילת השנה הבאה, ורק אם וכאשר יתברר מעל לכל ספק שעודף ההכנסות פרמננטי ולא זמני".

גבאי - הנפגש מדי תקופה עם חברות דירוג האשראי מודיס, פיץ' ו-S&P - מציין שהפחתת המסים האחרונה עלולה להביא בשנת 2016 לחריגה בגירעון לרמה הגבוהה מ-3% תוצר ולעלייה ראשונה בחוב הלאומי מאז שנת 2004. "לכן, צעד זה מסכן את היציבות הפיננסית אשר הגנה עד היום על ישראל מפני משברים כלכליים, נוסח המשבר העולמי בשנת 2008". עוד אומר גבאי ל"גלובס" כי צפוי שחברות הדירוג יביעו התנגדות וביקורת נגד המהלך, כפי שעשתה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.