דוח: תוכנית הדגל של נתניהו לפתרון משבר הדיור נכשלה

החברה להגנת הטבע פרסמה הבוקר (ב') דוח המתייחס לפעילות הוד"לים (הוועדה לדיור לאומי). נזכיר שמדובר בתוכנית ממשלתית שאושרה בשנת 2011, בשלהי המחאה החברתית שהתפרצה בקיץ אותה שנה, וזכתה לכינוי תוכנית "הסופרטנקר הנדל"ני" של ראש הממשלה נתניהו לפתרון משבר הדיור.

על פי הדוח, למרות שהוד"ל היו אמורות להגדיל את ההיצע התכנוני ולקדם תוכניות בהליך מהיר ופשוט יותר לאחר 4 שנים נראה שהועדות המיוחדות לא השיגו את מטרתן.

כך, מוצגים בדוח נתוני מינהל התכנון במשרד הפנים ('שנתון התכנון' בשנים 2012-2014) המעידים כי פעילות הווד"לים כללה אישור של 36 תכניות דיור בלבד, מתוך 2,611 תכניות שאושרו במסלול הרגיל בשנים אלה (מעט יותר מ - 1% מכלל התכניות). עוד על פי הנתונים, ישנה מגמת ירידה דרסטית במספר יחידות הדיור שמאושרות בווד"לים כך שמספר יחידות הדיור שאושרו בשנת 2103 עמד על כ- 13,595 יחידות דיור ואילו בשנת 2014 מספר יחידות הדיור שאושרו עמד על כ- 4,687 יחידות דיור בלבד.

"בניתוח פעילות הווד"ל לאורך ארבע שנות יישום חוק הווד"לים, עולה כי מהלך הקמת ועדות תכנון ייחודיות אלו נחל כישלון", נכתב בדוח. "על פי נתוני מינהל התכנון במשרד הפנים לשנת 2014, פעילות הווד"ל בשנה זו כללה אישור של 7 תוכניות דיור בלבד, מתוך 817 תוכניות שאושרו במסלול הרגיל... על פי נתוני מינהל התכנון במשרד הפנים לשנים 2012-2014 ודוחות הווד"לים התקופתיים עד חודש אפריל 2015, מספר יחידות הדיור שאושרו הינו 244,814 מתוכם הווד"ל כללה אישור של 29,474 המהווים כ-12%, ואילו מספר יחידות הדיור שאושרו במסלול הרגיל כללה אישור של 212,922 המהווים כ-88%".

את הדוח כתבו אסף זנזורי ואיתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע והסיבה לפרסומו כעת היא העובדה שעל הממשלה לאשר שוב את הארכת חוק הוד"ל בקרוב, ובחברה להגנת הטבע מבקשים להראות כי הועדות המיוחדת נכשלו וכי אין להאריך אותן עוד.

נזכיר ש"גלובס" כבר חשף את התפוקה הנמוכה של הועדות המיוחדות לפני כחצי שנה כאשר ניתוח נתוני מינהל התכנון העלה שרק 1% מתוך התוכניות שנידונו ב-2014 אושר על ידי הוד"ל וכי תוכניות פינוי בינוי אינן מתקדמות במסלול זה.

"אין כלל דירות שאושרו לדיור בהישג יד להשכרה"

כזכור, ההכרזה ואישור התוכנית המיוחדת על ידי הממשלה, שהתקיימה על רקע המחאה החברתית של קיץ 2011, כללה גם התייחסות לשילוב דיור בר השגה במסגרת התוכניות. על פי הדו"ח גם מטרה זו לא הושגה. "בעקבות המחאה החברתית בקיץ שנת 2011, הוכנסו בחוק הווד"ל סעיפים מחייבים לדיור בהישג יד, סעיפים שהוכנסו תוך כדי דיונים בוועדה ולא היוו חלק מהצעת החוק המקורית. על ידי שימוש בחוק זה, ביקשו חברי הכנסת לספק פתרונות לסוגיות החברתיות השונות שעלו במחאה, על ידי יצירה של דיור בר השגה בפרויקטים המקודמים במסלול הווד"ל.

חוק הווד"לים קובע, כי תכנית לדיור לאומי תכלול, בין היתר, הוראות לעניין שטחן של יחידות הדיור והיחס בין יח"ד קטנות לגדולות בתכנית. עוד קובעות ההוראות, כי ניתן יהיה לקבוע שבניין, כולו או חלקו, ייועד להשכרה כאשר תקופת ההשכרה לא תפחת מעשר שנים... על פי הנתונים שנמסרו לוועדת הפנים והגנת הסביבה באוקטובר 2013, ועל פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2015, מתוך 25,487 יחידות דיור שאושרו בתוכניות הווד"ל רק 1,676 יחידות דיור הן דירות קטנות (6.5%) ואילו רק כ-433 מהוות יחידות דיור להשכרה (פחות מ -2%). כמו כן, אין כלל דירות שאושרו לדיור בהישג יד להשכרה".

"אין תכניות אחת שעמדה בתנאים של החוק ובמטרות הממשלה"

עוד במסגרת הדו"ח של החברה להגנת הטבע: "על פי חוק הווד"ל, תכניות המגיעות לפתחן של הוועדות אינן יכולות להישאר במישור התכנוני מבלי שתתקבל בעניינן הכרעה. לכן, מלכתחילה מוגשות לווד"לים תכניות מועטות ואך ורק כאלו שמעריכים שניתן יהיה לקדמן במסלול המהיר. קרי, תוכנית שידוע מראש שיש בהן מורכבות שתדרוש הבשלה במישור התכנוני לא יקודמו במסלול זה.

על אף התיקון של חוק הוד"לים בדצמבר 2013, המאפשר הגשה של תוכניות פינוי-בינוי למסלול של וד"לים, התיקון לא הוביל לתוצאה הרצויה וכמעט שלא קודמו פרויקטים עד כה של התחדשות עירונית במסלול זה. על פי חוק הווד"לים מועד ביצועה של תכנית שאושרה במסלול הווד"לים, תחל את הביצוע בתוך שנתיים וחצי מיום אישורה. ניתן לראות כי כיום, ארבע שנים לאחר הקמת הוד"לים, אין תכניות אחת שעמדה בתנאים של החוק ובמטרות הממשלה על אף מספר הרב של הווד"לים".

"ועדות אלה אינן מגשימות את רוח החוק"

המסקנה שעולה מהדו"ח היא שהתייעלות מערכת התכנון יכולה להתקיים בקלות רבה במידה ויוקצו משאבים למערכת התכנון הקיימת (הועדות המחוזיות), במקום בזבוז משאבים וביזור סמכויות על ידי הקמה של ועדות "מיוחדות" כדוגמת הווד"לים והוותמ"ל.

"בכוחו של מסלול זה לקדם רק תוכניות בשלות, שהיו מקודמות בקלות רבה גם במסלול הרגיל. לא ברור מהי התרומה של ועדות אלה, מלבד הצגת פתרון בדמות מצג-שווא של פתרונות קסם", כותבים בן דויד וזנזורי. לגבי ההתעלמות משילוב צדיור בר השגה במסגרת התוכניות כתבו השניים: "ועדות אלה אינן מגשימות את רוח החוק ומתעלמות מסוגיותיו החברתיות. כמו כן, עצם העובדה שלא האריכו את ועדות הווד"לים וכיום משקיעים את מירב המאמצים בקידום תכניות לעבר ועדת הוותמ"ל שאינה מחויבת לדיור בר-השגה, מדגיש את הפער הגדול בין הצהרות הממשלה לקידום פתרונות דיור חברתיים, לבין המצב בפועל".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדו"ח כי "ועדות הדיור הלאומיות (וד"ל) הוקמו מכוח הוראת שעה בשנת 2011, כחלק מארגז הכלים הממשלתי להתמודדות עם משבר הדיור. הוועדות פעלו מתוך המחוזות, גם על ידי תגבור של עובדים חדשים שנקלטו במחוזות, כך שלמעשה בפועל חיזקו את לשכות התכנון. מסלול הווד"ל חייב לוחות זמנים קצרים יותר לקידום תכניות. עמידה בלו"ז אלו דרשה ממגישי תכניות עבודה אינטנסיבית ומחייבת יותר, ועל כן, לעיתים נמנעו אלו, שלא היה ביכולתם לעמוד בתנאים אלו, מלהגיש תכניות במסלול זה. והרי שפעילות כל מוסד תכנון, תלויה ונגזרת במספר התכניות המוגשות אליו. נדגיש כי ועדות הווד"ל עשו כל שביכולן על מנת למלא את ייעודן. הוותמ"ל, שהממשלה החליטה להקימו בשנת 2014, יצר ועדה ארצית ייעודית מקצועית חדשה, בעלת סמכויות רחבות, ששונה במהותה מוועדות הווד"ל. מינהל התכנון ימשיך ויפעל על מנת ליצר כלים להתמודדות עם משבר הדיור, מתוך מחויבות לציבור ולתוצאות בשטח".