פולין נחה על זרי הדפנה, והגיע הזמן לקום

מפעל הפלדה הגדול מאוד של ארסלור-מיטאל באזור התעשייתי של קרקוב, העיר השנייה בגודלה בפולין, מגלם את הפריחה הכלכלית במדינה.

המפעל, שהיה לא יעיל ומיושן בימיו כמפעל ממשלתי, נקנה על ידי חברת הפלדה הגדולה בעולם ממש לפני הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב-2004. השקעה של 381 מיליון דולר כעבור כמה שנים הפכה אותו למפעל הערגול המודרני ביותר באירופה.

אבל באוגוסט המפעל נסגר, בגלל הפסקות חשמל בכלכלה השישית בגודלה באיחוד האירופי, שנגרמו על ידי מזג אוויר חם חריג.

העובדה שכמה ימים חמים יכולים לשתק את אחד העסקים הגדולים ובעלי הערך בפולין, יחד עם מפעלים נוספים ברחבי המדינה, אינה עולה בקנה אחד עם הדימוי של מעצמת צמיחה כלכלית אירופית שדבק בפולין. כל פוליטיקאי פולני יאמר לכם שרק פולין נמנעה מהמיתון של אחרי 2008 באיחוד האירופי, ועקפה בקלות את קצב הצמיחה הזניח ביבשת מאז.

אבל הפסקות החשמל הראשונות מאז הימים הקודרים של הקומוניזם היו תזכורת מכאיבה לכך שלמרות 25 שנות הצלחה דמוקרטית ועשור של חברות באיחוד האירופי, פולין חייבת להמשיך להשקיע ולהתפתח כדי ש-25 השנים הבאות יוכלו להיות מוצלחות באותה מידה.

שאננות ועצירת תהליך הרפורמות הן "הסכנה האמיתית של פולין", אומר אדם אושפולביץ', מנכ"ל אביבה פולין, מחברות הביטוח הגדולות במדינה. "פולין נחה על זרי הדפנה בשנים האחרונות", הוא מסביר. "3% הם יפים מאוד בהשוואה ליתר אירופה, אבל פולין צריכה לצמוח ב-5% בשנה".

בהשוואה למצב ששרר לפני כמה עשרות שנים, פולין במצב טוב. הכלכלה אכן צומחת בקצב שנתי של 3.3%, וכל נתוני הפיתוח הם בכיוון הנכון. היצוא, הצריכה הפרטית, הבנייה והתוצר התעשייתי עולים, ופולין הוצאה לאחרונה מרשימת מדינות הגירעון המופרז של האיחוד האירופי - הרשימה השחורה של המדינות שהוצאותיהן גבוהות יחסית להכנסותיהן ממסים.

יעד מפתח להשקעות

המדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה במונחי אוכלוסייה, שטח וכלכלה הפכה ליעד מפתח של הרבה תיקי השקעה אזוריים, והיא מוגדרת בדרך כלל "כלכלה מתעוררת שהיא מקלט מבטחים".

פולין טיפסה בהתמדה במעלה דירוג הבנק העולמי של קלות עשיית עסקים, מהמקום ה-72 ב-2010 ל-32 בעולם השנה, דרגה אחת מתחת לצרפת ואחת מעל ספרד. התשתיות השתפרו כה הרבה בעשרים השנים האחרונות, שהכבישים המהירים והרכבות המהירות לא מוכרים לפולנים שזוכרים איך הם בילו ימים על הכבישים המשובשים בין הערים הראשיות.

אבל רבים אומרים שיש עוד הרבה מה לעשות.

שוק ההון הפולני אמנם מתקדם ביחס לאזור אך מפגר ביחס לציפיות. מגזרי האנרגיה, הכרייה והחקלאות - כולם מעסיקים ותורמים גדולים לכלכלה - עדיין זקוקים לרפורמות כדי להתמודד עם היריבים המערביים. והחשוב מכול - פולין איטית בכל הנוגע לקידום כלכלת חדשנות ורעיונות, והתרחקות ממודל הצמיחה של העבודה בשכר נמוך ששירת אותה היטב עד כה.

"למרות שאפשר לתאר את האתגרים הללו כארוכי-טווח, קבלת החלטות קונקרטיות ופעולות אינן יכולות לחכות", אומר ממטה מורטי, הממונה על הדסק המרכז האירופי והבלטי בבנק העולמי.

ההוצאה של פולין על מחקר ופיתוח היא רק 0.9% מהתמ"ג, שהסתכם בשנה שעברה ב-548 מיליארד דולר - השיעור הנמוך ביותר בין הכלכלות הגדולות באיחוד האירופי ופחות מחצי הממוצע באיחוד האירופי, 2%. "גם אם המדינה נעה לקראת התלכדות עם מערב אירופה, פער ההכנסה עדיין גדול. יידרש כמעט דור שלם כדי להדביק אותם", אומר מורטי ומוסיף: "זה ארוך מדי. אני בטוח שפולין שואפת לקצר את התהליך הזה".

פריון גבוה, שכר נמוך

המעבר לכלכלה שמתבססת בעיקר על תעשיות מסורתיות שעברו מודרניזציה לא יהיה קל. אפשר לייחס חלק גדול מהצמיחה במגזרי הייצור והשירותים במדינה לפריון הגבוה שלה ולשכר הנמוך. ב-2012 פועל תעשייה פולני ממוצע הביא הביתה 8 דולרים לשעה. מ-2008 עלויות יחידת העבודה בפולין ירדו מעט, בניגוד לכלכלות ייצור מובילות באסיה, לדוגמה.

זה נבע במידת מה מהגאות בחוזי העבודות החלקיות והזמניות במדינה. מבין 30 כלכלות OECD המפותחות, רק לצ'ילה יש שיעור גדול יותר של עובדים זמניים. זה מנמיך את העלויות למעסיקים, אבל יוצר פער בין הצמיחה הכלכלית הרשמית למה שאנשים חשים בכיס שלהם. הפער הזה גם מדכא את רמת ההכשרה וההדרכה שפולין צריכה כדי לשפר את כישורי כוח העבודה שלה.

"שורשי ההצלחה הפולנית הם הגמישות והתחרותיות של הכלכלה", אומר דיוויד ריד, מנהל תיקים בלונדון בקרן ההשקעות של בלקרוק לאירופה המתעוררת. "כוח העבודה המיומן הפולני והקרבה לשוקי-מפתח גורמים לכך שכושר התחרות עולה, לא יורד".

יש כמה סימנים מעודדים למפנה. תעשיית טכנולוגיית המידע של פולין שווה כיום 16 מיליארד אירו בשנה, והערך שלה עולה. אמזון הצטרפה לאחרונה לחברות כמו סמסונג בהקמת מרכז פיתוח בפולין, וגוגל תפתח בקרוב עוד אחד מ"קמפוסי החדשנות" שלה בוורשה.

"הגורם המרכזי בהצלחה הוא כוח העבודה הצעיר, הלהוט והמשכיל", אומר דון גרנתם, נשיא החטיבה המזרח והמרכז אירופית של מיקרוסופט. "בערך 15,000 סטודנטים של טכנולוגיית מידע מסיימים לימודים כל שנה, וכמה סקרים רואים את פולין כאחת משתי מדינות או"ם בלבד שמספר מומחי ה-IT בהן בשנת 2020 יהיה גבוה יותר".

אך כאשר היא חותרת להדביק את יריבותיה במערב, פולין צריכה גם להביט בדאגה על שכנותיה. מדינות אחרות במרכז ומזרח אירופה, שהתפתחותן אחרי שנות המשטר הקומוניסטי הייתה איטית יותר, מנסות כעת לחקות את פולין ואף לעקוף אותה.

"פולין היא לב מערך של מדינות שמתמודדות ומשתפות פעולה זו עם זו בו זמנית", אומר ריד מבלקרוק. "רומניה במיוחד נושפת בעורפה של פולין, ויש לה מודל חיקוי טוב לשאוף אליו - פולין".