הרשות להגבלים מתעלמת מחסם עיקרי ליבוא רכב - המדינה

בשנים האחרונות הקדישה ועדת הכלכלה ישיבות רבות לנושא "מערכת היחסים שבין יבואני הרכב הרשמיים לבין היבואנים העקיפים", במסגרת הדיון בחוק שירותי הרכב של משרד התחבורה. מיטב הפוליטיקאים, המשפטנים ונציגי קבוצות האינטרסים דנו בחסמים הניצבים - או ניצבים כביכול - בדרכם של יבואני הרכב העקיפים לשוק הרכב הישראלי וגיבשו דרכים להסיר (או לשמר) אותם בתוך שמירה על האינטרס הציבורי.

אולם בשעה שהעניינים בוועדת הכלכלה ממשיכים להתקדם בקצב הטנגו (צעד קדימה, שניים אחורה), הרחק ממסכי הרדאר מקדמת רשות ההגבלים העסקיים שינוי מהפכני בנושא. מדובר בתיקון חדש לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים, שעניינו "הסרת חסמים בתחום הייבוא". התיקון אמור להעניק לרשות ההגבלים העסקיים סמכויות וכלים לפקח על פעילותם התחרותית של היבואנים ה"רשמיים", כלומר אלה שמחזיקים ברישיון ייבוא מטעם היצרן, מול יבואנים מקבילים של אותם מוצרים.

לא להגביל את המקביל

נוסח התיקון לחוק ההגבלים בסוגיית היבוא הוצג לראשונה לציבור באפריל השנה והוא מתבסס על ההמלצות הסופיות של "הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום הייבוא", שמכונה גם "ועדת לאנג", שאומצו בהחלטת ממשלה בדצמבר אשתקד.

וכך כותבת הרשות בהסבר לחוק: "ליבוא יש חשיבות רבה כמחולל תחרות במשק הישראלי. נפוצים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא 'רשמי' ויבוא 'מקביל'... התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר... התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן במקום שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין-מותגית עזה ויבואן רשמי מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא... תכליתו של תיקון החוק היא למנוע פגיעה בתחרות בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל על ידי היבואן הרשמי של טובין... כאמור, יבואן רשמי עשוי להחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא גם אינו בעל מונופלין בשוק המוצר הרחב יותר ונתח השוק שלו נמוך מ-50%".

אם מכניסים את הדוגמה של ענף הרכב למסגרת התיקון, מגלים שהוא עשוי לחול - תיאורטית - על כמעט כל יבואן רכב ישיר ועל כמעט כל יבואן גדול של חלפים, שמחזיק בזיכיון ייבוא רשמי ובלעדי של מותג בינלאומי. אמנם לאף אחד מהשחקנים בשוק הישראלי אין נתח שוק שאפילו מתקרב להגדרה הרשמית של מונופול (50%), אבל יש לשחקנים מסוימים דומיננטיות במותגי הרכב שלהם ובמיוחד ביבוא חלפים חיוניים לרכב, שאינם מיובאים על ידי צד שלישי.

בהערת אגב נציין שגם "חוק שירותי הרכב" של משרד התחבורה מנסה לנטרל, בדרכו שלו, חלק ממוקדי הכוח והבלעדיות בענף, אולם לאותו חוק לא יהיו הרבה שיניים. יכולות האכיפה של חוק ההגבלים הן הרבה יותר מובהקות ואגרסיביות.

תיקון שדורש תיקון

על פניו, נראה שהתיקון הוא סוג של "מיני מהפכה צרכנית" שאמורה להיות מבורכת: בשוק מוטה ייבוא כמו השוק הישראלי, הסרת חסמים בפני ייבוא מקביל בנוסח "הגנה על החלשים מפני החזקים" עשויה תרום להורדת מחירים משמעותית ולהוריד את יוקר המחיה. כבר ראינו דוגמאות "טבעיות" לכך בתחום המזון, הלבשה וכו'.

אלא שזוהי תמונה חלקית בלבד. רשות ההגבלים "מסמנת" את היבואנים הישירים כאחד החסמים העיקריים בפני היבוא העקיף ומתמקדת בניטרול כוחם להשפיע על התחרות. אבל היא בוחרת להתעלם מהעובדה שדוח ועדת לאנג - אותו דוח שעליו מבוססת הלגיטימציה לתיקון לחוק - מזהה חסמי יבוא משמעותיים הרבה יותר, שכנגדם התיקון בחוק כלל לא יהיה יעיל.

באופן פרדוקסלי, אחד החסמים המרכזיים שזיהתה ועדת לאנג הוא המדינה עצמה ובמיוחד דרישות התקינה והביורוקרטיה המסורבלת. כאן הדוגמה של שוק הרכב כבר אינה תיאורטית. ועדת לאנג התייחסה באריכות לנושא החסמים שמציבה הביורוקרטיה הקיימת של משרד התחבורה וכתבה בין השאר כי "יחידת התקינה במשרד התחבורה קובעת מאות תקנים ייחודיים לחלקי חילוף, בנוסף על תקני מכון התקנים, עבור מוצרי תחבורה המיובאים שלא דרך היבואן הרשמי... תקנים אלה מפלים את מוצרי החילוף החליפיים או המקבילים לעומת המקוריים. במקרים רבים תקנות אלה ייחודיות לישראל ואינן קיימות בתקינה הבינלאומית". יצוין כי חלק מהבעיות הללו מטופלות במסגרת הצעת חוק שירות רכב של משרד התחבורה.

נוסף על כך, לתיקון לחוק ההגבלים אין "שיניים" בכל הנוגע לכוח התחרותי שמפעיל היצרן עצמו בחו"ל כנגד היבוא המקביל. מלחמתם של יצרנים ביבוא "אפור" היא תופעה רווחת ומוכרת בשוק הבינלאומי, שזוכה לעתים קרובות לעידוד מצד הממשל במדינה שבה פועל יצרן הרכב. האם ניתן יהיה להעלות יצרן רכב על המדוכה של בית הדין להגבלים עסקיים או שמא הרשות תנצל את התיקון כדי "להדביק" את האשמה על היבואן הרשמי במקרה שהיצרן הוא זה שייזום פעילות אנטי-תחרותית?

אופוזיציה מנומקת

לתיקון החוק המתגבש יש אופוזציה מנומקת, שמגיעה ממקורות בני-סמכא. אחד מהם הוא עו"ד גולן קנטי, שותף ומנהל תחום ההגבלים העסקיים במשרד עו"ד נשיץ, ברנדיס, אמיר. עו"ד קנטי עבד כעשר שנים ברשות להגבלים העסקיים והיה אחראי, בין השאר, על תחום הרכב. הוא ייצג את הרשות בוועדת סופר, שחתומה על הרפורמה בייבוא האישי של רכב, ייצג את הרשות בדיונים משפטיים בסוגיית הייבוא האישי ופעל בעשור הקודם להסרת חסמים בפני הייבוא האישי של רכב.

לדברי קנטי, התיקון לחוק מנסה לפתור בעיה ממוקדת באמצעות "הוראה כללית", שעשויים להיות לה שלל פירושים, ואלה עלולים לפגוע בעתיד גם ביבואנים מקבילים, ולא רק בתחום הרכב. ההגדרה הקיימת של "יבואן רשמי" היא רחבה מאוד, איננה מתייחסת לנתח שוק או להיקף יבוא מינימלי, איננה כוללת התייחסות לכוח שוק ועשויה להתייחס אפילו ליבואן שמחזיק חלק קטן מאוד מהשוק.נוסף על כך, הדיון על יתרונותיו ועל חסרונותיו של יבוא מקביל לא מוצה עדיין, ולא הוכח שהגבלת היבואן הרשמי פועלת בהכרח לטובת הצרכן. "אם יבואן "רשמי" מנצל את מעמדו ואת כוחו אצל היצרן כדי להוזיל או לשדרג את המפרט של המוצר המיובא במטרה להילחם בייבוא מקביל", אומר עו"ד קנטי, "האם זה פועל בהכרח לרעת הצרכנים? האם זה לא יעודד את היבואן המקביל להיכנס לתחרות בריאה?".

הוא מציין גם כי קיימים חסמים שהם פרי הגנה על אינטרסים פרטיים וחוקיים של הייבוא הישיר ושל היצרן, כמו הגנה מפני עוולות מסחריות, הגנה על הסימן המסחרי והמותג ועוד. לדבריו, התיקון לחוק אינו יעיל כנגד חסמים "שוקיים" דוגמת מחיר אחיד שמכתיב היצרן, הגבלת כמות אספקה לפי כוח צרכני, מגבלות חוזיות ועוד. לטענתו, בנוסח הקיים של התיקון עלולה להיווצר פגיעה משמעותית ביבואנים רשמיים ובכושרם להתחרות.

תחמושת למשרד התחבורה

יודגש שהתיקון לחוק בנושא הייבוא אינו מכוון ספציפית נגד ענף הרכב והוא רלוונטי לכל יבואן בלעדי או מקביל בכל תחום עסקי שהוא בישראל. יתר על כן, ברשות ההגבלים אפילו טרחו להדגיש בפנינו שענף הרכב כלל לא היה המוקד בעת הדיונים בתיקון.

אבל כאן יש לנו שתי הערות. הראשונה היא שאפשר בהחלט לשער שענף הרכב והחלפים יהיה "מקרה מבחן" קלאסי לתיקון המוצע, אם וכאשר יתקבל, כיוון שמדובר בענף שכולו מוטה יבוא ושבו פועלים קובץ יבואנים "רשמיים", שמייבאים סחורה בהיקף 20 מיליארד שקל בשנה.

ההערה השנייה היא שאף אחד לא יכול לדעת באמת מי ישתמש בתיקון הזה בעתיד ובאיזו דרך. ברגע שאתה בונה כלי נשק, טוען אותו בכדורים ומניח אותו על השולחן, אפשר לשער שבמוקדם או במאוחר מישהו גם יכוון אותו ויירה. וכאשר בכיסא של שר התחבורה יושב כיום השולף המהיר ביותר במערב, אפשר לשער שמדובר על "מוקדם" ולא על "מאוחר".

ברשות להגבלים עסקיים סירבו להגיב על הדברים.