חמש יחידות בקיצוניות

בשבוע שעבר פניתי מעל הבמה הזו אל שר החינוך נפתלי בנט בבקשה שיתמקד קודם כל ביצירת דור של תלמידים בעלי ערכי מוסר, סובלנות וקבלת האחר, ושיתן לכך עדיפות אפילו מעל יצירתם של עוד כמה אלפי בוגרי חמש יחידות במתמטיקה ופיזיקה. הדברים נכתבו על רקע משחק כדורגל שבו הניף קומץ אוהדים כרזה שבכמוה נעשה שימוש בהפגנות ניאו-נאציות קיצוניות, לפעמים אלימות, ברחבי אירופה.

שלל התגובות שהתקבלו אצלי מאז גורם לי להידרש שוב לנושא. במיוחד התגובות הרבות שציינו בפניי את ההנחה שמי שלומד חמש יחידות מתמטיקה ומי שמצטיין בלימודים לא יפנה לאלימות, לא ינקוט בגזענות, לא יתבטא בקיצוניות, לא יסית כלפי אחרים. רוב מי שחשבו כך היו אנשי היי-טק, שמשום מה מניחים שגזענות וקיצוניות מתחברים בהכרח לבערות, אבטלה ועוני. מישהו מהמגיבים כתב (בעילום שם): "מניפי השלט לא עשו חמש יחידות מתמטיקה, וגם לא פיזיקה. והם בוודאי לא נסעו לפולין למחנות ההשמדה. ולא השתתפו בשום דיונים. הם לא יגיעו להיי-טק וגם לא ללימודים אקדמאים אלא ישתלבו בעסק של אבא שרובו מתנהל ב'שחור'". תגובה זו מאפיינת מן הסתם את הלך המחשבה של רבים מאיתנו, השולל את האפשרות שאנשים חכמים ובעלי יכולת יהיו גם מסיתים ואלימים. האמנם?

כמה תזכורות לקוראים הנאמנים. נתחיל במתמטיקאי הגרמני המוכשר לודוויג גאורג ביברבך, שהיה תומך נלהב במפלגה הנאצית ופיתח תיאוריה בנויה לתלפיות בדבר הקשר בין הגזע העליון לבין דרך חשיבה מדעית. נמשיך וניזכר בממציאי הצופן הגרמני שהיווה נכס אסטרטגי עבור המשטר הנאצי במהלך המלחמה (זה שנפרץ על ידי מכונת טורינג), שהיו אנשים חכמים ומוכשרים ביותר. ועוד לא התחלנו לגעת בשולי השוליים של מכונת ההשמדה הנאצית, שנבנתה באופן מושלם על ידי אנשים חרוצים ובעלי יכולות אינטלקטואליות מרשימות ביותר.

ואילו אצלנו: ד"ר ברוך גולדשטיין היה רופא וקצין בצה"ל בדרגת סרן. הרב מאיר כהנא היה בעל תואר ראשון ביחסים בין לאומיים ותואר שני במשפטים, איש כריזמטי ומוכשר ביותר. רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר, הוא בוגר תיכון וישיבת הסדר, והיה סטודנט למשפטים במועד הרצח. והדוגמאות רבות ומתרבות, במיוחד בימים אלה שההסתה הקיצונית מתאפשרת בקלות בלתי נסבלת בשל זמינותן של הרשתות החברתיות והיכולת לתקשר מסרים ביעילות ובמהירות.

מסתגרים בבועה החמימה

כן ידידיי אנשי ההיי-טק, אנחנו המסתגרים בבועתנו החמימה חייבים לזכור שגם אנשים חכמים, מוכשרים ומצליחים יכולים להיות קיצונים מסיתים ואלימים. אפילו יכולה להיות להם תעודת בגרות מדהימה וגם תארים אקדמאיים. ומי שנתפס לתדמית המקובעת במוחנו של מיהו אלים ומיהו קיצוני מסית, עלול לתת לעצמו הנחות מיותרות.

מנדי רבינוביץ', מנהל בית הספר התיכון הריאלי בחיפה ("בית בירם"), פנה השבוע במכתב גלוי אל מולי אדן, נשיא אינטל ישראל הפורש, כתגובה על הרצאתו של האחרון במוסד המכובד. אדן קרא שם, כדרכו, להגברת המאמץ בתחום הלימוד של מקצועות המדעים המדוייקים. הירידה הדרמטית במספר הזכאים לבגרות בחמש יחידות לימוד במתמטיקה מדירה שינה מעיניו של אדן והוא, כמו רבים אחרים, נרתם למאמץ לטובת ההיי-טק הישראלי, הכלכלה והמדינה כולה.

וכך כתב רבינוביץ', בין השאר:

"מעודד לדעת שכאשר מדינת ישראל רוצה מאוד משהו זה קורה. וכנראה שמספר המהנדסים שלנו אכן יצמח בעשור הקרוב ואנחנו נמשיך להיות מדינה מתקדמת. אבל יחד עם זאת, לנוכח אירועי הקיץ האחרון ובכלל, חבריי ואני תוהים באיזו מדינה 'מתקדמת' יחיו אותם מהנדסים? בשם אלו ערכים יפעלו - רק עשיית רווחים לבעלי המניות או גם שישפיעו על האחרונים להקצות לפילנטרופיה חברתית יותר מהסכומים העלובים המוקצים כיום?

האם יתואר שהגופים השותפים ליוזמת המתמטיקה "חמש פי שתיים" היו מתגייסים למשל למאבק בערכים הגזענים, בחוסר הסבלנות ובפשעי השנאה. יש סיכוי שנצליח גם שם? האם ניתן לגייס את המשאבים שמושקעים בהסבת אקדמאים להוראה, בפיתוח תוכניות לימוד ובשעות הוראה נוספות למתמטיקה גם לתיקון חברתי?".

בהמשך המכתב מוסיף רבינוביץ': "אז מה זה באמת 'להתקדם'? להצמיח המון מהנדסים ישראלים, או לעקור מהשורש את אלה שכבר מזמן אינם 'עשבים שוטים', השורפים ודוקרים ילדים? מה מאיים עלינו יותר: פחות בוגרי 5 יח"ל מתמטיקה שאולי יעשו בעתיד אקזיט, או יותר עניים האוכלים שחרית בפחי האשפה?

ואני תוהה, כמדינה שהיא start-up nation, מדוע לא נוהרים לכאן, כמו במקומות שונים בעולם, גם מהנדסים זרים? מדוע לא מגיעים אלפי סטודנטים להנדסה או מהנדסים מתוך חמשה מיליון היהודים האמריקאים? יכול להיות שזה בגלל שפשוט קשה לצעירים לחיות כאן? או שאולי הם אינם רוצים לחיות בחברה נעדרת חמלה ואהבת האחר, גם אם הוא פליט או מהגר עבודה? שאלה אחרונה: נניח שבוגרי 5 יחידות לימוד מתמטיקה המצטיינים אכן יפנו ברובם להיות מהנדסים ובא גואל לישראל, מי ערב לנו שאכן יישארו לחיות במדינה בה צריך 187 משכורות לרכוש דירה, שלום עם שכנינו אינו באופק ומפלס הקיטוב והפער החברתי עולה על גדותיו?".

אין לי מושג האם מולי אדן, אחד משופרות ההיי-טק הישראלי הבולטים ביותר, קרא את המכתב והאם ענה לשאלות המאתגרות שהוצגו בו. גם אין בי, חלילה, כל רצון לצאת כנגד הצורך הלאומי בהכשרת תלמידים במקצועות המדעים המדוייקים. להיפך. אבל כן יש בי הרצון העז להדגיש שוב ושוב: ערכים קודמים למתמטיקה, חשוב אדם טוב מהיי-טקיסט טוב, דרך ארץ קדמה לתורה.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל