"אם היינו מקבלים את דרישות עיריית הרצליה להוצאות פיתוח בגובה 300 מיליון שקל במכרז ל-2,700 דירות על קרקעות קיבוץ גליל ים, זה היה בא על חשבון אופקים ודימונה ומוביל לחלוקה לא שוויונית במסגרת הסכמי הגג למימון תשתיות. על כן, בתמיכה של שר האוצר, החלטנו שיש גבול להשתוללות של ראשי הערים בדרישות למימון פיתוח ונוציא את המכרז במתכונת הזו".
כך אמר ל"גלובס" גורם בכיר ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נוכח הסערה שהתעוררה אתמול (ג'), עם פרסום ההודעה על שיווק הקרקע.
בניגוד להכרזת שר האוצר משה כחלון, כי כל המכרזים יהיו בשיטת מחיר למשתכן, מכרז זה יוצא בשיטת שיווק שמכונה ברמ"י בשם מקב"תון, מעין גירסה של מכרזי מקב"ת (מכרזי קרקע בלתי מתוכננת), שבהם יזמים רוכשים אופציה לרכישת זכויות בקרקע והם אחראים לתהליך התכנון והפיתוח עד להוצאת היתרי בנייה בעיריה.
ארבעה מתחמי משנה
ל"גלובס" נודע, כי השר כחלון רואה במכרז זה יישום של הכרזותיו על הקצאת קרקעות לתכנון ושיווק ליזמים בשוק הפרטי, וכמו כן הוא רואה בכך הצהרת אמון ותמיכה בעמדת רמ"י בוויכוח עם עיריית הרצליה. העיריה טוענת, כי רמ"י מתעלמת מהצרכים הבסיסיים הנדרשים לפרויקט בתחום התשתיות ומוסדות החינוך, הוצאות שיפלו על תושבי הרצליה. הוויכוח העיקרי היה על דרישת העיריה לפיתוח פארק ציבורי בגובה 160 מיליון שקל, מול הסכמת רמ"י להשתתפות בגובה 30 מיליון שקל.
השטח יחולק לארבעה מתחמי משנה, כך שסביר כי יתחרו בו יזמים גדולים. במקרה זה כבר קיימת תב"ע והסכמה עקרונית של העיריה, והנעלם יהיה הוצאות הפיתוח שיושתו על הפרויקט. עיריית הרצליה צפויה לקבל מרמ"י היטלי השבחה (המכונה "חלף היטל השבחה") בגובה של 1.1 מיליארד שקלים.על פי הערכות בענף הנדל"ן, שווי קרקע ליחידת דיור יהיה הרבה יותר ממיליון שקל.
מהם הקריטריונים לזכאות?
"מוזר שרמ"י הולכת על הראש של עיריית הרצליה באופן הזה בפרויקט כל כך גדול", אומר גורם בענף הנדל"ן, "כי זה מזמין רק ארבעה יזמים גדולים, בניגוד לעמדה של רמ"י לחלק מכרזים לחטיבות קרקע קטנות יותר לביצוע גם על ידי יזמים קטנים. מבנה המכרז הזה יוצר אי ודאות למתמודדים בתחום הוצאות הפיתוח ונוצר קונפליקט עם העירייה. היזמים יקחו בחשבון פרמיית סיכון גבוהה הרבה יותר, שלא לדבר על הפיתוי ליצור קומבינות עם העירייה, כמו שהיה במכרז דומה ברחובות שהגיע לחקירות, כי בסופו של דבר העירייה היא זו שחותמת על היתרי הבנייה".
במכרז זה נקבע בתב"ע כי 20% מהדירות יוקצו לזכאים חסרי דיור במסגרת דיור בר השגה, אולם כרגע לא ברור כלל מהם הקריטריונים לזכאות זו, שלא הוגדרה מעולם בחוק ואין כללים וקריטריונים ברורים ליישומה. ברמ"י אומרים, שהגודל של מתחמי המשנה נועד למנוע הליכים מסובכים של "איחוד וחלוקה" בין הבעלים השונים של הקרקע אילו היו משווקים מתחמים קטנים, ולגבי הגדרת דיור בר השגה - ענין זה יטופל על ידי משרד השיכון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
