גילעד אלטשולר אינו מפחד להצהיר הצהרות בוטות, למשוך אש. אין לו בעיה להטיל לחלל החדר פצצה קטנה: "לצערי הרב, הפיקוח בתחום ניירות ערך הוא כזה, שאני מרגיש שאילו היה פיקוח דומה במערכת הבריאות, אנשים לא היו מתים בישראל. זה מראה שאצלנו, היהודים, הכסף יותר חשוב מהבריאות. רופא שהוריד בניתוח את הרגל הלא נכונה מקבל מאית קנס או עונש מיועץ השקעות שאומר מילה. אם סטית ב-0.0001% בפרופורציה באיזה קרן, אתה נחשב לעבריין מועד, ומיד כותרות בעיתונים, הוטל קנס, וואו - ולרוב מדובר בדברים טכניים קטנטנים שלא גרמו נזק לאף אחד".
אלטשולר, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם - דמות לא שגרתית בנוף המעונב של בתי ההשקעות - סוער, רגשן, מדי פעם קוטע את הדיון הרציני בצחוק מתגלגל. הוא נע מביקורת על שר האוצר משה כחלון ("הוא בעיקר מדבר"), ל"מלחמה לכאורה" בין הרגולטורים המפקחים עליו, דורית סלינגר ושמואל האוזר ("שהיא מיותרת לחלוטין וגורמת לעיוותים בשוק", ראו מסגרת), ממשיך לפופוליזם בדיון על מתווה הגז, להתרכזות של רשות ניירות ערך בדברים "הלא נכונים", ומקנח בבתי ההשקעות האחרים שמנהליהם מדברים בשיחות פנימיות על "מה עושים נגד אלטשולר?!".
אנחנו נפגשים באחד הימים האחרונים של אוגוסט, ובית ההשקעות מלא המולת ילדים - מצוקת סוף הקיץ בתום הקייטנות הביאה ליוזמת יום קייטנה עם הפעלות לילדי העובדים. באותו יום היו שוב ירידות חדות בשוקי ההון, אבל במסדרון הדאגה העיקרית הייתה שנגמרו הקרטיבים, וילדה חמודה אחת נשאה תרועה ממושכת "קרררררררטיב קרררררררטיב" עד שהמשבר נגמר והאספקה חודשה. קלמן שחם, שהקים עם אלטשולר את בית ההשקעות, לפני 25 שנה בדיוק, מסתובב קורן: לא בכל יום הנכדים מגיעים אליו לעבודה. בנו רן, המנכ"ל המשותף הנוכחי, יושב איתנו בחדר, ובעוד אלטשולר פורש לרגע מהשיחה לטובת עלעול דחוף במסכים האדומים ומתן הוראות טלפוניות, הוא מספר על השעות הרבות ששניהם מקדישים למשחק הווידיאו "ציביליזציה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.