בלי מים וחשמל גם הפליטים מעזה ירוצו על הגדרות

מאות-אלפי הפליטים המציפים בימים אלה את אירופה, הם בעיקרם פליטי מלחמה. התופעה המדהימה הזו, שאין לה תקדים מבחינת היקף ודרכי הפעולה של הפליטים, צריכה להזהיר אותנו מפני הנושא של "פליטי אקלים" או "פליטי סביבה". אמנם רבים בתקשורת מעלים הרהורים וזיכרונות על פליטי מלחמת העולם השנייה, אך בחינה מעמיקה מראה כי ההבדלים בין שנות ה-40 של המאה הקודמת להיום, מדהימים.

אמצעי התקשורת מביאים בשניות תמונות קשות לצפייה לכל פינה על כדור-הארץ, הפליטים עצמם רובם מצוידים באמצעים דוגמת טלפונים חכמים, והם יודעים בדיוק לאן הם רוצים להגיע, ואיך לעשות זאת. אפילו אי מבודד יחסית כבריטניה, לא עמד בפני ה"פלישה" ושכל גל הגירה בעתיד ילמד לעומק את ההצלחות והכישלונות של המתרחש בימים אלה באירופה.

שנים מדברים על כך ששינויי האקלים והתחממות כדור-הארץ יביאו בעקבותיהם גלי הגירה גדולים. עליית פני המים בימים, שהיא מהירה יותר ממה שחזו עד כה, הפשרת הקרחונים, הבצורות, השיטפונות, פגיעה בקרקע החקלאית ובעקבותיה רעב וצמא, ותופעות רבות אחרות, יביאו בעקבותיהם גלי הגירה כבדים ואי-שקט חברתי בממדים גדולים. כבר עכשיו ישנם מספר מקומות בעולם, שבהם הפגיעה במשאבי הטבע הביאה בעקבותיה תזוזת תושבים.

אולם צריך לצפות כי בעתיד המצב ילך ויחמיר. לכן, חשוב לבחון את המצב באזורנו ולנסות לחזות מה עתיד לקרות כאן, ומה ניתן לעשות כדי למנוע תופעות דומות אצלנו.

דוח של האו"ם שפורסם השבוע, מצביע על המצב הסביבתי הקשה ברצועת עזה. הדוח עוסק בכלל הבעיות המעיקות על תושבי הרצועה, אך חשוב לבחון את מה שנאמר בו לגבי הנושאים הסביבתיים. על-פי הדוח, 95% מהמים במאגר התת-קרקעי של רצועת עזה, שממנו מקבלים התושבים את עיקר אספקת מי השתייה שלהם, אינם ראויים לשתייה. הדבר נובע משאיבת-יתר, הגורמת לחדירת מי ים לאקוויפר. הדוח מציין כי החל מהשנה הבאה, האקוויפר למעשה לא יהיה שמיש יותר לאספקת מי שתייה ל-1.8 מיליון תושבי הרצועה.

בישראל מודעים לבעיה, זו ולאחרונה הוחלט להגדיל במקצת את אספקת המים לרצועה מ-5 מיליון מטרים-מעוקבים ל-10 מיליון לשנה. רק לשם השוואה, כמות המים המותפלים בישראל עלתה ל-650 מיליון מטרים-מעוקבים. מנכ"ל רשות המים הודיע כבר לפני מספר חודשים, כי בישראל אין יותר מחסור במים. אם זה המצב, מדוע אנחנו לא מוכרים יותר מים לתושבי הרצועה? למה אנחנו מחכים? לתמונות של ילדים מתים מצמא ולזרימה של אלפי אנשים צמאים הנעים לכיוון הגדרות? מדוע לא למנוע תופעה זו מראש? מעניין איזה "נימוק ביטחוני" ניתן לתת כדי להצדיק החלטות מסוג זה.

ובאותו עניין. על-פי דוח האו"ם, הרצועה מסלקת כל שנה יותר מ-30 מיליון מטרים-מעוקבים של ביוב גולמי לים. הדבר הזה גורם לזיהום חמור של הים. הסילוק לים נעשה כמה קילומטרים דרומית לאשקלון, שבה קיים מתקן גדול להתפלת מי ים. איני יודע אם איכות המים המותפלים מושפעת מהביוב הזה, אך ברור שהאינטרס המובהק של ישראל הוא למנוע שפיכה של ביוב גולמי לים.

בהקשר זה נזכיר, כי המשרד להגנת הסביבה הצליח לסגור בישראל את כל המוצאים של ביוב גולמי לים, אך ברצועת עזה הביוב זורם ללא הפרעה. בעזרת גורמים זרים הוקם אמנם ברצועה מתקן לטיפול בשפכים, אך המחסור בחשמל מונע את הפעלתו הסדירה. בישראל מייצרים היום קרוב ל-13,000 מגוואט חשמל. המתקן לטיהור שפכים בעזה זקוק ל-3 מגוואט חשמל. אז מדוע לא ניתן לספק חשמל זה להפעלת מתקן הטיהור, כדי למנוע את זיהום הים?

אינני מומחה לנושאי ביטחון וטרור, אך על פניו נראה כי דרוש מאמץ קטן ולא יקר כדי לספק מי שתייה בכמות מספקת לתושבי הרצועה, וגם חשמל כדי למנוע את זיהום הים ובעיות נוספות. נקווה כי פעולות אלה יינקטו לפני שיהיה מאוחר מדי.

הכותב מרצה וחוקר בבית-הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה; כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה