כחלון ונתניהו לוחצים לייבא עשרות אלפי עובדי בניין סינים

ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בייבוא עשרות אלפי עובדי בניין זרים מסין במסלול עוקף הסכם בין המדינות, כך אמרו ל"גלובס" גורמים העוסקים בנושא. במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה מפעילים לחצים על משרד המשפטים כדי שיסיר את התנגדותו לייבוא העובדים לקראת הדיון שיתקיים בממשלה בנושא ב-20 לחודש.

ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, נפגש היום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורית קורן, המתנגדת לנוסח הצעת ההחלטה. גם שר הכלכלה אריה דרעי ושר הפנים סילבן שלום מתנגדים למהלך מחשש לחזרת תופעת המאכערים ולפרשות שחיתות במגזר הציבורי, כמו זו שבה הורשע בעבר שר הרווחה שלמה בניזרי בקבלת שוחד מקבלן כוח אדם על סיוע בייבוא עובדים זרים.

היועמ"ש יתמוך?

לפי נוסח הצעת ההחלטה שיוגש לממשלה תתוקן החלטת הממשלה מ-2011, כך שתותר הבאת עובדים זרים מסין לענף הבנייה ללא הסכם בין המדינות. הנימוק הרשמי של יצחקי לעקיפת כללי המינהל התקין הוא הרצון להסיר את חסם המחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בענף הנדל"ן.

יצחקי, הכוח המניע מאחורי המהלך, טען בעבר והוא חוזר על טענתו זו גם בריאיון עמו שיתפרסם מחר בגיליון החג של "גלובס", כי משבר הדיור לא ייפתר אלא אם כן יותר לייבא עובדי בניין סינים בהיקף נרחב. לטענתו, 173 אלף העובדים הישראלים והפלסטינים המועסקים כיום בענף אינם יכולים להגדיל את קצב הבנייה מעבר ל-43 אלף יחידות דיור בשנה. להערכתו נדרשים כ-27 אלף עובדים סינים כדי להגדיל את קצב הבנייה ל-60 אלף דירות בשנה.

יצחקי, שרתם למהלך את ראש הממשלה ואת אנשי אגף התקציבים באוצר, מעריך שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ישוכנע אף הוא לתמוך בו, למרות התנגדותה של המשנה לענייני חקיקה עו"ד אורית קורן.

לפי נוסח ההצעה שתובא לממשלה יועסקו 50% מהעובדים הזרים בפרויקטים של בנייה למגורים במסגרת "מחיר למשתכן". שאר העובדים הסינים יוכלו להיות מועסקים בענפים אחרים של המשק, ובכלל זה בבניית מחנות צה"ל ובפרויקטים של תשתיות תחבורה ונמלים.

דרעי הביע את התנגדותו הנחרצת למהלך, בין היתר משום שמדובר בפריצת מנגנון ההסכמים הבילטראליים להבאת עובדים זרים. הסכמים אלה, טען דרעי במכתב ששיגר, "הם דרך המלך להכנסת עובדים זרים למשק משום שהם מגינים על זכויות העובדים הזרים ומונעים את דמי התיווך הלא-חוקיים. המציאות הוכיחה כי מדינת ישראל לא ידעה לפקח ולמנוע את דמי התיווך בעבר ועל כן נוצרו ההסכמים הבילטראליים". דרעי גם התנגד לכוונה להפנות את העובדים הזרים לפרויקט מעבר בסיסי צה"ל לנגב, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2001 האוסרת להעסיק עובדים זרים בפרויקטים ממשלתיים וביטחוניים.

ההצעה קובעת שכדי למנוע פגיעה בזכויות העובדים הזרים ולמנוע גביית דמי תיווך תחתום רשות האוכלוסין וההגירה על הסכמים עם ארבע חברות סיניות בעלות רישיון בהבאת עובדים שבו יתחייבו החברות הסיניות שלא ייגבו מהעובדים דמי תיווך מעבר לתשלום המותר לפי תקנות שירות התעסוקה.

על פי המתווה שמקדם אגף התקציבים באוצר תפרסם המדינה מכרז לבחירת חברות תיווך מורשות לאספקת עובדי בניין מסין. החברות יבחרו את העובדים לפי קריטריונים שתקבע המדינה. כדי למנוע קשר ישיר בין המתווכים לקבלנים תהיה המדינה מעורבת בהבאתם של העובדים הזרים לישראל ותשבץ בעצמה את העובדים הזרים בין הקבלנים שיבקשו אותם.

דמי התיווך שהקבלנים יידרשו לשלם לחברות יהיה בשיעור המקובל בסין כשאת הגבייה בפועל תבצע רשות ההגירה. עמדת רשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים היא כי "מדובר בסטייה משמעותית מעיקרון ההסכמים הבילטראליים מול מדינות לגיוס עובדים זרים ותחייב את מדינת ישראל להתקשר באופן ישיר מול חברות תיווך זרות", וכל זאת כאשר יכולתה של המדינה לפקח על התהליך תהיה מוגבלת. עמותת קו לעובד פנתה אתמול ליועץ המשפטי לממשלה והזהירה מפני "פגיעה מופלגת בזכויות העובדים הזרים" כתוצאה מהבאתם ללא הסכם. העמותה ציינה כי הבאת עובדים זרים באמצעות חברות כוח אדם בשנים 2005-2006 הביאה לזינוק בדמי התיווך המשולמים לעובדים מ-9,400 דולר לעובד בממוצע ל-15 אלף ועד 30 אלף בשנת 2008.