מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפורסם היום (ד') עולה כי חלק ניכר מתוך כ-9,000 מפעלים ברחבי הארץ שהוגדרו חיוניים לשעת חירום פועלים במבנים ישנים שעלולים להינזק במקרה של רעידת אדמה - וזאת עד שיתוק פעילותם.
למרות שבתחילת שנות ה-80 נכנס לתוקפו תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה, נמצא כי אין בו הכרח שמבנה תעשייתי ימשיך לפעול אחרי רעידת אדמה. עוד נמצא כי אין רשות ייעודית שבסמכותה להתנות הקמה של מפעל בדרישות המחמירות, וזאת גם אם מדובר במפעל שעתיד להיות חיוני למשק. תעשיות אזרחיות שהוגדרו מפעלים חיוניים עומדים בפני קושי תכנוני וכלכלי כדי לחזקן באופן שיגביר את עמידותן במקרה של רעש אדמה.
מדוח המבקר עולה כי בישראל רבבות מבנים שהוקמו לפני שנות ה-80, ובהם מאות בתי ספר. בסוף 2008 הקצתה הממשלה תקציב רב-שנתי של 3.5 מיליארד שקל למשך 25 שנה לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה. המבקר ציין כי בפועל, יישום החלטה זו מתנהל בעצלתיים, למרות שהוקצה לשם כך תקציב ייעודי.
מהדוח עולה כי עד ליישום החלטה זו, משרד החינוך החליט להתקין בבתי ספר שהוקמו לפני 1980 מערכות להתרעה מוקדמת על רעידת אדמה, וקיבל לשם כך תקציב של כ-10 מיליון שקל. מדובר בגלאים שתפקידם לספק התרעה של כמה שניות לפני רעידת אדמה. מערכות התרעה של שתיים מתוך 3 החברות שהיו מעורבות במכרז של משרד החינוך כשלו בבדיקות מעבדה, ולא עמדו בקריטריונים שנקבעו למתן התרעה אמינה. ועדת ההיערכות לרעידות אדמה שבמשרד הביטחון אישרה את ההתקשרות בין מערכת החינוך לבין אותן חברות.
על כך העיר המבקר: "על הוועדה להיכנס לעובדי הקורה ולפקח ביחד עם הרשויות הרלוונטיות על ביצוע הבדיקות הנדרשות, כדי להסיר ספק לגבי יכולתן של מערכות אלה לספק התרעה אמינה על רעידת אדמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.