"משקיעים שנים בלוויין עדין ואז שמים אותו על חבית חומר נפץ"

ישראל שואפת להפוך למעצמת חלל, אבל הבעיות לפעמים מתרחשות דווקא על הקרקע. לפני כחודשיים ביקר דני דנון, שר המדע באותם ימים, במפעל מבת של התעשייה האווירית, על מנת ללמוד על סקטור הלוויינים האזרחי של ישראל. דנון הקשיב והבטיח לעזור ונדמה היה שמדובר בתחילתה של ידידות מופלאה, אבל כעבור ימים ספורים מונה לתפקיד ישראל באו"ם. את מקומו של דנון ממלא השר אופיר אקוניס - ובתעשייה האווירית יצטרכו להסביר לו את הכל מהתחלה. אם תרצו, זו דוגמא טובה לקשיים של תעשיית החלל האזרחית בישראל.

זו הייתה שנה לא קלה עבור תוכנית הלווינות האזרחית, בדומה לתוכניות דומות אשר מתבססות על תמיכה ממשלתית וסובלות מהיעדר תקציב. למרות זאת, עופר דורון שמנהל את מפעל מבת, מנסה לשמור על אופטימיות. עכשיו, עם תקציב קבוע ושר קבוע, הדברים אמורים להשתפר.

"לפני מספר שנים", מספר דורון, "התקבלה החלטה להאיץ את פרוייקטי הלוויינות הישראלית באמצעות תקציב מוגבר. אנחנו זקוקים היום לתקציב שבאמת, בפנטזיות הגדולות ביותר שלנו לא מגיע ליותר מכמה מאות מיליוני שקלים". מה שלא פחות חשוב מתקציב הוא החלטה אסטרטגית של המדינה להשקיע בלווייני תצפית ולווייני תקשורת. "אנחנו מרגישים שסוכנות החלל ומשרד המדע מבינים היום הרבה יותר טוב את הסוגיות החשובות, ואת החשיבות שבתמיכה בהשקעה בהם, גם השקעה במו"פ כללי וגם בפרויקטים ספציפיים", אומר דורון.

למרות הקשיים, התוכנית מתקדמת ובשנת 2016 צפויים שני שיגורים של לוויין המחקר ונוס, לוויין התצפית האזרחי ראשון של מבת ולוויין התקשורת עמוס 6. הלוויינים האזרחים, אלה ואחרים, מאפשרים לצפות בטלוויזיה ולגלוש באינטרנט. לוויני התצפית לעומת זאת מבוססים על הסבה של יכולות צבאיות לתחום האזרחי.

במפעל של מבת מתמקדים כעת בשיגור הצפוי של ונוס. דורון: "לוויין ונוס, שאנחנו מפתחים עם שותפים מצרפת, ולווין 'שלום' שהוא פרויקט קצת יותר צעיר שמפותח יחד עם שותפים איטלקים, יוכלו לענות על שאלות שבחלק מהמקרים אנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו יכולים לשראל".

הלווינים הללו מצלמים את כדור הארץ ומנתחים את התמונות בדיוק רב. המידע הזה יכול לשמש תחומים רבים בהם חקלאות, איכות סביבה, גילוי מחצבים ואחרים. ללוויין ונוס יש יכולת לזהות 12 אורכי גל, והוא ישמש בעיקר מדענים. ללוין שלום יהיו כבר 40 אורכי גל.

לונוס יש מטרה נוספת - לבחון את הביצועים של מנוע חדש שפותח בישראל, הפועל בטכנולוגיה בשם HALL. המנוע הזה יאפשר לחוקרים לשנות, בשלט רחוק, את הגובה בו טס הלוויין ואת הזווית שלו ביחס לכדור הארץ.

הכוונה היא לגלות האם המנוע שפותח בישראל, כשיר למשימה זו. אם התשובה חיובית, הדבר יוביל לשדרוג משמעותי ביכולות ההנעה של לוויינים קלי משקל, כאשר ונוס עצמו ישקול 400 קילוגרם.

מזעור לווינים

ישראל התמחתה לאורך השנים במזעור לוויינים בשל התנאים המיוחדים השוררים כאן: מדינה קטנה ומוקפת אויבים, שחייבת לשגר לווינים רק לכיוון מערב שאליו השיגור מסובך יותר, שכן זהו שיגור נגד כיוון הסיבוב של כדור הארץ. המגבלה הזו אילצה את ישראל, לאורך השנים, לשגר לוויינים קלים וכך הפכה המגבלה ליתרון שמעניין גם מדינות אחרות, וזהו גם אחד הגורמים שהולידו את שיתוף הפעולה עם צרפת. נציין כי המצלמה של הלוויין פותחה על ידי אל-אופ והמנוע, על ידי רפאל.

המימון שדרוש הוא כמה מאות מיליוני דולרים. מן הצד הישראלי יושקעו 100 מיליון דולר על ידי התעשייה האווירית ורפאל וכן משרד המדע ומשרד הכלכלה. יצוין כי בתקציב המדינה האחרון אושר בסופו של דבר תקציב של 180 מיליון דולר לסוכנות החלל הישראלית. לא הכל יושקע בלוויינים, אולם זהו חלק הארי, וניתן לראות כי הוא מהווה חלק קטן מאוד מן ההשקעה הדרושה בכל הפרויקטים שמעוניינת התעשייה האווירית לקדם. לעומת זאת, ההכנסות של תעשיית הלוויינים הישראלית עמדו על כ-195 מיליון דולר ב-2013, כך על פי דוח של SIA, ארגון הגג העולמי של תעשיות הלוויין.

הכוונה היא שהשימוש בשירותי הלוויין יחזיר בסופו של דבר את עלותו ושתתפתח סביבו תעשייה נלווית שתצדיק את ההשקעה. במשרד המדע מאמינים שהלויוין יוכל לתרום גם לתחום החינוך, בדגש על האקדמיה.

"משאב לאומי"

הזרוע המתקדמת יותר של תעשיית הלוויינות האזרחית בישראל היא לווינות התקשורת. "לוויינות התקשורת היא משאב לאומי ואסטרטגי", אומר דורון, "המצב של מדינות אחרות, שמוציאות סכומי עתק על התחום הזה, מראה לנו לאן אפשר להגיע. היום מדינת ישראל, בגלל בעיות תקציב, לא מתקדמת בקצב הנדרש כדי לשמור על היכולות של לווייני התקשורת. השאלה שאנחנו שואלים ועדיין לא קיבלנו לגביה תשובה מהמדינה - היא האם ישראל מחויבת לעשות את מה שדרוש כדי לשמור על היכולת הזו. מלבד הלוויינים, התקשורת היום עוברת רק דרך כמה כבלים אופטיים. השאלה היא אם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להיות במצב שבו התקשורת שלה נמצאת בידיים אחרות, בעולם שהופך פחות ופחות ידידותי. בעיני אין שאלה וחייבים לשמור את יכולות התקשורת בישראל - מפותחות בישראל ומנוהלות מישראל. מדינות כמו בריטניה, שהשקיעו בפרויקטים כאלה מאות מיליוני אירו בשנים האחרונות, מציגות הכנסות אדירות".

עמוס 6 אמור כאמור להיות משוגר בשנה הבאה. בלוויין הוכנסו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים לעומת הדור הקודם של לווייני תקשורת מתוצרת ישראל, כולל טכנולוגיה של הנעה חשמלית שמאפשרת חיסכון משמעותי במשקל ובמחיר השיגור. מחיר הלוויין הצפוי הוא כ-200 מיליון דולר, לא מאוד שונה מלוויין ונוס, אך ההבדל בגודל הוא דרמטי - לוויין תקשורת כמו עמוס 6, גם בגרסתו הקלה, שוקל כ-5,500 קילו.

עמוס 6 מופעל על ידי חברת חלל תקשורת, אשר יכלה לייצר אותו בכל מפעל שהוא בעולם, לאו דווקא בתעשייה האווירית או בכלל בישראל. בסופו של דבר נבחרה התעשייה האווירית לייצר את הלוויין במהלך אשר הוגדר כ"הצלה" לתעשיית הלוויינים הישראלית.

בינתיים עובדת התעשייה האווירית על הלווין עמוס 7 שאמור להיות אפילו קטן יותר וכך להציע יחס טוב יותר של עלות תועלת. "ההשקעות עדיין קטנות מדי", אומר דורון, "אנחנו איפה שהוא בין פקיסטן לשווייץ, וזה לא מקום של כבוד. מדינות קטנות מאיתנו משקיעות בלוויינות התקשורת הרבה יותר, והן עומדות לעקוף אותנו. בלגיה משקיעה בסדר גודל יותר מאיתנו ואין לה את יכולות הבסיס שלנו, שאותן אנחנו מבזבזים. ניתן היה לקחת את היכולות הללו, ולמנף אותן הרבה יותר רחוק".

לדברי יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע: "לפני שלוש שנים חלה ירידה בהזמנות מן התעשייה האווירית בתחום הלוויינות אבל ברגע שהממשלה אישרה את תקציב החלל, ההזמנות מחו"ל חודשו דרך פרויקטים משותפים עם סוכנות החלל, והם גם זכו בתקציב עמוס 6 כך שכרגע המצב שלהם בסדר. איך דואגים שהמצב הזה יישמר? על ידי כך שתהיה לישראל טכנולוגיה ייחודית ולכן צריך להשקיע במו"פ. היום ההשקעות לא גדולות מספיק, אולם התקציב שאושר בהיקף של 180 מיליון שקל, הוא קרוב למה שביקשנו ולכן יש סיבה לאופטימיות. אנחנו מקווים להגיע לייצוא של 3 מיליארד דולר בשנה".

- איך אתם מרגישים ברגע שמשוגר לווין?

דורון: "אצלנו לא היו בינתיים שיגורים עם אירועים לא צפויים. בשיגורים האחרונים של לוויין עמוס 4 וגם של אופק 10 הצבאי, הכל הלך כמתוכנן, אבל אלה בהחלט רגעי מתח - משקיעים שנים ומשאבים אדירים בבניית הלוויין האדיר והעדין הזה ואז שמים אותו על חבית חומר נפץ והוא נעלם. מחכים ממנו לאותות חיים. זה מורט עצבים. החלל הוא מקום מסוכן ללוויינים - התנגשות עם עצמים אחרים, קרינה, סתם בלאי ובעיות טכניות - הכל יכול לסכן אותם, ואי אפשר לתקן את הדברים בשום דרך שהיא. אולם בסופו של דבר ללוויינים שלנו היה עד עכשיו אורך חיים הרבה יותר ארוך מכפי שתוכנן להם".

כיצד תיראה תעשיית הלוויינים הישראלית בעתיד? את התשובה לשאלה הזו ניתן יהיה לחפש בכנס שייערך במסגרת כינוס החלל העולמי שמארחת סוכנות החלל הישראלית באוקטובר הקרוב. הכינוס ייערך בבנייני האומה בירושלים, יימשך כשבוע ימים ויהווה מפגש פסגה בתחום החלל בין נציגים של התעשייה, האקדמיה וסוכנויות החלל בעולם. בכנס צפויים להשתתף כ-40 אסטרונאוטים וראשי סוכנויות חלל מהעולם, בהם האסטרונאוט האמריקאי באז אולדרין - האדם השני שנחת על הירח.

פרטים נוספים על הכנס ניתן למצוא בכתובת space.gov.il.

 הראש בעננים