לאחרונה נחנך המקטע הדרומי החדש של כביש חוצה ישראל, החוצה כעת את המועצה האזורית בני שמעון ומחבר את יישובי הנגב ל"מרכז". פתיחת הכביש לתנועה היא נקודת ציון חשובה ואבן דרך נוספת במהפכה התחבורתית שעובר הנגב: לצד כביש 6 הוכפלה מסילת הרכבת לכיוון באר-שבע, נחנכות תחנות הרכבת אשר מחברות את הנגב גם לרוחבו, וקווי תחבורה ציבורית חדשים בצפון הנגב עתידים להתחיל לפעול בחודשים הקרובים. את השפעות מהפכת התחבורה ניתן לראות בגידול באוכלוסייה ביישובינו, בביקוש גובר לקרקעות ועליית מחירים (בפריפריה, עליית מחירי הדירות הוא דבר טוב...) ובמעבר דרומה של מפעלים גדולים מחוללי תעסוקה, כמו טרה וסודה-סטרים. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את מעבר צה"ל לנגב.
טיעונים כנגד הפיתוח התחבורתי יש למכביר: זה כבר לא באופנה לסלול כבישים, זה לא סביבתי, זה לא כלכלי. זכורים לי הטיעונים שנשמעו כנגד הכפלת המסילה לכיוון באר-שבע, טיעונים שמופנים עתה כלפי סלילת המסילה מכיוון אשקלון. לטעמי, השאלה שצריכה להישאל איננה "כמה זה עולה?" אלא "כמה זה ממנף?" ההשקעות בתחום התחבורה בפריפריה, כשהן מלוות בהשקעות בתשתיות נוספות, ממנפות את האזור כולו ומביאות לצמיחה המניבה פי כמה מסך ההשקעה.
לא בכדי מכונה כביש חוצה ישראל "עורק" התחבורה הראשי של ישראל. ממש כמו העורק בגוף האדם הוא מוביל חיים אל הפריפריה וממנה ומקרב בין הספר למרכז. זוכרים את הימים שרעננה וראשון לציון היו פריפריה? כשזמני הנסיעה מתקצרים ואפשרויות התחבורה מתרבות, גם אפשרויות התעסוקה והמגורים מתרחבות. בכל פתיחת כביש או תחנת רכבת, האפשרות לגור בנגב ולעבוד בגוש דן, או להפך, הופכת אפשרית. איכות החיים בפריפריה משתפרת כשניתן ביתר קלות ומהירות להגיע ממקום למקום, ללא תלות ברכב פרטי או בטרמפ. וכמובן, יש גם פן ערכי.
בעידן שבו אנו חיים מותר להתגעגע לעתים למנהיגותו של בן גוריון ולאמירתו השגורה בפי תושבי הדרום, "בנגב יבחן העם בישראל". בעשור וחצי האחרונים חל מפנה במדיניות הממשלה והחלו השקעות משמעותיות בנגב ובגליל. יהיו אלה שיטענו שזה "מעט מדי ומאוחר מדי", אך אני טוענת ש"עדיף מאוחר מאשר אף פעם". בימים אלה, בהם אנו מציינים 70 שנה להקמת 11 הנקודות בנגב שלימים סייעו בקביעת גבולה הדרומי של הארץ, להשקעות אלה יש חשיבות עליונה בבניית חוסנה הלאומי של ישראל ובהרחבת גבולה מעבר לקו חדרה-גדרה. אנו עדיין מדינה מתפתחת שנלחמת על קיומה. בנגב ובגליל העתיד שלנו, כאן עתודות הקרקע שלנו ולכאן צריכות להגיע ההשקעות המשמעותיות.
לא הייתי בין תומכיה של הממשלה הנוכחית ויש לי גם ביקורת נוקבת על פעילותה בתחומים אחרים. יחד עם זאת, כשמגיע לפרגן - מגיע. בניגוד ל"נהוג" במחוזותינו, שר התחבורה הנוכחי בוחר להתמיד במשרדו ובפועלו בקידום המהפכה התחבורתית של הפריפריה. ועל כך תודתנו.
הכותבת היא ראש המועצה האזורית בני שמעון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.