התוכניות הגדולות של יוסי ביינארט לבורסה בתל-אביב

לפני כשנתיים חוותה הבורסה המקומית את אחת התקופות הקשות שלה. ביקורת עזה הוטחה בקברניטיה הוותיקים, שמשכו שכר מנופח ובנו לה משכן חדש ומפואר (שעלה הרבה יותר ממה שתוכנן) בזמן שהעסק אותו ניהלו הלך והתייבש - מחזורי המסחר דעכו ומספר החברות הרשומות למסחר ירד בהתמדה.

על רקע זה, פעל יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שביקש לנער את המוסד המנומנם, להדחתם של המנכ"לית אסתר לבנון והיו"ר סם ברונפלד, כדי להחליפם באנשים "שיעשו את העבודה". בתחילת 2014 מונה יוסי ביינארט לתפקיד מנכ"ל הבורסה בת"א במקום לבנון, ולתפקיד היו"ר נבחר אמנון נויבך.

ביינארט, שעזב את הארץ לפני כ-27 שנים, ובקרוב יסגור שנתיים בתפקידו, צמח בענף הפיננסים האמריקאי. טרם מינויו למנכ"ל הבורסה שימש כמנכ"ל בורסת הנגזרים NADEX בשיקגו. היום הוא כבר לא ה'נטע הזר' שהופתע מההתנהלות הקולגות, המתחרים והעיתונות בישראל כשרק נבחר. הוא זוכה להערכה בשוק ההון המקומי, וניתן לו קרדיט על חשיבה חדשנית ורצון כן לשנות. אבל, שינוי ברור ומוחשי עדיין לא נראה, והתייבשותה של הבורסה רחוקה מלהיות היסטוריה.

מה שיש הן בעיקר תוכניות שמנסות לתת מענה לבעיית הליבה של חוסר במניות נסחרות, בעיה שלפי שעה אינה קרובה לפיתרון, ועדיין ביינארט משדר אופטימיות: "יש התאוששות מסוימת במחזורי המסחר במחצית הראשונה של השנה, גם בנטרול העלייה במדדים. קשה לייחס זאת למהלך זה או אחר, אבל יש התעוררות", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

לדבריו, "התחלנו עם הרבה מאוד מהלכים גדולים ולא קצרים, ואפילו הספקנו לסיים כמה מהם, כמו שינוי מבנה העמלות. עשינו תוכנית סדורה לחמש שנים ופישטנו את השוק והמוצרים לחברות פרטיות. כמו כן, האצנו את המהלכים לעמוד ברגולציה בינלאומית עד סוף 2016, וזה יסיר חסם עיקרי להצטרפות של חברים מחו"ל".

נקודת אור נוספת הוא רואה ברישומן לאחרונה למסחר בת"א של חברות ביומד זרות. "אני מקווה שיתפתח פה 'האב' קטן לחברות ביוטכנולוגיה, גם לחברות בלי זיקה לישראל", הוא אומר. "כדאי להן לבוא לפה, לישראל. הן חברות קטנות ובחו"ל הן קטנות מדי. פה נפתח ידע לנושא הזה".

ועדיין, נראה שהעניין בשוק ההנפקות נמצא ברובו המכריע בשוק האג"ח. אנחנו כמעט ולא זוכרים מה זה IPO.

"חד משמעית, נצליח להביא לפה הרבה הנפקות של חברות צמיחה ישראליות. בנוסף לכך, המדינה הולכת להפריט חברות ממשלתיות, וחלק מזה צריך להגיע לכאן. יש להעביר נכסי ציבור לציבור דרך הנפקה, והמדינה צריכה לעשות את זה אפילו בהנחה, כי כך התשואה תגיע לתיק הפנסיה של כולנו".

מאז שביינארט נכנס לתפקידו, הוא הציע שורת רעיונות במטרה להגדיל את היקפי הפעילות בבורסה המקומית, שיושבת כיום במבנה חדש ומרשים בלב הסיטי של ת"א. לראשי הבורסה שני מהלכים מרכזיים שהם מקווים כי יובילו לשינוי הכיוון הנכסף: האחד, שינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה, מהלך שמובילים היו"ר נויבך ובעלי המניות בבורסה לצד רשות ני"ע ולשכת שר האוצר; המהלך השני הוא הפיכת הבורסה המקומית לזירת מסחר "בכל דבר", כולל במניות שלא הונפקו פה. קוראים לכך המסחר הלא-וולונטרי או "המסחר הכפוי".

"דרישת השווי של הרשות - בעייתית"

הרעיון המקורי של ביינארט הציע לאפשר מסחר בבורסה במניות של חברות טכנולוגיה ישראליות שבחרו להיסחר מעבר לים. רשות ני"ע חשבה אחרת והוציאה הוראות שונות מהותית כשפסלה את חברות הטכנולוגיה הישראליות, והציעה לאפשר מסחר שכזה רק במניות של חברות ענק ששוות מעל 100 מיליארד דולר, אך כאלה יש בעולם רק כמה עשרות. מהצד, נראה שמדובר בסירוב מתחכם של הרשות ליוזמת הבורסה.

- איך העבודה שלך מול רשות ני"ע?

"בסדר גמור. מערכת היחסים הנכונה היא שאני צריך להיות יותר אקטיבי מהם, והם מוודאים ומפקחים בהתאם לסמכויותיהם. מטבע הדברים יהיו דברים שאבקש והם לא יתנו. תפקידי הוא לבקש והם אנשים חושבים שאפשר לשכנע אותם לעתים, ולעתים לא. אמעל בתפקידי אם הרשות תאשר כל מה שאציע, כי אז כנראה שלא הצעתי מספיק. המסחר 'בכל דבר' זו דוגמה טובה".

- יש הרבה מקומות של אי הסכמה ביניכם?

"לא. יש מקומות שהרשות רואה אחרת, באופן טבעי. להם יש דברים נוספים להסתכל עליהם. הדיונים מאוד מאוד מקצועיים, ענייניים וכלכליים, כפי שצריך להיות. יש לי את כל התמיכה מרשות ני"ע".

- בנושא המסחר הכפוי בחברות שלא נרשמו לבורסה מרצונן, הרשות חושבת מהותית אחרת ממך.

"הוגשה הצעה שלנו, הרשות העלתה להערות הציבור את הצעתה - ששונה מהצעתנו בעיקר בהיבט של אילו חברות ייכללו בזה. אנחנו חושבים שצריך חברות מבוססות, אבל השווי של 100 מיליארד דולר הוא בעייתי. מה יקרה עם חברה שהשווי שלה יורד ל-89 מיליון דולר - אוציא אותה מהמסחר? ואם שבוע לאחר מכן היא עלתה ל-101 מיליארד דולר? כמו כן, אנחנו סבורים שהחשיבות של זה היא עבור חברות ישראליות, וזה גם יעזור לנו למכור את ה'היי-טק ניישן' לזרים. בנוסף, לציבור בישראל הנגישות למסחר בחו"ל עדיין בעייתית".

- נראה כאילו הרשות מנסה לעצור את רפורמה הזו.

"הרשות יכולה פשוט לומר לא. להרוג את זה מאוד קל, וזה לא קרה. ברגע שהם נתנו הצעה סימן שהם מאמינים שיש לכך ערך. אולי הם רוצים לאמץ זאת בשלבים. אני חושב שכדאי לפתוח זאת לחברות ישראליות, וגם השוק חושב כך".

- אם ההצעה שלך למסחר כפוי במניות של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל תאומץ, זה לא יאיים על המסחר הכפול?

"אם הן היו ברישום הכפול זה היה דיון תיאורטי. לדעתי חבל שהן לא ברישום הכפול, זה היה מסייע להן, אבל הן לא. אני מניח שאימוץ היוזמה לא יפגע בחברות שברישום הכפול, כי מי שתוותר על כך תוותר על מעמדה במדדים הראשיים.

"לכן, איני חושב שיהיה זעזוע. נושא המסחר בכל דבר הוא חשוב ונכון, ורואים זאת מהתנהגות השווקים לפני כמה שבועות כשהבורסה בניו יורק הפסיקה לעבוד לכמה שעות. דבר לא קרה בעולם והמסחר המשיך. מדוע? כי המסחר במניה מסוימת שם רובו נעשה בבורסה אחרת מזו שבה היא הונפקה, ואין שום סיבה שזה לא יקרה גם בת"א. זה יחזק את שוק ההון בישראל, יעשה אותו יותר נזיל וגם יותר מעניין. יש לזכור שאף חברה ישראלית שנסחרת בניו יורק אינה במדדים של msci - ולכן הכנסה שלהן למסחר פה תכניס אותן למדדים שניצור כאן".

נושא אחר שמעסיק את פעילי שוק ההון המקומי נוגע ליוזמת מנהלי הבורסה לשנות את ימי המסחר בת"א, ולהתאימם לנהוג בעולם המערבי, כלומר הפסקת המסחר, הדי עצל, ביום ראשון והוספת יום מסחר חלקי בשישי. "זה עולה לדירקטוריון לקראת סוף ספטמבר או בישיבה שלאחריה. יהיה דיון ואנו ממליצים לעשות זאת", אומר ביינארט, שמוסיף כי "ההליך מאוד ארוך, וייקח לפחות שנה. יש הרבה התאמות, גם של הסכמי עבודה וגם לגבי הדיון הכלכלי ומה זה עושה למשק. אבל, אם אי פעם נחשוב שיש לנו סיכוי להצטרף למדד msci, הרי שנצטרך לסחור בימים כמקובל בעולם המערבי. כשהיינו ב'מדינות המתפתחות' זה לא הפריע כי זה היה אקזוטי. אבל אם נרצה להיות חלק מאירופה - נצטרך להתנהל בהתאם לכך".

- אז מ-2017 נסחור לפי שבוע עבודה זר?

"כן. אם זה יילך ללא התנגדויות".

- הבנקים יסכימו? להבנתי חלקם מתנגדים לשינוי בשל ההשלכות של זה על הסכמי העבודה עם עובדיהם.

"יש שני בנקים שאמרו שזה יקר להם מאוד ושהתועלת הכללית לא ברורה להם. אבל, רשות ני"ע אימצה את המלצות ועדת בן חורין, וזה כתוב שם".

- יותר מדדים, יותר חברות וסחירות?

לפני כחודש הבורסה פרסמה יוזמה חדשה אחרת בדמות רפורמת המדדים, שהוצגה כ"הצעה ראשונית שהולכת לדיאלוג עם השוק, על רקע זיהוי בעיה ורצון לשנות". מדובר, לפי שעה, בהרחבת מדד ת"א 25 ל-35 חברות והרחבת מדד ת"א 75 ל-90 חברות, תוך שינוי המשקל המקסימלי של כל חברה במדד ל-4% (לעומת 10% כיום). לדברי ביינארט, "הגשנו הצעה ראשונה, יש דיון בנושא. איפה זה ייגמר? אולי ב-6% או 7% מגבלת משקל".

בנוסף, הבורסה מתכננת השקת מדדים חדשים, וכל זאת במטרה להכניס כמה שיותר חברות למדדים. מדוע? משום שמניות שמשתייכות למדדים נסחרות יותר, בין היתר בשל הניהול הפסיבי (תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות). יש בסיס לטעון שמדובר בצעד מתחכם שלא מטפל בבעיות הליבה.

- אתה בונה הרבה על מדדים. מדובר בניצול אופנת הניהול הפסיבי?

"זה רצון ליצור מכשירים שתואמים ומשרתים את מגמת הניהול הפסיבי הגובר בארץ ובעולם".

זו מניפולציה? הרי לא מדובר בטיפול בבעיית הליבה של חוסר בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, אלא בניסיון להציג את אותן החברות במספר אופנים, לעיתים מקבילים, כדי להגדיל מסחר באמצעות השימוש בעולם ההשקעות הפסיביות.

"נכון שיש פה עניין של ביצה ותרנגולת. אבל, כשחברות מגיעות למדדים יש בהן יותר עניין - זו עובדה ואין סיבה שזה לא יקרה כאן. גם אין ויכוח שיש להביא חברות שמניותיהן ייסחרו בבורסה. המעבר של חוק המו"פ, זה שהבאנו אנשי מכירות שתפקידם להביא חברות, ושהתחלנו לפתח יותר מבעבר את מערך השיווק, זה אומר שאנחנו עושים. וזה ייקח זמן".

במסגרת הרפורמה במדדים, הציעה הבורסה להקים בקרב מדדי מניות השורה השנייה מדד mid-cap, לחברות "בינוניות" בגודלן. ואולם, נכון לאתמול (ד') החברה ה-126 בשווייה בבורסה הייתה צור שמיר, ששווה "רק" 633 מיליון שקל (כ-166 מיליון דולר). במונחים בינלאומיים זו לא חברה בינונית אלא קטנה.

- מנסים לקרוץ לזרים ולמכור להם מניות של חברות קטנות כבינוניות?

"נכון שמה שקראנו לו מיד-קאפ הוא small-cap במונחים בינלאומיים, אבל אלו לא השמות הרשמיים. בכל מקרה, את הרפורמה עשינו בגלל שמדד ת"א 25 יותר מדי ריכוזי".

"חלק מרשת בורסות בינל'"

ביינארט עשה את רוב הקריירה שלו בשוקי נגזרים מתקדמים טכנולוגית. יש לו ידע, וגם עניין, ביחס לעולם הפינטק המתפתח - אשר הנגיעה שלו לישראלי הממוצע, ולשוק ההון המקומי בכלל, הולכת ומתחזקת. בין היתר, אופיו של המסחר משתנה כשאת מקום הפן האנושי הולכות ותופסות מכונות. יש לכך השלכות אדירות על אופי ההשקעה בבורסה, על המסחר בה, וגם על הדרך שבה נדרשת הבורסה לצעוד.

- מה עמדתך ביחס לאלגו-טריידינג, המסחר ההולך וגדל באמצעות מכונות ואלגוריתמים?

"זה דבר שקיים וימשיך להתקיים. בגדול זה מספק נזילות לשוק, ולכן יש לאפשר לו לעבוד".

- פעילים רבים טוענים שזה מוציא את הסוחרים האנושיים מהמסחר ויוצר סכנה לתנודות חריפות של שערים.

"יש לנו בבורסה מנגנונים שעוצרים זאת. שנית, לכל אורך ההיסטוריה של השווקים, הטכנולוגיה תמיד החליפה משהו אחר. בעבר הרחוק לא היה טלקס, וכשהחלו לסחור עם הטלקס נוצר יתרון לראשונים שאימצו זאת. התפתחות הטכנולוגיה היא חלק מהחיים, וזה לא אירוע ייחודי וראשוני. תפקידנו הוא לוודא שהטכנולוגיה הזו לא מעוותת את השוק, ואת זה אנחנו עושים באמצעות ממתני מסחר. זה בסדר וכך אנו מתקדמים".

מה דעתך לגבי תפקידם של הגופים המוסדיים, בעיקר אלה שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך, בשוק ההון המקומי? בשנים האחרונות הם מוציאים כספים לחו"ל בהיקפים הולכים וגדלים. האם יותר מדי כסף יוצא לשדות זרים?

"זו שאלה של הקצאת מקורות והיא תלויה בתמהיל הכולל שלהם. באופן כללי ביזור התיק גם לחו"ל הוא דבר נכון. אני מניח שחלק מההסטה נובע מכך שקשה למצוא פה השקעה, ורואים את זה עם ההשקעות הגדלות בנכסים לא סחירים. המוסדיים צריכים לעשות את ההשקעה שלהם לפי המודל הכלכלי שמתאים להם".

אפרופו המודלים העסקיים של המוסדיים, הפעילות בשוק ההון המקומי מושפעת באופן טבעי גם מעלות המסחר עבור המשקיעים, גדולים וקטנים, וגם עבור חברי הבורסה שהם אלו שמניעים בפועל את המסחר. ביינארט מודע* לסוגיה זו ופועל לשינוי מבנה העמלות. הוא כבר ביטל את עמלת המינימום והוא מתכוון להמשיך ולפעול, כשגם מקדם הכיסוח זוכה להתייחסותו.

- מה לגבי הורדת עמלות על ידי הבורסה?

"כל הזמן נמשיך להסתכל על זה. בניגוד לכל עסק אחר, אולי, שבו למפעיל העסק יש רצון למקסם את רווחיו, בבורסות האופטימום הוא הפוך. הרי הסוחר יחפש הזדמנויות בשוק, וככל שהעמלות נמוכות יותר יהיו יותר הזדמנויות וכתוצאה מכך יותר עסקאות, וזה יגדיל את המחזור ויהיה טוב לנו".

כאמור, נושא שינוי מבנה הבעלות של הבורסה מטופל על ידי היו"ר נויבך, ולא על ידי ביינארט. אבל, ביינארט בהחלט שותף לאחת המטרות הגדולות ששינוי מבנה הבעלות נועד לאפשר - יצירת הדרך למכור את המניות בבורסה, לכשתהפוך לחברה הפועלת למטרות רווח. אם יתאפשר, מבחינתו רצוי שזה ייעשה כך ש"בעתיד הבורסה תהיה חלק מרשת בורסות בינלאומית".

"הרשות פועלת להקלת הרגולציה"

- אחת הטענות שחוזרת ועולה כששואלים למה חברות מעדיפות שלא להפוך לציבוריות בישראל, הינה סוגיית רגולציית היתר. בשל כך רשות ני"ע מובילה לאחרונה מהלך של* דה-רגולציה. זה קורה מהר מספיק?

"הפעולות להקלת הרגולציה שהרשות עושה מאוד ברוכות וטובות. במדינת ישראל התהליכים כרוכים במקרים רבים באישור הכנסת, מה שמעכב אותן, וזה חריג ביחס לעולם. אני חושב שיותר נכון לתת יותר סמכויות לרשות ני"ע בעניין".

- ולסיום, בנימה אישית, איך ההרגשה אחרי שנתיים בתפקיד? משהו הפתיע אותך לרעה, או לטובה דווקא?

"כשנכנסתי לתפקיד אמרתי ל"גלובס" שזהו dream job, ועכשיו אחרי שנתיים אני עדיין חושב כך. זהו תפקיד מאתגר, מורכב ודינמי כאשר אין יום דומה למשנהו, אבל הסיפוק בו עצום. אני משוכנע שגם אם הדברים לוקחים זמן, אנחנו מעלים את הבורסה על נתיב צמיחה לטובת המשק הישראלי.

"בעולם העסקים הישראלי שוררת רוח היזמות והחדשנות שמאפיינת את ה'ראש היהודי', ויש כאן דינמיקה וקצב סוערים. העובדה שכולם מכירים את כולם משפיעה גם על ההתנהלות העסקית. בארה"ב פגישה עם רגולטור לא הייתה דבר שבשגרה, כאן ניתן לקיים דיאלוג צמוד ובשיחת טלפון ללבן נושאים שונים. לי אישית, ההתנהלות הזאת מאוד מתאימה, כי אני אדם בלתי אמצעי ומאמין שמערכות יחסים טובות הן המפתח להצלחה בכל תחומי החיים".

דבר נציגם של חברי הבורסה

"ראשי הבורסה, והמנכ"ל יוסי ביינארט בראשם, ניתחו היטב את 'המחלות' שמהן סובלת הבורסה, והם מנסים לפתור זאת. הם ראויים להערכה ועושים עבודה טובה. יש שינוי ב'מנגינה' בבורסה, ולדעתי אם יאפשרו לביינארט, היא יכולה לצאת מהמצב שלה" - כך אומר בראיון ל"גלובס" ג'וליאן אסוס, שמנהל את חבר הבורסה של אי.בי.אי ומשמש כיו"ר איגוד הברוקרים בבורסה בת"א, המאחד את חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים).

חלק מהשינויים שמנסים להוביל בבורסה זוכים לתמיכה מנציג השוק, שגם נמנה עם בעלי המניות בבורסה. כך, לדעת אסוס, היוזמה של הבורסה ביחס למסחר הכפוי נכונה וראויה, ואילו החלופה שמקדמת רשות ני"ע תיכשל. "ההצעה של הרשות לאפשר מסחר כפוי רק בחברות לא ישראליות עם שווי שוק של מעל 100 מיליארד דולר מפספסת את המטרות העיקריות של ההצעה של הבורסה. המטרה הייתה להחזיר את מניות הטכנולוגיה והביוטק לבורסה המקומית", אומר אסוס, ומסביר כי "כיום המדדים והבורסה פה לא משקפים את הכלכלה הישראלית, כי אין כאן כמעט ביטוי לענפי ההיי טק שמאוד מרכזיים בכלכלה הישראלית.

"לדעתי, המשקיע הישראלי רוצה לסחור במניות עם זיקה ישראלית, שנסחרות בעולם, ואילו למסחר באפל או בגוגל דרך ישראל אין ערך אמיתי. זה יהיה פספוס להחיל זאת רק על חברות בארה"ב בשווי 100 מיליארד דולר, וזה עלול להיות כישלון. הכללה של חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות במסחר הכפוי תחזק את שוק ההון הישראלי בעיניים זרות".

- אתה בעד ההצעה של הבורסה, וגם תרוויח ממנה דרך הגדלת עמלות.

"אני בעל עניין, אבל אנחנו סוחרים במניות כמו צ'ק פוינט גם היום. רישום כפוי במניות טכנולוגיה ישראליות יהיה טוב לבורסה המקומית, וזה גם יוזיל את ההשקעה במניות אלה לכל המשקיעים - במיוחד לקמעונאים, כי למוסדיים יש תעריפים טובים. כל הטיעונים לא לעשות זאת משום הצורך בהגנה על המשקיע הם טיעונים חלשים, כי כבר היום כל אזרח יכול לסחור במניות אלה ללא הגנות הרשות. מה גם, שכיום מסדירים מסחר באמצעות זירות סוחר במניות אלה, ואלו אמצעים יותר מסוכנים".

- מה דעתך לגבי רפורמת המדדים שהבורסה מקדמת?

"בסך הכול זה טיפול יפה של הבורסה, וזו דרך נכונה לטפל בנזילות באמצעות המדדים. זה יוביל לגידול במחזור ולביטול עיוותים כמו משקל יתר של מניות ספציפיות. יש מה לעשות בניסוח התנאים, כמו המשקל המקסימלי".

- אבל זה לא מטפל בבעיית הבסיס של חוסר במניות טובות.

"בהגדרה זה לא מביא חברות חדשות, אבל זה כן יגרום לכך שחברות שנסחרות ושאיש לא מסתכל עליהן יזכו לתשומת לב. כלומר, זה לא יגדיל את המאגר, אבל זה כן יגדיל את המחזור של העסקאות שייעשו במסחר, ביותר חברות שנמצאות במאגר".

אסוס תומך גם בשינוי ימי המסחר בבורסה. "עולם ההשקעות הבינלאומי הוא מארג גדול של רשתות תקשורת, שבאמצעות מסחר מחבר את כל הבנקים והברוקרים לשווקים בעולם. רוב רובן של המערכות הללו פעיל בשני ובשישי, בעוד שבימי ראשון ושבת הם בתחזוקה ועיבוד נתונים. היכולת לשימוש במערכות אלה ולהתאמתן לישראל לא קיימת בכלל. כלומר, אם אנו רוצים להיות חלק ממערך ההשקעות הבינלאומי עלינו להסתנכרן עם כולם גם בהיבט המסחר וגם בהיבט הסליקה.

"אך לא רק זאת, הסיכון בחוסר הסנכרון שלנו, בגלל חוסר ההתאמה בימי המסחר, הופך את ההשקעה בישראל למסוכנת יותר לישראלים, ובוודאי לזרים. העובדה שאנו מנועים מלהגיב להתפתחויות בעולם מחמישי עד ליום ראשון, ואז עוד צריך לנחש איך השווקים בעולם יגיבו ביום שני, הנה בעייתית. קיבלנו המחשה לזה במפולת האחרונה בסין".

לא בכול אסוס מסכים עם הבורסה. לאחרונה הוא נכנס לעימות עם יו"ר הבורסה אמנון נויבך ביחס למתווה לחלוקת מניות הבורסה לחברי הבורסה. נויבך פרסם מתווה שהיטיב בעיקר עם הבנקים, ואי.בי.אי הפתיע אותו, וביום ההצבעה בדירקטוריון הבורסה הביא מתווה חליפי. לבסוף, הבורסה, הברוקרים הפרטיים והבנקאים הגיעו להסכמות וסיכמו על מתווה פשרה.

"איני רואה בזה עימות בינינו לבין הבורסה או בינינו לבין הבנקים. פשוט הבורסה יקרה לנו. חשבנו שהתרומה שלנו הייתה מעבר למה שהציעו לנו בהצעה המקורית. התוצאה הסופית היא טובה, ואני שמח שהגענו לזה בהסכמה".

אפרופו תפקידו בבית ההשקעות אי.בי.אי והקשר לבורסה: לאחרונה נודע כי חבר הבורסה של אי.בי.אי מיזג לתוכו את חבר הבורסה של מגדל שוקי הון (שיחזיק במניות מיעוט בגוף הממוזג).

- זה מלמד אותנו שאין זכות קיום לחברי בורסה שאינם בנקים?

"לא, ממש לא. אנו עושים זאת בגלל שאנו מאוד מאמינים בזה, ומשקיעים בזה הרבה מאמצים. יש מקום לברוקר גדול וחזק מחוץ למערכת הבנקאית. המיזוג טוב לנו כי עד כה אנו חזקים במוסדי ועתה נהיה חזקים יותר בזרוע הקמעונית".

- בשנים האחרונות ראינו הרבה חש"בים שנעלמו ושהפסיקו להיות עצמאיים. נראה עוד קיטון במספרם?

"לא יודע. אני חושב שמי שנשאר הוא שחקן חזק, ואני מאחל לכל מי שנשאר בתחום שיישאר כי זה חשוב לשוק. בלי ברוקרים השוק ייראה פחות טוב. יהיו פחות תחרות ופחות מחקר".

 גידול במספר החברות הבורסאיות

 למרות שיפור קל