"בעתיד נוכל לטהר את החדר מאלרגנים ולנבא התקף לב"

לפני כמה חודשים הודיעה חברת פיליפס העולמית על כוונתה לבצע ספין-אוף של חלק משמעותי מהעסק שלה כבר במהלך 2016. הקונצרן הענק, המגלגל הכנסות של 21 מיליארד אירו ונסחר ב-23 מיליארד, מתכנן להנפיק את חטיבת התאורה המהווה כרבע מפעילותו. המהלך הזה הוא עוד צעד בשינוי שעוברת החברה בשנים האחרונות - מקונצרן העוסק במגוון מוצרים אלקטרוניים לתעשיות שונות ולבית (רובכם בוודאי שמעתם על טלוויזיות או מכשירי גילוח של פיליפס) לחברה עם מיקוד ייחודי בתחום הבריאות.

המוצרים של פיליפס אמורים ליצור רצף של טיפול מבית החולים (שם מפעילה החברה מערכות הדמיה, מכשור רפואי ומערכות גדולות המנהלות את כל המידע בבית החולים) לבית (שם תציע החברה מכשירים רפואיים ביתיים, אך גם מוצרים בריאותיים-צרכניים כמו מברשת שיניים שמודדת את בריאות הפה או מקרר המנטר צריכת מזון). באמצעות השינוי והשילוב הזה, מקווה פיליפס לכבוש את הסקטור העולה והפורח של הבריאות הדיגיטלית.

"הצעד שעליו הכרזנו - פיצול החברה לשתי חברות - מתבקש באסטרטגיה שלנו", אומר פראנס ואן האוטן, מנכ"ל ויו"ר פיליפס העולמית, בראיון בלעדי ל"גלובס" בביקורו האחרון בארץ. "פיליפס היום היא חברה מבוזרת, ובין תחום התאורה לתחום הבריאות אין הרבה במשותף. הבנו שאפשר להביא יותר משקיעים לשתי חברות נפרדות, משום ששתיהן חברות גדולות עם עתיד גדול. בחברה שתיוותר תחת השם 'פיליפס' נתמקד בהבאת עולם הבריאות מבית החולים לבית - בסגירת המעגל בין טיפול באדם הבריא בביתו לבין טיפול אינטגרטיבי שהוא יקבל בבית החולים".

חזון הרפואה האינטגרטיבית

בחזון החדש הזה של ואן האוטן ושל פיליפס יש לישראל תפקיד מרכזי. מרכז הפיתוח של פיליפס בישראל, שבו מועסקים כ-850 איש, כולל חטיבת CT מפוארת, אך גם חטיבת ניהול מידע רפואי אשר אמורה לאפשר את המעקב הרציף הזה אחר הטיפול בחולה. כמו כן, לאחרונה הושקה בישראל חממה טכנולוגית משותפת לפיליפס וטבע, Sanara Ventures שמה, שבה יפותחו מכשירים רפואיים והן יכולות בתחום הרפואה הדיגיטלית.

"כבר היום אנחנו רואים שמערכות המידע יכולות לשפר את היעילות של בתי החולים על ידי הפצת מידע ויצירת שיתוף פעולה טוב יותר בין הרופאים לבין עצמם ובין הרופאים לחולים. בהמשך, יותר מידע יוכל לאפשר לשנות את ההתנהגות של החולה בבית ולמנוע ממנו לחזור לבית החולים. פיליפס היא כבר שחקן מרכזי בתחום הזה, אבל אנחנו רוצים להיות גדולים בו פי 2 וליצור פתרון מלא".

- נראה כי בתי החולים היום עדיין רחוקים מכך.

"לא עד כדי כך. אנחנו כבר עושים פיילוטים לפעילות הזו עם כמה בתי חולים, כולל תמיכה עד הבית עם ניטור קבוע של המטופל שכולל צריכת תרופות ושיחות וידיאו עם רופא בעת הצורך, והעברת מידע לבית החולים על אודות מצבו של החולה. לפי הנתונים, חלה ירידה של 50% בחזרה של חולים לבית החולים, העלות הכוללת של הטיפול בחולה ירדה ב-30% והחולים יותר מרוצים. עם זאת, אין ספק שברוב בתי החולים, וגם בתוכנית הזו, הדברים חייבים להיות הרבה יותר מסודרים, כך שכל המערכות הדיגיטליות שנוגעות לחולה יפעלו בתיאום טוב יותר".

- מה תהיה המשמעות של רפואה דיגיטלית בחיינו בעוד עשר שנים?

"ימדדו אותנו בכל מיני דרכים, כמו למשל מדידה רציפה של כולסטרול, לחץ דם וצריכת קלוריות, כולל התערבות של קואצ'ר. נוכל לבדוק גם אם יש לך אלרגיות, ובאמצעות המכשירים שלנו לטהר את החדר שבו את נמצאת מהגורם האלרגני שמפריע לך. הכל יקרה באמצעות הנוכחות של פיליפס בבית, באמבטיה, במטבח. המידע הזה יעלה לענן, ואז תקבלי טלפון מהרופא שירשום לך טיפול מונע אם צריך.

"כבר היום אנחנו עובדים על מוצרים שמנבאים התקף לב שמונה שעות לפני שמופיעים התסמינים. המטרה היא לאפשר לאנשים, ובעיקר לחולים כרונים ומבוגרים, לחיות חיים טובים יותר. אמא שלי בת 86 והיו לה שלושה אירועים מוחיים כי היא לא שמרה על עצמה. היום אנחנו, הילדים שלה, יכולים לעקוב אחריה מכל מקום.

"שינוי נוסף שיתרחש הוא שהרפואה תהיה הרבה יותר מותאמת אישית. נדע הכול על הגנום שלך, ואת המידע הזה נצרף לאותו מידע שיתקבל ממכשירי הניטור. פיליפס אמנם לא תהיה החברה שתפענח את רצף הגנים שלך, אבל כן נהיה אלה שישלבו בין המידע הגנטי שלך, המידע מתמונות ההדמיה שלך, המידע מהניתוח הפתולוגי של הביופסיה שנלקחה ממך, יחד עם המידע ממכשירי הניטור הקבועים שלך - כדי להגיע לתובנות חדשות על מצבך".

כך למשל, במקרה של סרטן ניתן יהיה לראות בתמונות ההדמיה איך גידול סרטני בעל מאפיינים גנטיים מסוימים מתפתח בהדרגה, ולהשוות בין התוצאות שמתקבלות בעקבות טיפול בתרופות שונות. ניתן יהיה גם להריץ אלגוריתם על כל המידע הגנטי, על כל מידע ההדמיה ועל כל המידע לגבי רישום התרופות בבית חולים מסוים, ולראות בתוך דקות איך הגידול של חולה שהסרטן שלו ביטא גן X וטופל בתרופה Y התכווץ, ואילו תרופות אחרות לא השפיעו עליו אבל כן על גידולים עם מאפיינים גנטיים וקליניים אחרים. האתגר הוא ליצור מכל המידע הזה תמונת מציאות בעלת משמעות אמיתית לטיפול הרפואי. הרופאים אומרים לנו 'אל תציפו אותי במידע, תנו לי את מה שאני צריך".

"מכירים מצוין את החולה ואת הרופא"

- הרופאים חוששים שתיקחו חלק מהתפקיד שלהם?

"בהחלט לא, וגם אין כוונה כזו. אם הרופא עוקב אחרי גידול ורוצה לדעת איך הוא צמח, הוא צריך היום לעשות כל מיני מדידות ידניות וחישובים. אנחנו יכולים להקל עליו ולבצע מדידה אוטומטית ולומר לו מה קצב השינוי של הגידול בצורה שיש בה היגיון, במקום פשוט לשפוך עליו דאטה".

פיליפס, כמובן, אינה החברה היחידה שמשחקת בשוק הזה. כמעט כל החברות הרפואיות, חברות תרופות ומכשור רפואי, וכן חברות לא רפואיות כמו חברות שבבים וחברות תקשורת, רוצות לקחת חלק במשחק, וכולן אומרות כי הפלטפורמה שלהן היא שתוביל את המהפכה.

- מי בסופו של דבר ינהל את הפתרון?

"כולם ישתפו פעולה, אבל אנחנו נהיה אלה שנרכז את הפתרון. יש לנו יכולות ייחודיות בתחום הזה כי פיליפס הרי מכירה מצוין הן את החולה והן את הרופא, כי יש לנו גם חטיבת ציוד רפואי וגם חטיבת מוצרים לצרכן.

"בתי החולים לפעמים מבקשים מאיתנו ללמד אותם על הדרך של המטופל - כלומר, מה המטופל עובר מהרגע שהחליט להגיע לבית החולים, דרך ההגעה שלו, הטיפול בו והמשך הטיפול בבית לאחר מכן. אנחנו יודעים הרבה על כך בזכות מערכות המידע שלנו. כבר היום אנחנו יודעים איך לשפר בהרבה את התהליך שבו עובר המטופל דרך מגוון התורים וחדרי ההמתנה בבית החולים, ולאפשר לו לקבל כמה שיותר שירותים בזמן קצר ככל האפשר, בלי שיצטרך ללכת הביתה ולחזור, ובלי שיצטרך לעבור בין מחלקות כשבכל פעם הוא נדרש להציג את עצמו ולהיכנס לתור מחדש. העיכובים הללו נובעים רק בגלל שהמידע הקשור לניהול התורים לא זמין למישהו בבית החולים שיכול לעשות בו שימוש. קיצור זמני תורים מאפשר פחות בזבוז משאבים וקבלת החלטה רפואית מהירה יותר, ולכך יש גם משמעות רפואית.

"משום שאנחנו מנהלים את המידע בבית החולים ויודעים גם להתחבר לבית, אנחנו מאמינים שאנחנו אלה שנציע את הפתרון הכולל ושטכנולוגיות של חברות אחרות ייטמעו בתוכו. אין ספק שברגע שאתה רוצה להציע פתרון מלא אתה חייב שיתופי פעולה".

- אילו טכנולוגיות תרצו לשלב אבל אין לכם כוונה לפתח בעצמכם?

"חיישנים, מזעור של חיישנים ומזעור באופן כללי, אלגוריתמיקה, למידת מכונה עמוקה, שיטות חדשות להולכת תרופות, דרכים חדשות לטפל במחלות כרוניות.

"חשוב גם לחשוב על נוחות המטופל: המכשירים העתידיים יהיו דלוקים ומחוברים כל הזמן אבל גם הרבה פחות מורגשים, כך שדרושים הרבה מאוד שינויים בעיצוב. יצרנו גם שיתוף פעולה עם חברות ענן - הן טובות בזה ולנו אין רצון או צורך להמציא את הענן מחדש. אנחנו יכולים להוסיף לו את הרעיונות שלנו וגם אפליקציות שרופאים מפתחים.

"בדיוק כמו שפלטפורמת הטלפון החכם הביאה לעולם המון חדשנות ממקורות שונים, כך אנחנו מקווים להיות הבסיס לחדשנות של רופאים וחולים. נציג במהלך השנה מערכת שמאפשרת פיתוח של גורמים אחרים".

"לחבור לבתי החולים"

- שינוי החזון שינה את התרבות הארגונית שלכם?

"כן, בהחלט. אנחנו מכוונים לפיתוח מהיר ויעיל יותר (אג'ייל - המינוח המקצועי לפיתוח מהיר ויעיל של תוכנה - ג"ו) ושיתוף פעולה צמוד יותר עם הלקוח - בית החולים. שינוי הגישה גם הוביל אותנו להקים מעבדה קרוב לאוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, כדי ללמוד מהגישה החדשנית שלהן בתחומי התוכנה. בנוסף, החיפוש אחר רוח חדשנית הוביל אותנו להגדיל את הפעילות שלנו בישראל ב-60% בשלוש שנים.

"יש לנו מערכות יחסים חשובות עם בתי החולים בישראל, כמעט עם כל בתי החולים הגדולים ועם אסותא. לפני שלוש שנים ביקרתי כאן במסגרת תפקידי כמנכ"ל, והתלהבתי ממה שיש לישראל להציע. ידעתי אז, בעקבות הפגישה עם המדען הראשי, שאני רוצה לבנות בישראל פלטפורמה של השקעות ראשוניות".

- החיים של הסטארט-אפים הישראליים קשים בשנים האחרונות. קשה יותר לגייס כסף וקשה לבנות מערכי מכירות. מה אתה יכול לייעץ להם?

"לסטארט-אפים בתחום הזה בדרך כלל די קשה כי בתי החולים הם קבוצה מבוזרת של לקוחות שקשה להגיע אל כמה מהם בבת אחת. אבל היום, בזכות האינטרנט, ניתן ליצור את הקשר הראשוני בקלות יחסית ובזול, וגם קצב אימוץ הטכנולוגיה הולך ועולה. לדעתי, מעולם לא היה לסטארט-אפ זמן מוצלח יותר כמו עכשיו כדי להיכנס לשוק הזה.

"אני מציע לסטארט-אפים בתחילת הדרך לחבור, כמו שאנחנו עושים, מוקדם ככל האפשר לבית חולים שיעזור להם ויהיה אתר הבדיקות והניסיונות שלהם. חממה כמו סנארה עוזרת בחיבור הזה".

- בניגוד לחברות אחרות בתחום הרפואי ובתחום הטכנולוגיה בכלל, בחרתם לייצר בישראל ולא רק להקים כאן מרכז מו"פ. מה הוביל להחלטה הזו?

"אנחנו מייצרים כאן רכיבים מאוד מיוחדים למערכות ההדמיה שלנו, ובשביל לייצר רכיבים כאלה צריך להיות קרובים למו"פ - ויכולת המו"פ היא כאן. עניין התמריצים והמיסוי לא כל כך קריטי. זה משפיע, אבל זה לא מה שיקבע את ההחלטה היכן לייצר אלא את היכולת".

מנכ"ל טבע מסמן יעדים לחממה המשותפת עם פיליפס: "נחזיר לפחות 20% מההשקעה"

ביקורו של מנכ"ל פיליפס פראנס ואן האוטן בישראל התרחש לרגל ההשקה הרשמית של חממת סנארה ונצ'רס שבה שותפה פיליפס יחד עם חברת התרופות טבע. החממה מנוהלת על ידי אסף ברנע.

עד למועד האירוע, בחנה החממה 250 חברות והשקיעה בשתיים: קליידוסקופ מדיקל, שפיתחה מערכת להגנה מפני קרינה במהלך צנתור (פיליפס כבר משתפת פעולה עם חברה ישראלית-למחצה בתחום דומה, קורינדוס שמה); ו-MGD שפיתחה מכשיר נייד לבדיקת תפקודי ריאות, המאפשר מעקב אחרי חולי COPD, בבית החולים ובבית, בתדירות גבוהה וביעילות רבה מזו של המכשירים שבשימוש היום, כך לדברי החברות.

באירוע הצהירו פיליפס וטבע כי ישקיעו עד 100 מיליון שקל (50 כל אחת) בחברות של סנארה במשך תקופה של שמונה שנים, וזאת מעבר לתמיכה שלהן בידע, בניסיון ובקשרים אסטרטגיים. לתמיכה של החברות יצטרף מימון משלים של משרד המדען הראשי. בחממה ישתלבו עוד 3-4 חברות עד סוף השנה.

באירוע הצהיר ואן האוטן כי "במהלך השנים קהיליית ההשקעות הישראלית הציגה חדשנות פורצת דרך בשוק העולמי. אנחנו רואים בסנארה ונצ'רס דרך מעולה עבור פיליפס להיות מעורבת בפיתוחים חדשים בענף הטכנולוגיות הרפואית".

- היכן אתם פוגשים את החזון של חברת התרופות טבע?

"שתי החברות מסכימות שכדי לעשות את המהפכות הללו דרושה חדשנות רבה, ומתפקידנו לדאוג שהחדשנות לא תיחלש. כמו כן, אנחנו מסכימים גם שהבריאות הייתה עד כה תחום מאוד ממודר - רופאים, מכשור רפואי, חברות תרופות, טיפול ביתי - ושבעולם הבריאות החדש כולם יהיו חייבים להתחבר".

ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, אמר באירוע כי "הציבור הופך להיות הרבה יותר מודע לבריאותו, למחלות ולסיכונים ולאפשרויות המניעה. עבורנו מדובר בשינוי משמעותי כי המטופלים כבר לא רוצים לקבל מאיתנו רק את התרופה, אלא פתרון מלא לבריאותם. לא נצליח אם נרדוף רק אחרי המולקולה התרופתית הבאה. פיליפס וטבע מתאימות להתמודד עם האתגר ביחד, כי אנחנו שתי חברות ותיקות שממציאות את עצמנו מחדש בעולם של חברות צעירות".

עוד הוסיף ויגודמן כי החממה מצפה להחזר השקעה של לפחות 20%, להקמה של 3-5 חברות משמעותיות בעלות הכנסה של 200 מיליון דולר לפחות תוך 5-7 שנים, ולפחות 2 חברות עם הכנסות של כ-500 מיליון דולר תוך 7-10 שנים.