זהו רגע שרבים לא היו רוצים שיגיע. ריבית נמוכה היא חגיגה כמעט לכולם, בעיקר כזו שנמשכת כבר 10 שנים, ומתדלקת את שוקי ההון, הנדל"ן וכל נכס והשקעה. נכון, היה משבר פיננסי קשה ב-2008, שווקים קרסו, והביאו עימם תקופה של ריביות אפסיות שנמשכת עד היום. אבל כל זה יסתיים כנראה בקרוב מאוד בקול תרועה. הפדרל-ריזרב האמריקאי, הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), קובע מאז ומעולם את הריבית העולמית, שאחריה מתיישרות בסופו של דבר כל הכלכלות בעולם. ייתכן מאוד שכבר מחר, ב-17 בספטמבר, הפדרל-ריזרב יבחר להותיר את הריבית על כנה, אבל המגמה ברורה: הריבית תעלה בחודש הבא או בזה שלאחריו.
התיאוריות הכלכליות האקדמיות טוענות כי כשבנק מרכזי רוצה להשפיע על הכלכלה בפועל, הוא חייב להפתיע את השווקים. אם השווקים יודעים לחזות כמעט במדויק את המהלכים, ההשפעה הכלכלית היא פחותה. הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב עומדים היום על 34%, עלייה קלה מלפני שבוע. אין כאן רוב מוחץ, ולכן נראה שייתכן מאוד שתהיה העלאת ריבית.
העלאת הריבית בארה"ב היא לא רק מהלך סימבולי שמסמן את תום עידן הריביות הנמוכות, אלא מגמה שצפויה להיות ארוכת טווח. כיום, כמעט כל האנליסטים הבכירים בשווקים הפיננסיים צופים שאנחנו עומדים בפני סדרה של העלאות ריבית רצופות בארה"ב.
פרסום הפרוטוקול של הישיבה האחרונה של הפדרל-ריזרב שהתקיימה בסוף יולי גילה, על אף המילים הזהירות וההצהרות האמביוולנטיות, שהבנק קרוב מאוד להתחלת המחזור של העלאות הריבית. הפרוטוקול העיד כי התנאים להעלאת ריבית עדיין לא מתקיימים במלואם, אך אנו קרובים מאוד לנקודה שבה מצב הכלכלה האמריקאית יאפשר את העלאת הריבית. החשש העיקרי של בכירי הבנק הוא ששוק העבודה עדיין לא הבריא לגמרי מהזעזוע שחווה במשבר הכלכלי הגדול של 2007-2008.
בפועל, למרות חילופי-הגברי בבנק המרכזי האמריקאי, נראה שהמדיניות לא השתנתה, ופאניקה ובהלה בוול-סטריט יכולות גם לקבוע את כיוון הריבית יותר מההתרחשויות הכלכליות בפועל.
הפד האמריקאי ביצע את ההכנות לקראת העלאות הריבית בצורה כמעט מושלמת. הוא הוריד בהדרגה את קצב רכישות האג"ח שהנהיג עד לפני יותר משנה; וכל הזמן חזר והצהיר והכין את השוק ליום שבו הריבית תעלה. וכך, מתרחיש לא אפשרי בעיני רבים, יצר הבנק אמונה שהריבית אכן יכולה לעלות.
שוקי ההון יהיו מסוגלים לאהוב את העלאת הריבית של הפדרל-ריזרב, כל עוד הוא יצהיר כי בחר להעלות אותה כי הכלכלה האמריקאית יציבה, חזקה וצומחת, אף שבסין יש קשיים. אם יבחר הבנק להעלות את הריבית כבר בישיבה הקרובה, הוא ישדר לשווקים מסר של כלכלה חזקה, העומדת על יסודות יציבים, שיכולה לספוג עלייה קטנה בריבית אחרי כמעט עשור שבו לא עלתה הריבית.
בנוסף, עליית ריבית מתונה מתומחרת כבר בשוק, ולא קשורה לעיתוי ההעלאה ולא תגרום לטלטלה חדה. מה שמפתיע יותר הוא, שיכולה להיווצר בשווקים תמונה הפוכה - אם ההחלטה תידחה, מה שירמז שהבנק המרכזי ממשיך להאמין שהכלכלה עדיין שברירית, מה שעלול ליצור ריאקציה שלילית בשווקים. זאת, בניגוד לחוכמה הקונבנציונאלית ולמשוואה של ריבית נמוכה - שוקי מניות עולים.
והזווית הישראלית. פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הקודם, וכיום סגן-יו"רית הפדרל-ריזרב ג'נט ילן, הוא אחד המובילים הגדולים של מהלך העלאות הריבית. פישר ידוע בשמרנותו, ויעדיף להוציא בהדרגה את האוויר מבועת המחירים של כל דבר שמסביבנו. לכן, אם לא יתרחש אירוע כלכלי שלילי ודרמטי, נראה את הנגיד שהוריד את הריבית בישראל, מעלה אותה בארה"ב. וכך בסופו של דבר היא יסגור מעגל בכך שיגרום למחליפתו בישראל, ד"ר קרנית פלוג, להעלות את הריבית גם בישראל.
אז איך זה ישפיע עלינו, הישראלים? אם תהיה מגמה ברורה של עליות ריבית בארה"ב, לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא להצטרף אליה במוקדם או במאוחר. בנק ישראל יצטרף למגמת העלאות הריבית גם בשל פער הריביות שכיום כמעט לא קיים. היום יש שוויון בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד בארה"ב. אבל כשהריבית בארה"ב תעלה, הדולר יניב ריבית גבוהה מהשקל, ויהפוך ליעד השקעה מועדף. משקיעים יעדיפו לרכוש דולרים, והעלאת הביקוש לדולר תעלה את מחירו לעומת השקל.
אמנם, בנק ישראל מעוניין בדולר חזק, אך גם למגמה זו יש גבול, וכאשר הדולר יגיע למחיר גבוה מספיק לדעתו, הבנק ירגיש מספיק נוח לעקוב אחר הפדרל-ריזרב ולהעלות את הריבית גם בישראל.
הכותב הוא אנליסט ראשי של USGCapital
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.