הריאליטי שואו של טראמפ: פה גדול לא "זלל" מתמודדים אחרים

דונאלד טראמפ לא יהיה נשיא ארה"ב. הוא גם לא יהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. אבל הוא כבר כבש את הפסגה שאותה סימן כמטרת חייו: כוכב ריאליטי שואו הגדול בכל הזמנים. העימות הטלוויזיוני השני של המייחלים להיות מועמד/ת המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ששודר אמש ב-CNN מספריית ההנצחה של רונאלד רייגן בסימי-ולי, קליפורניה, היה תחילת הירידה מהפסגה הזו. בה בעת, העימות הזה היה כנראה פריצת דרך של האשה היחידה בקהל המתמודדים הגדול: קארלי פיורינה, לשעבר מנכ"לית היולט פקארד. אנלסיטים רבים הכתירו אותה ככוכב הערב.

טראמפ, כצפוי, עשה ככל יכולתו להפוך את העימות למהדורה פוליטית של "עקרות-הבית האמיתיות של ניו-ג'רזי", הריאליטי שואו שנגדה נמדדות כל האחרות; לפעמים הוא הצליח. אך כאשר הוויכוחים התעלו מעל הטחת עלבונות ועברו למישור של התנצחויות רעיוניות, המיליארדר כאילו התכווץ ליד הדוכן שלו. ויכוחים פוליטיים מופשטים נראו גדולים עליו. טראמפ פשוט שתק. לא היה לו (כמעט) מה לתרום כאשר סוגיות מהותיות עלו ברב-שיח, למעט הצהרות חוזרות ונשנות שכאשר הוא יהיה נשיא, אמריקה תחזור לגדולתה וכולם יכבדו אותה. (משפט הסיום שלו היה: "אנו נהפוך את הארץ הזו לגדולה יותר מאשר אי פעם. יהיו לנו יותר מקומות עבודה. יהיה לנו יותר מכל דבר"). הפה הגדול אולי קיווה לזלול את המתמודדים האחרים, אבל הם שרדו בנקל. אם הכוכב של רובם לא דרך, הם יכולים להאשים את עצמם בלבד.

על הבמה הענקית, על רקע אייר פורס וואן, המטוס הנשיאותי של רייגן, ניצבו 11 מתמודדים (מתוך 15; ארבעת המתמודדים האחרים, שזכו בשיעורי התמיכה הנמוכים ביותר בסקרים, נאלצו להסתפק בעימות נפרד, לפני הפריים-טיים, שכונה 'עימות הלוזרים'). מיקומם של ה-11 נקבע על-פי מידת הפופולריות המדידה שלהם: טראמפ, שמוביל בסקרים, ניצב במרכז. בן קארסון, מנתח מוח שחור שנמצא במקום השני במידרג התמיכה, ניצב לימינו. כל אחד מהם זכה ביותר מ-20% תמיכה. בשוליים ניצבו ה"גמדים", בעלי שיעורי תמיכה חד-ספרתיים: סנטור ראנד פול; מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר, שביקר בישראל יותר מכל פוליטיקאי אחר; הסנטור ההיספאני מארקו רוביו; ג'ב בוש, מושל פלורידה לשעבר, שהיה פעם, בעידן הטרום-טראמפי, המתמודד המוביל; הסנטור השמרני הקיצוני טד קרוז; מושל מדינת וויסקונסין סקוט ווקר; מושל אוהאיו, ג'ון קסיץ'; קארלי פיורינה; ומושל מדינת ניו-ג'רזי, קריס קריסטי.

כמו במירוצים קודמים לנשיאות, העימותים הראשונים חורצים את גורל המשתתפים בהם - לא רק בגלל החשיפה הטלוויזיונית לציבור שאינו מכיר את רובם אלא גם, ובעיקר, בגלל ההזדמנות להרשים את המממנים, קומץ המיליארדרים שקובע את הרכב קבוצת המתמודדים. הופעה גמגמנית, נעדרת כריזמה, עלולה לטאטא מתמודדים אל מתחת לבימה הפוליטית.

ההערכות הראשוניות של אנליסטים: שימו לב לקארלי פיורינה, האשה שטראמפ אמר עליה פעם, "עם פנים כאלה, מי יצביע בעדה"? ובכן, אחר העימות הזה היא יכולה לצפות לגידול משמעותי בשיעור התמיכה בה (עתה כ-4%). הדעות של האשה הזו אינן רחוקות מאלה של שרה פיילין, אבל בניגוד לפיילין, יש לה אינטילגנציה חדה, כריזמה שקטה ופה לא פחות גדול מזה של טראמפ.

כאשר המיליארדר ניסה לתרץ את האמירה האומללה שלו על פיורינה, היא השיבה בשקט, "אני חושבת שכל הנשים בארץ הזו שמעו בבירור מה שאמר מר טראמפ", וזכתה בתשואות ממושכות. התגובה של טראמפ, "אני חושב שיש לה פנים יפות", זכתה בהרבה פחות תשואות. קודם לכן היא העמידה את המיליארדר על מקומו בהצהרה שהוא בעצם "בדרן". על הילארי קלינטון היא אמרה: "אם אתה רוצה לסתום את הפה לדמוקרט, בקש ממנו שימנה הישג אחד של הילארי". כאשר טראמפ טען שהיא היתה "מנכ"לית מחורבנת" ביוליט פקארד, היא הזכירה לו את ארבע פשיטות הרגל של חברות שלו. פיורינה גם פרשה כמה צעדים ניציים של מדיניות חוץ, לרבות הצבת חיילים אמריקאים נוספים באירופה כדי להבהיר לוולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, עם מי יש לו עסק. העובדה שהיא אינה פוליטיקאית מקצועית משחקת לידיה. במפלגה הרפובליקנית, 2015 היא שנת ההתקוממות נגד הפוליטיקאים של הממסד, כפי שתעיד הצלחתם העכשווית של האאוטסיידרים טראמפ וקארסון.

ישראל ואיראן עלו בדיון מדי פעם, אך לא עמדו במוקד העימות. ההתבטאויות בסוגיות אלה עלו בקנה אחד עם הקו הרפובליקני הניצי. פיורינה: "כאשר אבחר אטלפן מיד לידידי בנימין נתניהו". ג'ורג' פטאקי, לשעבר מושל מדינת ניו-יורק, שהשתתף ב"עימות הלוזרים", קרא לתת לישראל את הפצצה חודרת הבונקרים הגדולה ביותר בארסנל של ארה"ב. בוש קרא לתת לישראל נשק מתוחכם כדי להראות לאיראן שוושינגטון ניצבת לצד ישראל ורוביו קבל על כך שאובמה תומך בנשיא איראן חמייני יותר מאשר ברה"מ נתניהו.

בסופו של דבר, העימות הזה היה אכזבה לאלה שרצו לראות דם, לרבות מקבלי ההחלטות ב-CNN, שבנו את השאלות במתכונת שתשלהב ויכוחים אישיים בין המתמודדים. רגעים כאלה אכן צצו פה ושם. למשל: טראמפ על פטאקי, שכלל לא נכח בעימות המרכזי: "האיש הזה לא היה נבחר אפילו לשמש לוכד כלבים בעיריה". על סנטור פול: "מעולם לא תקפתי אותו בגלל מראהו החיצוני, ותאמינו לי שיש הרבה מה לבקר". אך הרגעים האלה לא היו רבים, אולי בגלל הצטנעותו הבלתי אופיינית של טראמפ. הוא עצמו הגדיר זאת כך: "תאמינו לי, יש לי מזג טוב מאוד, רגוע מאוד".