הפיל היפני ששכחו ממנו

אירועי אוגוסט הביאו לקדמת הבמה את סין כמקור הרעה הגדול מכולם. סין, בפיצוץ בועת המניות שלה, וכפוטנציאל של פיצוץ בועות נוספות, כמו הנדל"ן והייצור התעשייתי המנופח, בהחלט מהווה מטרה נוחה לתליית אשמה. מה גם שמדינת הדרקון מנוהלת על ידי משטר ריכוזי מעין כמותו, והדמוקרטיה בה איננה בדיוק חלק מן התרבות השלטונית. הפיחות של המטבע הסיני ביחד עם הכמויות האדירות של אג"ח מדינה אמריקאי שנמכרו על ידי אותם קובעי מדיניות סיניים, הראו כמה השיקולים שם יכולים להיות מנותקים מן ה-Politically Correct הכלכלי-פיננסי.

למרות כל אלו נשכח פיל אחר, היושב בחדר זמן רב, והיא מדינת השמש העולה. יפן, כתלמידה ממושמעת של המערב, לקחה על עצמה להתעלות מעל מוריה, ולהפעיל הרחבה כמותית אדירת מימדים אשר מגמדת בהיקפה היחסי את כל אלו שנעשו מחוצה לה. ביחס לתוצר, להכנסה הממוצעת, או למצבת החוב, אותה הרחבה כמותית שברה את כל השיאים. המהלך כולו, הנמצא עדיין תחת שמו של ראש הממשלה אבה (Abenomics), הצליח לעשות את החלק הקל של אוסף המטרות שהוצבו לפני האזרח היפני כמטרות הרצויות: הין קרס בהצלחה!

למי שמפקפק בעובדה הזו, הנה גרף שבועי של הין מול הדולר האמריקאי:

 משה-שלום-יין-15-09

מתחתית של 75 ין לדולר, המדיניות האגרסיבית של מנהלי המשק היפני הצליחה לגרום לשיא סביב 125 ין לדולר - משהו קרוב מאוד לשיא של 2001, אז ראינו סביבות 135. בדרך הייתה לנו עצירה פסיכולוגית מובנת סביב ה-100 ין לדולר, אבל אחרי מאמץ קצר של שכנוע לגבי המשך ההרחבה הכמותית הין יצא לדרך החדשה והיפה מעלה.

כרגע המטבע היפני נמצא בתחום דשדוש רחב, או תיקון טכני קטן. בכל אופן הוא נמצא בין תחתית של 118, והשיא הזמני שהזכרתי לעיל. מה כל זה עשה למשק עצמו? האם ההימור שנלקח, ושהשפיע כה רבות על המטבע ובכך על כוח הקנייה של הציבור המזדקן שם - ועל היכולת התיאורטית של הייצוא להשתפר אדירות - היה שווה, ואכן קידם את הכלכלה האמיתית?

הנה קומבינציה של גרפים, המעוררת פליאה של ממש:

 משה-שלום-יפן-15-09

העקומה הירוקה מראה את היקף ההזרמה בדמות ההרחבה שדובר עליה לעיל.

העקומה הכחולה מראה את ההשפעה על שוק המניות העיקרי, הניקיי.

והעקומה האדומה, זו שהייתה אמורה להיות המוטבת העיקרית מכל העניין, מראה את הגידול בתוצר של מדינת השמש העולה.

האם יש טעם להרחיב יתר על המידה? לדעתי לא.

חוסר האפקטיביות של הרחבות כמותיות במשקים שבהם אפקט העושר משחק תפקיד קטן אינו הנושא של סקירה זו. הלו"ז של הדברים הוא שהפצצות המתקתקות נמצאות ממש מסביבנו, ולא רק מצד אלו שלכאורה היו סימן של בועה התנהגותית כמו בסין. לא רק זאת, אלא שגם ביפן, וגם באירופה, צעדי החיקוי של קובעי המדיניות את מה שארה"ב עשתה מתחילים להראות סימנים של נזק סביבתי קשה, מבלי שהסטטיסטיקות של המקרו הראו אפילו קמצוץ של תקווה זמנית. רק בריטניה, אשר עשתה מהלך מהפכני של צמצום הוצאות ממשלתיות, ומהפכה ליברלית אכזרית במיוחד במשק העבודה, יכלה להראות תוצאות טובות לתקופה ארוכה יחסית.

איכשהו, סקירה זו נשמעת כעוד אלמנט של שלילה מתגברת, אבל הכוונה שונה לחלוטין. מדובר בהצבעה על מקורות שונים של טריגר אפשרי, וניסיון לעורר תשומת לב, וסקרנות כלפיהם. את המעשים אנו עושים עדיין על פי המגמה הפעילה בכל שוק ושוק, כאשר אני מאמין שהיא גם זו שתשאיר אותנו בצד הנכון של הדברים, כאשר אחד מן הפוטנציאלים יהפוך לטריגר האמיתי.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.