איפה הצדק?

Justice delayed is justice denied (אימרה אמריקאית שהדעות חלוקות על זהות מולידה). אמצע ספטמבר, לפני שנה, בית המשפט העליון מחליט לעכב את ריצוי עונשי המאסר של מורשעי השוחד והמירמה בפרשת הולילנד, ואהוד אולמרט בראשם, עד לסיום הדיון בערעורים שהגישו. הדיונים הסתיימו כבר לפני חודשים ארוכים - וכלום. אין אפילו תאריך לפרסום החלטה.

השבוע, יום רביעי, בית המשפט שולח לכלא את הגנב, הרמאי והמועל מיכאל גביש, מנהל התיקים של דב לאוטמן המנוח. העבירות בוצעו לפני 8-9 שנים. כתב האישום הוגש לפני 6.5 שנים. דב לאוטמן, שממנו נגנב הכסף, מת ממחלה קשה לפני שנתיים.

הקיץ לפני 5 שנים, אוגוסט 2010, ערוץ 2 חושף את מה שכונה מסמך הרפז המזויף. בספטמבר החליטו היועץ המשפטי, הפרקליטות והמשטרה לפתוח בחקירה. מאז חיים של אנשים נפגעו, עשרות נחקרו, ספרים נכתבו, אלפי שעות חקירה תומללו - ומה?

ינואר השנה, לפני 9 חודשים, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מחליט להעמיק את החקירה בעניין בנק לאומי. הוא כלל בצוות את כל בכירי מערכות האכיפה הכלכלית. נו, ו...?

התמיהות על יוחנן דנינו. מעניין למה פעיל שוק הון, פיננסייר, בנקאי או פורש בכיר ומקושר ממשרד האוצר זה טוב, ראוי ונכון לתפקיד יו"ר מגדל חברה לביטוח - אבל שומר סף, שוטר, מפכ"ל (22 אלף שוטרים ו-37 אלף מתנדבים), עורך דין, חוקר פשעים כלכליים (הבנק למסחר, האי היווני, משה קצב, אברהם הירשזון, אהוד אולמרט, יאשיהו פינטו, ישראל ביתנו) מעלה ספקות אצל פלונים-אלמונים.

המסים של יורם גבאי. שילוב נדיר של ידע מורכב, שקדנות, הבנה מעמיקה ויכולת ליצור פתרונות מדויקים, לפעמים מתוחכמים, אבל מקובלים על הצדדים, הפכו את יורם גבאי לממונה (במחצית הראשונה של שנות ה-90) האולטימטיבי של מינהל הכנסות המדינה. כל שרי האוצר שבאו אחריו חיפשו במוצהר "תואם גבאי".

עכשיו יוצא ספר חדש שלו, "מערכת המסים של מדינת ישראל: סקירה/ביקורת/הצעות" (הוצאת המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר). זהו ניתוח אסטרטגיית המס של ישראל בעשורים האחרונים. ניתוח כל מס, היטל, מכס ועול ממשלתי. לטוב ולרע - הערכות, ניתוחים והצעות לקפיצת הדרך הבאה של המשק.

הנה מסקנה אחת מהספר שבחרנו לציין: מוכח אמפירית ותיאורטית שכאשר מתבצעים עיוותי מס קיצוניים (למשל מסי רכישה בשיעורים גבוהים מדי, אפליה ביבוא, אפליה בין יצרנים לבין עצמם), העלמות המס והשחיתויות הכלכליות מתרחבות מאוד והציבור ברובו נסחף לשיתוף-פעולה עם עבריינות המס.

והנה כמה מההצעות והרפורמות שבחרנו להדגיש:

■ לקראת התקדמות הדיונים בין ההסתדרות לאוצר על הסכמי השכר החדשים במשק: ראוי להגיע להסכמה עם האיגודים המקצועיים שהפטור ממס על קרנות ההשתלמות (הטבה שהחלה בראשית שנות ה-60 ושווה היום 4.4 מיליארד שקל בשנה) יינתן רק בעת המשיכה בגיל הפנסיה ולא לאחר 6 שנים. כפיצוי יקבלו העובדים זיכוי מס גם על הפרשותיהם.

■ לקראת הכוונה לפתוח מחדש את חוק עידוד השקעות הון: גבאי מציע שפטורים ממס בחוק עידוד השקעות הון (הפסד הכנסות של כ-7.2 מיליארד שקל בשנה) ימוקדו באזורי פיתוח, וייקבע כי בכל מקרה החברות ישלמו מס בשיעור 7% לפחות על הרווח לפני מס (כיום הרי מגיעים לשיעורי מס אפסיים).

■ עם שובו של השיח הפוליטי להטלת מס עיזבון: אני מדגיש, אומר גבאי, שמס עיזבון, אם יוטל בישראל, ייכשל. אנשים יעבירו נכסיהם לילדים בחייהם. גם מס מתנות לא ייאכף, משום שבישראל אין חובת דיווח שנתית.

■ ראוי לבטל את כל מדרגות מס הרכישה לנדל"ן שהן מעל 3.5%: "מס בשיעורים כבדים יוצר עיוותי מס, פיקציות מרובות והימנעות ממס".

■ "מוצע לבטל את כל מכסי ההגנה בישראל ששיעוריהם היום מפלים ביבוא ממדינות שונות, ובעיקר לבטל לחלוטין את המכסות, הרישיונות והמגבלות בתחום יבוא המזון לסוגיו - ולעבור לסבסוד ישיר של החקלאים, כתחליף להגנות אלה".