הממשלה תאשר יבוא עשרות אלפי עובדי בניין מסין

עלותו של כל פועל בניין סיני לקבלנים בישראל מגיעה ל-24 אלף שקל בחודש בממוצע, כך עולה מבדיקה שערך לאחרונה מטה הדיור. הפועלים הסיניים, העובדים לפי תפוקות, נחשבים ליעילים יותר מפועלים זרים אחרים כמו הפועלים ממולדביה, שעלותם נעה בין 16-18 אלף שקל בחודש.

הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב את הצעת ההחלטה שמקדם שר האוצר, משה כחלון, לייבא לישראל עשרות אלפי פועלי בניין מסין ללא הסכם בין המדינות.

ההחלטה צפויה להתקבל לאחר שראש מטה הדיור באוצר, אביגדור יצחקי, הצליח להכניע את את ההתנגדות להחלטה במשרד המשפטים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, עו"ד אורית קורן, התנגדה להחלטה לאור החשש כי יבוא המוני של פועלים סינים ללא הסכם בין המדינות יאפשר פגיעה קשה בזכויותיהם של העובדים הסינים ויעודד שחיתות בממסד הישראלי.

יצחקי מתכנן לייבא בשלב ראשון כ-20 אלף פועלים ולהגדיל את הכמות ל-40 אלף, שיועסקו בפרויקטים בתחום הדיור, התחבורה והתשתיות. לטענתו, ללא יבוא מאסיבי של פועלים סיניים לא ניתן יהיה להגדיל את כמות הדירות הנבנות בישראל מעבר ל-40 אלף בשנה, וללא הגדלה דרמטית בכמות הדירות לא יירדו מחירי הנדל"ן.

לפי נוסח ההצעה שתובא לממשלה יועסקו 50% מהעובדים הזרים בפרויקטים של בנייה למגורים במסגרת "מחיר למשתכן". שאר העובדים הסינים יוכלו להיות מועסקים בענפים אחרים של המשק, ובכלל זה בבניית מחנות צה"ל ובפרויקטים של תשתיות תחבורה ונמלים.

בישראל נמצאים כיום לפי הערכות מעל 3,000 פועלים מסין, שהגיעו לפני מספר שנים, לפני שהממשלה החליטה לעצור את יבוא הפועלים הפיראטי. לפי הערכות שילם כל פועל כ-30 אלף דולר למתווכים בסין תמורת האפשרות לעבוד בישראל במשך 5 שנים.

בבדיקה שערך מטה הדיור התברר, כי הפועלים הסיניים מאורגנים בישראל בקבוצות עבודה בעלות מנהלים סיניים. הקבוצות הסיניות מתמחות בעבודות ריצוף ומתחייבות לתפוקות גבוהות תמורת שכר של כ-25 אלף שקל לכל פועל. על מנת לעמוד בתפוקות נאלצים הסיניים לעבוד בתנאים דומים לתנאי עבדות, בניגוד לחוקי העבודה הנוהגים בישראל. הסינים מסרבים לבצע עבודות רטובות (שלד, יציקה) משום ששם קשה להגדיל את התפוקות.

העסקת הסינים בישראל עוררה בעבר ביקורת חריפה מצד גופים בינלאומיים וגרמה להכנסת ישראל לרשימה שחורה של מדינות המפירות את זכויות האדם. כך למשל נכתב בדו"ח של מחלקת המדינה בארה"ב מ-2003 כי "ישראל ישראל הפכה יעד לסחר בגברים ונשים המועסקים בעבודות כפייה", וצוין כי חלק מהפועלים הזרים מוחזקים בישראל תוך הפרת זכויות היסוד שלהם ובהם שלילת דרכונים, הגבלות על חופש התנועה, הלנת שכר, איומים והפחדות.

גם שר הכלכלה אריה דרעי הביע את התנגדותו למהלך, בין היתר משום שמדובר בפריצת מנגנון ההסכמים הבילטראליים להבאת עובדים זרים. הסכמים אלה, טען דרעי במכתב ששיגר, "הם דרך המלך להכנסת עובדים זרים למשק משום שהם מגינים על זכויות העובדים הזרים ומונעים את דמי התיווך הלא-חוקיים". דרעי גם התנגד לכוונה להפנות את העובדים הזרים לפרויקט מעבר בסיסי צה"ל לנגב, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2001 האוסרת להעסיק עובדים זרים בפרויקטים ממשלתיים וביטחוניים.