קרן המטבע רק מעדכנת

"קצב האינפלציה במחירי הדיור אינו יכול להמשיך בלא הסיכון שייגרם חוסר יציבות נרחב" (קרן המטבע הבינלאומית, נובמבר 2010).

"יחס מחיר לשכר דירה עומד על 20% מעל הערך הממוצע לטווח ארוך ועל אחוזים גבוהים בהרבה באזורים ובדירות מסוימים. לפי מדד זה, ייתכן שהשוק כבר נמצא בטריטוריה מסוכנת וההתפתחויות האחרונות מסמנות את תחילתה של התכווצות מהירה ובלתי רצויה" (OECD, סקירת המשק בישראל, דצמבר 2011).

"מחירי הדיור בישראל נמצאים עתה ב-25% מעל ערך שווי המשקל שלהם; מחיר הדירות ביחס להכנסה ומחירי הדירות ביחס למחירי השכירות גבוהים ב-26% וב-22% מעל הרמה ארוכת הטווח" (קרן המטבע הבינלאומית, פברואר 2014).

"מחירי הדיור בישראל מתומחרים ביתר בשיעור של כ-30%, תיקון המחירים יקטין את הצריכה בשוק, וישפיע בעיקר על מי שקנה דירה בשנים האחרונות" (קרן המטבע הבינלאומית, ספטמבר 2015).

זה לא רק הפוליטיקאים שהבטיחו לנו לכל אורך השנים האחרונות שאו-טו-טו מחירי הדירות משנים כיוון. גם הכלכלנים - כולל השמות הכי חמים מחו"ל - בעיקר מתוסכלים.

כבר יותר מדי שנים שהם טוענים שזו רק שאלה של מתי ולא של האם תהיה כאן ירידת מחירים חדה בשוק הדיור.

מבחינת הכלכלנים, בועה מוגדרת אל מול כוח הקנייה של האזרחים ואל מול מחיר המוצר התחליפי. בנדל"ן למגורים מדובר במשכורות שלנו ובמחירי השכירות. אלה וגם אלה לא קרובים להדביק את נסיקת מחירי הדירות. ביולי למשל, מדד שכר דירה של הלמ"ס עלה ב-0.1%, בעוד מדד מחירי דירות בבעלות רשם עלייה חדה של 0.9%. ככה זה כשעל השכירות אנו משלמים באמצעות המשכורת (המדשדשת), בעוד שעל הדירה אנחנו משלמים בחוב עתידי ועם משכנתא נדיבה שניתן לפרוס ולמחזר כמעט ללא סוף.

אחרי שפרצנו מזמן את הגבולות המוכרים לכלכלנים, גם הם כמובן לא ממש יודעים איפה זה אמור לעצור. מה בין תמחור יתר של 30% במחיר הדיור בספטמבר 2015 ל-25% בפברואר 2014 או ל-20% בדצמבר 2011?

ואחרי סוף השבוע האחרון, כשהנגידה האמריקאית החליטה שוב להותיר את הריבית ברמה אפסית (וגם הבורסות ברחבי העולם המשיכו להציג תנודתיות מופרעת שלא ממש מייצרת אטרקטיביות למשקיעים), מוכרחים להודות שאין שום דרך להבטיח שלא נגיע גם ל"תמחור יתר" של 40% או 50%.