"רק זוגות צעירים עם הורים מבוססים יכולים לרכוש דירות"

"אחרי 18 שנה ארוכות וטובות במרכז הבנייה הישראלי רציתי שינוי. אני היום בן 54 והחלטתי על זה כבר בגיל 50, ובשנים האחרונות חיפשתי את המקום הנכון", כך אומר קובי לנגליב, מי שהיה עד לאחרונה שותפו של ערן רולס ומנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי, וכעת עבר להיות שותף ומנכ"ל משותף בחברת הטכנולוגיה bmby, המפתחת תוכנות לשיווק ובקרה בענף הנדל"ן, לצד מארק זאבי מייסד החברה ועופר רנדליך המנכ"ל. לדברי לנגליב, הסיבה לעזיבתו את מרכז הבנייה היא הרצון לשינוי, בלי לוותר על התובנות והקשרים שרכש.

"עשיתי בחיי כמה שינויים משמעותיים והמעבר עכשיו הוא אחד מהם", אומר לנגליב. "כשהייתי בן 33 עזבתי את קיבוץ נתיב הל"ה ומאוחר יותר רכשתי עם ערן את מרכז הבנייה. זה היה מפעל החיים שלי".

- זה מעבר חד - ממרכז הבנייה לחברת טכנולוגית.

"זו אכן חברת היי-טק לכל דבר עם מערכות פיתוח, תפיסה גלובלית, ועולם מושגים אחר, וזו גם רמת האתגר שעומדת מולי. מצד שני אני ממשיך לעסוק בנדל"ן, בלי להתעלם מהקשרים בקהילת העסקים, בענף הנדל"ן ומליבת העשייה שלי בשנים האחרונות. אני מביא איתי הרבה ידע ואת ההבנה שצריך להתמקד בלקוח והרצון לאפשר לכל איש מכירות לנצל את המיטב במערכת טכנולוגית בלי שהוא יצטרך להיות מומחה מחשבים.

"במילים פשוטות, אני עכשיו נכנס לעולם של מערכות מידע עם דגש על תהליכים מכירתיים, כדי להסביר ולאפשר לכל אותם אנשי מכירות להפוך 'לידים' לקניית דירה לכסף. יש הרבה מקרים שבהם חברות גדולות משקיעות אלפי אירו במכונות חדשות אבל מפקששות בשירות הלקוחות. היום מי שאוסף את המידע הכי מהר וגם מגיב לו הכי מהר, הוא זה שמנצח, גם בנדל"ן אבל גם בתחומים אחרים".

- הצלחת גם לעשות אקזיט?

"מכרתי לרולס את חלקי במרכז הבנייה, אבל אני לא רוצה להיכנס למספרים. נגיד כך: למדתי הרבה במהלך התקופה, והמכירה הניבה לי סכום לא מבוטל שמאפשר לי גם לחיות טוב וגם לרכוש את החלק ב-bmby לצד השותפים החדשים".

- למעבר מרכז הבנייה לנתניה ולשינויים שונים היה קשר לעזיבה?

"ממש לא. אני ליוויתי את המעבר לנתניה, אני מאוד אוהב ומעריך את ערן ובקשר טוב איתו. זו לא פרידת שותפים רגילה, זה שינוי אישי שהחלטתי עליו וערן היה מעודכן לאורך כל הדרך. מרכז הבנייה זו משפחה ואני אגיע גם לכנס הנדל"ן שהמרכז עורך באילת, רק הפעם בכובע אחר, כנותן חסות".

לאחר שנים ארוכות במרכז הבנייה הישראלי, בהן בעיקר שמענו את שותפו מדבר על מצוקת הדיור, גם ללנגליב יש תובנות רבות על המצב.

"אם המדינה תחליט לטפל במשבר הדיור - הבעיה תטופל. עד עכשיו המדינה עוד לא עשתה מהלכים אמיתיים כדי לפתור את המשבר. אני חושב שיש ניצני עשייה, כמו חברת 'דירה להשכיר' וקביעת מחיר מקסימום ליזמים במכרזי מחיר למשתכן. אבל בסופו של דבר, המדינה צריכה להיות מספיק דומיננטית גם בביקוש וגם בהיצע כדי לקבוע את המחיר. למחיר למשתכן יש סיכוי להצליח אם יעשו אותו במאסות גדולות. בקדנציה הקודמת של הממשלה לא היתה יכולת או שלא היה רצון לוותר על המסים הגבוהים של הנדל"ן. אולי עכשיו זה ישתנה.

"הממשלה חייבת לפעול כי המצב הקיים יוצר כאוס בין הזוגות הצעירים. אין היגיון בכך שדירה בקרית גת תעלה מיליון שקל ומעלה, ואין סיבה שבחריש דירה תעלה יותר מ-700 אלף שקל. איך זוג צעיר יקנה דירה כשההון העצמי הנדרש הוא 200-300 אלף שקל ויותר, ללא הורים מבוססים? זה רק מגביר את הקיטוב החברתי בציבור. משבר הדיור משפיע גם בפן החברתי והממשלה חייבת להחליט על פעולה לפני שהקיטוב הזה יחריף".