האוצר: עצירת הצמיחה ברבעון השני - אירוע חד-פעמי

עצירת הצמיחה ברבעון השני של השנה היתה אירוע חד-פעמי ואינה מעידה על שינוי מגמה בהתפתחות המשק - זו ההנחה במשרד האוצר, שעליה מסתמכת ההחלטה להעלות את תחזית הכנסות המדינה ממסים במקביל להורדת תחזית הצמיחה.

למרות זאת, כלכלני המשרד מודים כי אין להם הסבר לעצירת הגידול בצריכה הפרטית. לאחר שהיתה קטר הצמיחה של המשק במשך חמישה רבעונים רצופים, רשמה הצריכה הפרטית ירידה מפתיעה של 1.2% ברבעון השני.

שר האוצר משה כחלון ובכירי משרדו הציגו היום לממשלה את תחזית הצמיחה ותחזית ההכנסות המעודכנות לשנים 2015-2016. בנוסף לכך עדכן האוצר כי בהוראת השר משה כחלון תוקדם העברת תשלום של 1.5 מיליארד שקל לקרן מס רכוש. הקדמת התשלום, שהיה מתוכנן ל-2016, אמורה לאפשר לאוצר לעמוד ביעד הגירעון המתוכנן ל-2016 העומד על 2.9% על חשבון גירעון 2015 שהיה אמור להיות נמוך יותר מהיעד (גם 2.9%).

לפי תחזיות האוצר המעודכנות, הדומות לאלה שפרסמה קרן המטבע העולמית בשבוע שעבר, תעמוד הצמיחה במשק ב-2015 על 2.6% ותעלה ל-2.9% ב-2016. זוהי הורדה משמעותית של התחזיות לעומת ההערכות שהוצגו לממשלה ב-2 ליולי, אז העריך הכלכלן הראשי יואל נוה כי הצמיחה ב-2015 תעמוד על 3.1% וב-2016 על 3.3%.

במקביל - ובאופן המעורר סימני שאלה - עדכן האוצר כלפי מעלה את תחזיותיו להכנסות בשנים 2015 ו-2016. לפי התחזיות המעודכנות יגיעו הכנסות המדינה ב-2015 ל-270.2 מיליארד שקל (לעומת 265.4 מיליארד בתחזית מיולי) ועל 280.7 מיליארד שקל ב-2016 (לעומת 276.3 מיליארד).

המספרים בתחזיות המעודכנות הם לפני הקיטון בהכנסות הצפוי כתוצאה מהחלטתו של שר האוצר משה כחלון להפחית את המע"מ ואת מס החברות. הורדת המע"מ באחוז שתיכנס לתוקף באוקטובר אמורה לגרוע 850 מיליון שקלים מהכנסות המדינה ב-2015 ו-4.5 מיליארד שקלים ב-2016. הפחתת מס החברות ב-1.5%, שתיכנס לתוקף בתחילת 2016, אמורה להקטין את הכנסות המדינה ב-1.2 מיליארד שקל נוספים.

שוב מאשימים את סין

בתגובה לשאלת "גלובס" הסבירו גורמים באוצר כי הורדת תחזית הצמיחה אינה אמורה להשפיע בצורה מהותית על תחזית ההכנסות - וזאת כיוון שעיקר הפגיעה היא בענפים שתרומתם להכנסות המדינה קטנים יחסית, כמו ייצוא הכימיקלים. העלאת תחזית ההכנסות הוסברה בכך שקצב עליית השכר היה גבוה מהתחזיות ועמד על 3% בשיעור שנתי. עליית השכר, סבורים באוצר, מסבירה את עיקר הגידול הנרשם בהכנסות ממסים ישירים מתחילת השנה ומדובר בתופעה פרמננטית המצדיקה עדכון של תחזיות ההכנסה קדימה.

קצב הצמיחה של המשק ירד ברבעון השני ל-0.1% או 2.5% בחישוב שנתי, לפי העדכון האחרון שפרסמה הלמ"ס. מאחורי הירידה בקצב הצמיחה עומדים הירידה בייצוא ועצירת הגידול בצריכה הפרטית והציבורית.

באוצר מסבירים את הירידה בייצוא בהיחלשות הפעילות הכלכלית העולמית בדגש על סין (המשפיעה בעיקר על ייצוא הסחורות אך לא על ייצוא השירותים שירד אף הוא, ע.ב.). באוצר סבורים כי הצריכה הציבורית יורדת מאחר שהמדינה מתנהלת על פי תקציב זמני, הנחשב למרסן, וצופים כי הצריכה תשוב ותגדל מרגע אישור תקציב המדינה הכולל הגדלה משמעותית בהוצאות הממשלה.

לעומת זאת, באוצר מודים כי אין להם הסבר לעצירת הגידול בצריכה הפרטית, בתקופה שבה השכר עולה בקצב מהיר והתעסוקה במשק נמצאת בשיא. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש שהיתה קטר הצמיחה של המשק ירדה ברבעון השני ב-1.2% לאחר שצמחה ברבעונים הקודמים בשיעורים של כ-5% לרבעון.

 הצמיחה במשק