זעם בבנקים: עובדים ומנהלים ייחשפו לקנסות של עד חצי מ' ש'?

בין 43 עמודי תזכיר חוק נתוני האשראי הכניס משרד המשפטים שני סעיפים שמעוררים כעס רב במערכת הבנקאית, בעיקר בקרב ועדי העובדים. בוועדים חוששים מהשתת קנסות גדולים של עד חצי מיליון שקל על פקידי בנקים ומנהליהם בגין שורה של עבירות המפורטות בתזכיר החוק, שעבר בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה וכעת עושה את דרכו לדיונים בוועדות השונות בכנסת.

רוב העבירות המפורטות בסעיפים המדוברים הגיוניות למדי, כמו למשל "מי שעשה שימוש בנתוני האשראי שלא למטרה שלשמה התבקשו", שמירת מידע לא מזוהה, העברת מידע לא שלם או לא מדויק לבנק ישראל ואי-העברת תוצאות בירור לבנק ישראל. אלא שבין אותן עבירות ישנן כמה שמנוסחות באופן כללי מאוד, ומעניקות כר נרחב לפרשנות משפטית. באחד מתתי-הסעיפים נכתב למשל כי "מקור מידע שלא נקט אמצעים סבירים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהעביר למאגר" ייענש. צמד המילים "אמצעים סבירים" בעייתי למדי. הבנקים, כידוע, אמורים להעביר למאגר האשראי את היסטוריית העסקאות שלהם עם הלקוחות ואת הפרטים שקיבלו מהלקוחות. כיצד יוכלו להבטיח את מהימנות המידע שהתקבל מכל מיליוני לקוחותיהם? מהם אותם "אמצעים סבירים" שעליהם לנקוט על מנת שלא ייענשו?

תת-סעיף נוסף מפרט עבירה של החזקה בנתוני אשראי "מעבר לתקופת עסקת האשראי", אך לא מפורט מהי בעצם תקופת האשראי. האם מתחילים למדוד אותה מהמועד שבו הלקוח חתם על מסמכי ההלוואה? מהמועד שבו קיבל את כספי ההלוואה? מהיום שבו החל להחזיר את ההלוואה?

הסעיפים האמורים מפרטים גם עבירה נוספת שיכולה להיגרם בשל תקלת מחשב, ומבחינה משפטית יבשה ניתן יהיה להעניש פקידים ומנהלים בבנקים בגין אותה תקלה. בסעיפים מפורטת עבירה של אי-העברת מידע למאגר האשראי; אלא שבפועל יועבר המידע - רובו ככולו - באופן אוטומטי ע"י מערכות מחשוב. אז מה יקרה במצב של תקלת מחשב נקודתית, שעלולה להימשך זמן רב? בוועדים חוששים ממצב שבו מבחינה משפטית ניתן יהיה להפנות אצבע מאשימה לעבר עובדים גם במצבים כאלה, וזאת בשל הניסוח הכללי והמעורפל.

ואולם מעבר לכך, בוועדים כועסים על השוט הגדול שמניף תזכיר החוק מעל ראשיהם של פקידי הבנקים. לפי נתוני בנק ישראל, השכר הממוצע ברוטו בבנקים הינו 14 אלף שקל בחודש בקירוב. לא קשה לדמיין, אם כן, מה יעשה לאותו פקיד קנס של חצי מיליון שקל, או אפילו כמה עשרות אלפי שקלים. גורמים בבנקים מביעים גם תרעומת על כך שלא רק הפקידים ייענשו במקרה של עבירה, אלא גם מנהליהם. כך, למשל, ייתכן מצב שבו מנהל הבהיר לעובדיו את הקווים האדומים ואחד הפקידים סרח בכל זאת; במצב זה, גם המנהל ייקנס בסכום עתק, נוסף על קנס שיוטל על העובד.אלא שכאן המקום להדגיש כי מדובר בסך הכול בתזכיר חוק שנתון לשינויים בכפוף להערות הציבור. ואכן, גורמים משפטיים המקורבים לסוגיה מבהירים שלא התקבלו שום הערות לתזכיר בנוגע לאותם סעיפים. "אם זה באמת היה כל-כך חשוב לבנקים, הם היו מעבירים הערות - ולא בוחרים להתנהל באמצעות התקשורת", אמר מקורב לסוגיה. יתרה מזאת, בלשכתה של שרת המשפטים מבהירים שהקנסות הכבדים לא יוטלו על עובדים ומנהלים אלא על הבנקים עצמם, וזאת בניגוד לאופן שבו הבינו את נוסח התזכיר בבנקים.

"לא נפקיר את העובדים שלנו"

למרות זאת, הסעיפים הללו מעוררים זעם רב בקרב עובדי הבנקים. מקור באחד הבנקים טען היום (א') בשיחה עם "גלובס" שבוועדי העובדים רותחים על אותם סעיפים ושוקלים לנקוט אמצעים שונים אם הם יעברו, לרבות משפטיים. אותו מקור הוסיף ואמר שבוועדים בטוחים שאותם סעיפים יוצאו מהצעת החוק בסופו של דבר, אך נערכים גם לאפשרות שזה לא יקרה. גם איגוד הבנקים בתמונה וריכז את כל הטענות מהבנקים. המסר העולה מטענותיהם של הגורמים במערכת הבנקאית הוא שלא ברור מדוע יש להפעיל עיצומים כספיים בנושאים הקשורים לפעילות מחשוב.

בשבוע שעבר נפגשו ראשי הוועדים, ובין השאר דנו בעניין זה. גורם באחד הוועדים בבנקים נשמע מיליטנטי יותר ואמר היום: "אי אפשר לתת ככה את השירות הנדרש... זה להאשים את הש"ג. עוד לא קיבלנו החלטה מה לעשות, אבל אם זה יעבור - ככל הנראה נכריז על סכסוך עבודה; ובהסתדרות מגלים סימפטיה לטענות שלנו. לא מן הנמנע שמחוסר ברירה נגיע לשם. לא נפקיר את העובדים שלנו לכל... אני לא רוצה להיות בוטה, אבל כל יום מתעורר מישהו עם איזה רעיון אחר. אם עובד עשה משהו בכוונת תחילה כדי לעשות נזק - אז יש מערכת משפט שתשפוט אותו; אבל אם אדם מנסה לעשות את עבודתו נאמנה וטעה בשוגג - צריך להעניש אותו? ירדנו מהפסים לגמרי".

"בלי הערות"

בלשכתה של שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) מסרו בתגובה: "בעניין כלליות הסעיפים והאפשרות שהם נתונים לפרשנות, תזכיר החוק הופץ להערות הציבור ולא התקבלו הערות בעניין זה. על כן, במסגרת הליכי החקיקה המקובלים, לכל אדם המעוניין להעיר הערות על הצעת החוק, תהיה הזדמנות להביא את דבריו בדיונים על הצעת החוק בכנסת.

"לגבי הטענה לפיה האחריות המוטלת במסגרת פרק העיצומים הכספיים היא על העובדים, בכל הנוגע לעיצומים הכספיים שרשאי הממונה להטיל, הרי שהם יוטלו על הגורם המפוקח. בעניין זה, כפי שמצוין בטיוטת החוק, הגורם המפוקח הוא מקור המידע או המשתמש בנתוני אשראי (כשבכל הנוגע לבנקים - הכוונה היא לתאגיד) ולכן ככל שיוטל עיצום כספי, יהיה זה על הבנק עצמו".