צריך לדעת לברוח בזמן

דילוגים בין מקומות עבודה לא עושים טוב לקריירה, אבל זו לא סיבה להיתקע בתפקידים גרועים בכל מחיר. רק השבוע פגשתי סמנכ"ל שנפל לתפקיד מהגהינום, אבל במקום לברוח בזמן הוא נתקע שלוש וחצי שנים, מבחירה. מדובר מנהל נחשב בתחומו, שבמהלך קריירה מרשימה בחברה מהגדולות והמקצועיות במשק הוצע לו תפקיד בכיר במגזר הציבורי, לו נענה בשמחה רבה (עניין, אתגר, שליחות) למרות הירידה בשכר.

הוא הגיע לשם נלהב וחדור מוטיבציה אבל הקטסטרופה התחילה כבר מהיום הראשון. הוא מצא עצמו בתוך קן של צרעות, מוקף עובדים ותקים ומוגנים שלא סופרים אף אחד (כולל את המנכ"ל), והם שתו לו את הדם, פשוטו כמשמעו. טרור, התנכלויות אישיות, הכפשות, חוסר שיתוף פעולה מקצועי, הדרה חברתית ומה לא, אבל הוא התעקש להישאר. "אני לא לוזר" אמר, "לברוח זה כשלון".

הוא טעה. ביג טיים. לגרור טעויות זה כישלון, להודות בהן ולתקן זו הצלחה. שנית, מקומות עבודה רקובים לא משתנים, ומה שמתחיל רע בדרך כלל נגמר רע מאד (כפי שאכן קרה). והכי גרוע, הוא השחית שם שלש וחצי שנים מהחשובות ביותר לבניין הקריירה שלו, ועכשיו הוא מחוץ לשוק העבודה עם ערך שוק חבוט.

יום טוב רואים מהבוקר

לא אחת קורה שמגיעים לארגון חדש ודי מהר מסתבר שעשיתם טעות גדולה. לא צריך שיתעללו בכם, מספיק שנפלתם לארגון או תפקיד שיש בו כדי לחבל בקריירה שלכם כדי להקדים ולתכנן את היציאה. גם אם לא בא לכם לשוב לתהליך המייגע של חיפוש עבודה אל תטפחו אשליות, הזכירו לעצמכם שיום טוב רואים מבוקר, ששום דבר טוב לא הולך לצמוח שם, וככל שהזמן יעבור הנזק יגדל. במקום להתאכזב מעצמכם שטעיתם, תשמחו שגיליתם את הטעות כבר בהתחלה, מה שאומר שאפשר להעלים אותה כלא היתה. איך?

קודם כל, אל תתפטרו לפני שמצאתם תפקיד חדש. הרבה יותר קל למצוא תפקיד איכותי כשעובדים, מה שמגדיל את הסיכוי שלא תשחזרו את הטעות, מה גם שהכוח שלכם במשא ומתן גבוה לאין שיעור. והמחיר האישי? ברגע שהחלטתם לעזוב למעשה "התגרשתם" רגשית מהארגון, ואז יותר קל לסבול את הסביבה. זו איננה עוד "המשפחה" שלכם, סך הכל תחנת מעבר שמפרנסת אתכם עד שתמצאו את התפקיד הבא, בתמורה למינימום השקעה שתבטיח המשך העסקתכם כל זמן שתצטרכו. במילים אחרות, אין צורך להתאבד על העבודה, עשו רק את המינימום הנדרש ואת שאר הזמן השקיעו בחיפוש אינטנסיבי אחר הג'וב הבא.

שקרים חוקיים

ומה עם ראיונות העבודה? גם את החלטתם להעלים את 'הטעות' מקורות החיים, ספרו בראיון עבודה את האמת. מאוד מסוכן ולא מומלץ להעלים את המידע, בביצה שלנו סיכוי לא קטן שהוא ייחשף, במיוחד אם אתם בכירים. אל תפחדו מהשאלה "למה אתם מחפשים עבודה כל כך מהר?", תודו בפה מלא שטעיתם, שהתפקיד לא מתאים לכם, שלא בדקתם מספיק טוב, רק אל תשמיצו את המעסיק, מזעזע ככל שיהיה. אנשים מעריכים אנשים שמודים בטעויות, שלוקחים אחריות על הבחירות שלהם, ומאד לא אוהבים משמיצנים, הגם כשהמושמץ הרוויח את זה ביושר.

לעיתים, כשיש היגיון בדבר, אתם יכולים לשקול הצגת התפקיד כפרויקט זמני בלבד, אמנם לא האמת הצרופה, אבל לגמרי חוקי.

קחו בחשבון שכדאי מאד למצוא את התפקיד הבא מהר ככל האפשר - תוך מספר חודשים, מקסימום שנה. פרק הזמן הזה ארוך מספיק למציאת מרבית התפקידים, ומאידך קצר מספיק כדי להעלים אותו מהקריירה, כדי שלא יעיב לכם על ערך השוק. קורות חיים זו לא הצהרת הון, אין בעיה למחוק תפקיד קצרצר מהמסמך, אם כי דעו כי שתי תקלות ברצף (או יותר) כבר הרבה יותר מסובך להעלים.

מדינות שונות

לכן היו חכמים ודאגו לאסוף מודיעין משובח לפני כל מעבר בקריירה במיוחד אם הוא דרסטי, דהיינו מעבר בין מגזרים או בין ארגונים שונים במהותם. במקרים הללו הסיכוי שתמצאו עצמכם בספרה אחרת הוא גדול כשהסיכוי להצליח קטנטן, בדומה למה שקרה לבכיר הנ"ל. הוא לא בדק כראוי , ועל כן נאלץ ללמוד על בשרו שהמגזר העסקי והשירות הציבורי אלו בעצם שתי מדינות שונות, שרק במקרה בשתיהן מדברים עברית.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה.

לתגובות: orna@rudi-cm.com