רשות השידור מתכננת להגביר את מאמצי הגבייה אחרי סוכות

משרד האוצר הביא את רשות השידור למשבר תקציבי עמוק ולאווירת נכאים השוררת במסדרונותיה - כך עולה מדוח תקופתי שהגיש לבית המשפט מפרק רשות השידור, כונס הנכסים של מדינת ישראל, פרופ' דוד האן. מדבריו של האן עולה כי הממשלה שנבחרה במארס 2015 הביאה לשינוי בגישה כלפי רשות השידור וגרמה למשבר.

"התהליך שהחל על-ידי העורך הראשי ומנהל הרדיו בעריכת שינויים ושיפורים בלוח המשדרים ותכני השידור בטלוויזיה וברדיו, ומגמת השיפור בתדמיתה של רשות השידור בקרב הציבור, שהגיעה לשיא במשדרי הבחירות לכנסת ה-20, נבלמה מיד לאחר שהסתיימו הבחירות, בחודש מארס השנה", כותב האן בדוח שהוגש לפני יום הכיפורים.

לדבריו, "אז החלו הקשיים בקבלת מימון ממשרד האוצר לכיסוי הגירעון התפעולי השוטף של רשות השידור, ומנגד לא נחתם הצו הקובע את סכום האגרה לשנת 2015, מה שלא אפשר את גבייתה... מצבה הכספי של רשות השידור אינו מאפשר לה לעמוד בכלל התחייבויותיה בלי לקבל השלמת מימון מהמדינה, כך שספקים שונים פונים אליה מעת לעת בדרישות תשלום".

על-פי האן, עד כה הוגשו למפרק למעלה מ-200 תביעות חוב. "התקופה של שינוי החקיקה (בראשית החודש הנוכחי - ל"א) לוותה בהרבה חוסר ודאות. הדבר הצריך את המפרק וצוותו להיערך לתרחישים שונים, ללוות את תהליך החקיקה ולטפל בגירעון החמור שנוצר בקופת רשות השידור כתוצאה מכך שלא ניתן היה לגבות את אגרת הטלוויזיה לשנת 2015 שהיוותה את מקור המימון העיקרי של רשות השידור. חובת תשלום האגרה בוטלה רק ב-2 בספטמבר.

"בחודשים שקדמו לחקיקת התיקון, הדבר יצר למפרק קשיים רבים בקבלת מימון ממשרד האוצר לכיסוי הגירעון. כידוע, בשל הקשיים שהיו למפרק בקבלת הכספים ממשרד האוצר, נאלץ המפרק לדחות תשלומים לספקים, וביניהם לחברת בזק שאחראית על תחזוקת והפעלת המשדרים המשמשים את הרשות.

"חוסר הוודאות השפיע השפעה ישירה על האופן שבה נוהלה רשות השידור והליך הפירוק".

כעת, כותב הכנ"ר, הוא נאלץ לרכז מאמצים בטיפול בתהליכי הפרישה של מאות מעובדי רשות השידור, בעוד האוצר אינו משתף פעולה. "המפרק פועל בימים אלה על מנת לקבל ממשרד האוצר את כספי הפרישה המגיעים לעובדים הפורשים, וגם זאת תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים לנוכח התנהלות משרד האוצר בנדון, אשר מערים קשיים ואינו מעביר למפרק את הכספים הדרושים לו לשם כך מה שמעכב את קידום התהליך. זאת במקביל להיערכות הנדרשת מן המפרק להפעלת רשות השידור עם כוח-האדם שייוותר".

"אווירה קשה וחוסר ודאות"

על-פי האן, נכון ל-31 באוגוסט מועסקים ברשות השידור 1,420 עובדים, 220 עובדים פחות מאשר ביום כניסתם לתפקיד. על-פי ההערכה, בשל עידוד הפרישה החודש עד סוף ספטמבר, יפרשו לפחות עוד 250 עובדים נוספים.

כפי שפורסם ב"גלובס", כבר עתה יש קושי בתפעול המערכות, עם פרישה מואצת של עובדי הפקה ועריכה בקול ישראל בתל-אביב ובירושלים, בשידורים בערבית, של עובדי מנהלה, ושל צלמים רבים בערוץ 1. הדבר יביא לקושי לנהל שידורים תקינים בחודש אוקטובר הקרוב.

"ברור כי פרישה מסיבית של עובדים מחייבת היערכות לקיום השידורים עם כוח-האדם שישאר ברשות, ככל הניתן ללא גיוס זמני של כוח-אדם חיצוני", כתב האן. "עד כה המפרק נתקל בקשיים רבים בקידום הוצאתם לפועל של הסכמי העקרונות, הן בקבלת המימון הדרוש לו לשם כך והן בהיעדר תשובות ברורות לשאלות המפרק והעובדים בעניין מועדי הפרישה והתנאים".

לדבריו, "לאחר כשנה מאז שנכנסו המפרק והעורך הראשי לתפקידם, ניתן לומר כי האווירה הקשה ויחסי העבודה העכורים שהיו קיימים ברשות במשך תקופה ארוכה לפני פרסום החוק, התמתנו בצורה משמעותית. לאחרונה שבה ומשתררת אווירה קשה בקרב עובדי רשות השידור, וזאת לנוכח חוסר הוודאות באשר למועדי סיום תעסוקתם ברשות ותנאי הפרישה שמשרד האוצר יאשר להם.

"בהיבט הכספי, קופת רשות השידור מנוהלת במצב של גירעון תזרימי. ללא ספק, ניהול רשות השידור במצבה הגרעוני הקשה הוא אחד האתגרים המורכבים שעמו מתמודדים המפרק וצוותו ביומיום. בפני בית המשפט הנכבד מונחת בקשה בהולה למתן הוראות, שעניינה בהעברה תקציבית דחופה דרושה ממשרד האוצר לצורך ניהולה השוטף של רשות השידור בתקופת הביניים ולפירוקה".

הבוקר פורסמו מכרזים ראשונים

הבוקר (ה') הודיע משרד התקשורת כי חברי המועצה המפקחת על התאגיד הישראלי שאמור לקום יחלו כבר היום במילוי השאלונים הנדרשים לקראת הגשתם לוועדת ברנר לאישור מינויים בשירות הציבורי. נתניהו, באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, התחייב להתחיל את הליך מינוי חברי המועצה מיד לאחר שיעבור תיקון החוק.

לא ברור אם 13 חברי המועצה, בראשות היו"ר גיל עומר, ימונו לפני שיחל הליך שכירת 400 העובדים הראשונים של התאגיד החדש.

הבוקר פרסם אלדד קובלנץ, המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי המתוכנן לקום, מכרזים ראשונים בדרך לבניית הגוף החדש. בין היתר קובלנץ מבקש למצוא 4 סמנכ"לים - טלוויזיה, רדיו, חדשות ודיגיטל, אשר יהיו כפופים לו, והקדנציה שלהם תמשך למשך שנתיים, במהלכן יוקם התאגיד. כמו כן יצא לדרך מכרז מיתוג ובו יתבקשו חברות בתחום להציע מיתוג לתאגיד השידור הישראלי שיקום, לפי החוק במארס 2016.

ברשות השידור קיוו כי עובדי התאגיד החדש שיקלטו יוכלו לעת עתה להשלים את החוסר ההולך וגדל בכוח-האדם ברשות, אולי על-פי לוחות הזמנים של התאריך, לא נראה שאיוש המשרות בגוף החדש יתחיל לפני דצמבר השנה, 3 חודשים לפני תאריך תחילת העבודה של הגוף החדש.

דוח המפרק: 74 מיליון שקל נגבו עד כה מחייבי אגרה

על-פי דוח המפרק, בתום מבצע גביית חובות אגרת הטלוויזיה שנערך בשלהי 2014, שולמו חייבי האגרה 35 מיליון שקל, ובין החודשים מארס לחודש אוגוסט 2015 שילמו חייבי האגרה, באמצעות גביית של חברת "מגער", סכום כולל של 39 מיליון שקל נוספים. לאחר החגים, בשל המשבר התקציבי החמור, יואץ תהליך הגבייה.

על-פי האן, בתחילת שנת 2015 רשות השידור אישרה להפקה 30 סרטים דוקומנטריים חדשים בהיקף כולל של כ-33 מיליון שקל. בשל הקשיים שהערים האוצר, מסביר הכנ"ר, הפסיקה רשות השידור את התהליכים להזמנת הפקות נוספות.

המפרק דיווח גם על אישור שקיבל להתקנת מערכת גילוי וכיבוי אש בארכיון הרשות בעלות של 6 מיליון שקל. הבקשה אושרה על-ידי "השר הממונה, ברם משרד האוצר סירב עד כה להעברת הסכום לידי המפרק". לדבריו, מדובר בסכנה קיומית של ממש לארכיון, שהוא "נכס צאן ברזל".