השנים 2014 ו-2015 היו שנים של גאות מפתיעה בתחום הביומד בעולם ובישראל. במגזר הביומד המקומי השינוי התחיל בגיוסי הון גדולים, ואחר כך גדולים מאוד אצל מספר קטן של חברות בבורסות האמריקאיות.
תחילה נוצר פער משמעותי בין המגייסות בשוק ההון, שהפכו פתאום ממומנות היטב, לבין יתר השוק שהיה עדיין מורעב. אולם בחצי השנה האחרונה, אנחנו רואים התעוררות גם במקורות מימון נוספים: קרנות הון סיכון, הן בתחום הפארמה והן בתחום המכשור הרפואי, שבו לגייס הון ולהשקיע בחברות חדשות; נרשמו מספר אקזיטים משמעותיים של חברות בשלות וצעירות; נפתח ערוץ לגיוס הון ממשקיעים סינים ולמכירת חברות לתאגידים וקרנות הון פרטי מסין; ויותר כסף החל לזרום לרוחב התחום, מאשר בעשור האחרון.
כיצד משפיע השפע על התעסוקה בחברות הביומד? "התחום גייס למעלה מ-1.5 מיליארד דולר מ-2014, וזה המון", אומרת חני יעקובי, מנכ"לית מנפאואר פרופשיונל, אשר אחראית בין היתר על תחום ההשמה בביומד בחברה. "כתוצאה מכך, הביקושים עלו בכ-10%-15% לעובדים לרוחב המקצועות והתחומים - גם תרופות וגם מכשור רפואי, גם בכירים וגם זוטרים. אנחנו רואים עלייה גבוהה במיוחד בביקושים לאנשי מו"פ ומנהלי מו"פ, ליועצים רפואיים, לאחראי רגולציה, להבטחת איכות ולכל מה שקשור בהעברת מוצרים מפיתוח וייצור - כיאה לתחום צעיר שמבשיל.
"מה שאנחנו עדיין לא רואים, זה גידול משמעותי בשכר, כי השוק עדיין זהיר. אנחנו מאמינים שאם המגמה תימשך, נראה גם עלייה גדולה יותר בשכר".
- העובדה שהשכר לא עלה קשורה לכך שבשוק הזה היצע העובדים עדיין רב על הביקוש?
יעקבי: "יש היצע לא מועט של מועמדים עם תארים וניסיון אקדמי בלבד, בעוד רוב הארגונים עדיין מחפשים את המועמדים עם הניסיון. למרות הגידול בביקושים, אנחנו לא רואים עדיין גידול משמעותי במספר העובדים, לא בשלב של היציאה מהאקדמיה וגם לא המנוסים. אנחנו כן רואים פתיחות מעט גדולה יותר לגיוס של עובדים עם פחות ניסיון, לאור הביקושים הגוברים, אבל גם זו עלייה קטנה".
ליזי שוב-לונדון, יזמת, שותפה ומנהלת תחום הביו והקלינטק בחברת נישה להשמת בכירים בהיי-טק, ביוטק והפיננסים, רואה מגמה דומה. הביקושים עלו בצורה חדה יותר מן השכר, אך עליות יפות בשני הפרמטרים ניתן לראות בתחומי הבטחת האיכות, קליניקה ורגולציה ואנשי מו"פ. "בתחום הבטחת האיכות במיוחד צריך לרוב מישהו עם ידע מאוד ספציפי. חלק מהחברות בסוף מוצאות מישהו בחו"ל, כי לא איתרו בארץ את האדם המתאים".
היא מוסיפה, כי הביקוש למנהלים בתחום הביומד עלה בלא פחות מ-40%, והשכר עלה בתחום זה ב-15%. "ממש מטורף מה שקורה מבחינת הבכירים. יש מחסור משמעותי של מנהלים ש'עשו את זה' בפן העסקי.
"המגמה של העלייה בביקושים נצפתה כבר לפי שנה וביתר שאת לפני כחצי שנה, וההבטחה הזו ממשיכה להתממש", אומרת שוב-לונדון. "אנחנו רואים שלא רק שכסף מגיע לחברות, אלא שיש לו תמורה באקזיטים. חברות אמרו לי, תחת הבטחת סודיות, כי יש עוד לא מעט גיוסים גדולים, הסכמי מסחור משמעותיים ואקזיטים בדרך. כשזה קורה, יותר הון נכנס, ולכן אנחנו מאמינים כי המגמה של התרחבות התחום, היא יציבה לשנים הקרובות ולא טרנד חולף".
ושבו מדענים לגבולם
גם שוב-לונדון מכירה את המגמה, אשר לפיה בוגרי האוניברסיטה מתקשים מאוד למצוא עבודה, ואילו העובדים הוותיקים מבוקשים, אלא שבאחרונה הדברים משתנים קצת, לדבריה. "בעבר נסעתי בתיאום עם עמותת ביו-אברוד, שפועלת להשבת מדענים שלמדו בארה"ב, למסע היכרות בחו"ל עם בוגרי אוניברסיטאות המבקשים לחזור.
"שבתי מהמסע מלאת הערכה לישראלים האלה - אם ציפיתי למצוא מדענים שלא מכירים עסקים ומחוברים מדי למעבדת המחקר, גיליתי שאני טועה. כשחזרתי, אמרתי ש-50% מהבוגרים האלה יעבדו בישראל. בתחילה התאכזבתי, כשהחברות, למרות הכול, סירבו לקבל עובדים ללא ניסיון ממשי בתעשייה, אבל בחודשיים האחרונים הבאנו שלושה כאלו. הביקושים עלו, ואם אני מבטיחה ללקוח שהאיש הזה אולי אין לו ניסיון על הנייר אבל הוא יודע לחשוב ביזנס - יש לזה משמעות".
לדברי שוב-לונדון, ישנו עדיין הבדל בין תחומי הביוטק-פארמה לבין תחומי המכשור הרפואי. "תחום המכשור הרפואי בארץ הוא מסורתית יותר יציב, ומתנהג קצת כמו תחום ההיי-טק. תחום הביוטק ממש התרסק ב-2003-2004, המשיך לדעוך מאז, והחל מ-2012 הוא מתאושש מאוד יפה ואחראי לעיקר התנודות בביקושים בעיקר החל מ-2014.
הן יעקבי והן שוב-לונדון מציינות תחום חדש, שמתפתח בשנים האחרונות: תחום הבריאות הדיגיטלית.
יעקבי: "מגוון העובדים בתחום הזה הוא גדול - חלקם מגיעים מהתחום הרפואי וחלקם מהנדסים ומתכנתים מההיי-טק. כל חברה מעוניינת בפרופיל עובדים מעט שונה. העובדים, מצדם, שמחים להיכנס לתחום הזה, שנחשב קצת יותר מעניין ובעל פוטנציאל לתרומה ציבורית".
שוב-לונדון מדגישה גם היא את המשיכה של התחום למי שמחפשים סיפוק אישי: "היה אצלי מועמד בכיר מאוד, שקיבל הצעות להיות מנכ"ל של פעילות במאות מיליוני דולרים או של סטארט-אפ חמוד בתחום הביומד בלי כלום - והוא בחר בסטארט-אפ. הוא אמר 'אני אהפוך אותו לחברה גדולה, אני מרגיש שאני יכול".
ד"ר אפרת הלבפינגר
תפקיד: ראש תחום הכימיה בחברת ביוליין
גיל: 47
"אני אחראית על כל תחום הכימיה בחברת פיתוח התרופות ביוליין, אומרת ד"ר אפרת הלבפינגר, "תחום האחריות שלי הוא מחקר ופיתוח של החומר הפעיל, כולל הכנתו לייצור בתנאים נאותים עבור ניסויים קליניים. אנחנו מלווים את הפרויקט משלב שהוא מגיע מן האקדמיה, ולרוב הכימיה של החומר הפעיל של התרופה עדיין לא בשלה, ועד שהוא נמכר.
"אני מנהלת שבעה חוקרים, וכן את העבודה מול גורמים חיצוניים שאחראים על הייצור בפועל של החומר כקבלני משנה. יש לי ממשק רוחבי מול גורמים שונים בחברה, בעיקר עם צוותי הניסויים הקליניים, וצריך לעבור בינינו הרבה מידע באופן יעיל כדי שהפרויקט יתקדם.
"בניגוד כמעט לכל חברת פיתוח תרופות, אצלנו עובדים על מספר רב של פרויקטים בו זמנית, כלומר היום אני יכולה לעבוד בבוקר על כימיה מסוג אחד ובערב על כימיה מסוג אחר לגמרי. אותו הצוות עובד על פרויקטים בטכנולוגיות שונות לגמרי. זה חלק מהאתגר וגם הסיפוק בביוליין".
- שומעים הרבה על כך שבתחום הביומד קשה מאוד למצוא את העבודה הראשונה שלך אחרי הלימודים. איך זה היה אצלך?
"את העבודה הראשונה שלי אחרי הדוקטורט, שעשיתי בבר-אילן, מצאתי בשנת 2000. זו הייתה תקופה מצוינת לחיפוש עבודה, אם כי גם בתקופה הזו לא כל הסטודנטים הצליחו להתברג לתעשייה והיו הרבה אכזבות. שנתיים אחר כך כבר היה הרבה יותר קשה, ורבים נשארו באקדמיה. הקושי נמשך ברמה זו או אחרת עד לפני מספר שנים, והיום יש שוב פריחה, אם כי לא ברמה שהייתה כנראה בשנת 2000.
"ממשרתי הראשונה בחברת ביו-ראד, עברתי לאחר כחמש שנים לביוליין כשזו הייתה עוד חברה צעירה וקטנה יחסית. צמחתי עם החברה.
"כמי שמגייסת היום עובדים, אני מרגישה שיש לי היצע גדול, אם כי קשה למצוא את הטובים ביותר, בעיקר בתחום הכימיה האורגנית, שהוא תחום שפחות מודגש היום באוניברסיטאות. אני מוכנה לפעמים להתפשר על ניסיון ספציפי בעבור מועמד שקולט מהר ונראה נלהב. הרי גם דוקטורט מקנה ניסיון תעסוקתי כלשהו. הכי חשוב לי שהעובדים שלי יהיו נמרצים, לא כבויים, שידעו להגיע למטרות שלנו בצורה יעילה ומהירה".
- עד כמה היית מגדירה את העבודה כלחוצה ומאומצת?
"כמו בכל חברת ביוטק, אנחנו עובדים לפי לוחות זמנים צפופים וקשוחים, ומכאן נגזרות שעות עבודה ארוכות ולחץ משמעותי. מתקיימת עבודה רבה מול קבלני משנה ושותפים במדינות אחרות, ולכן שעות העבודה עלולות בהחלט להיגרר לתוך הלילה.
"העבודה גם מאתגרת מאוד, ודורשת מצד אחד המון משמעת ומאידך יצירתיות רבה. אנחנו מקבלים פרויקטים מהאקדמיה, שהם לא בשלים, ונדרשים שינויים רבים בכימיה של החומר כדי להתאימו לייצור, לשפר את האיכות ואת העלות. אחד הרגעים היפים שלנו, היה כשלקחנו חומר שהתבקשנו תוך זמן קצר למצוא פתרון להוריד את עלות הייצור שלו, והצלחנו למצוא דרך ולהוריד אותה בכ-90%. לפעמים הצלחה כזו יכולה להכריע האם יהיו חיים לפרויקט. כשאומרים 'פרויקט', הכוונה היא לתרופה שעשויה בסופו של דבר לשנות חיים של חולים".
אתם נדרשים לשעות עבודה ולחץ כמו בהיי-טק ולמסלול הכשרה תובעני אפילו יותר. איך התגמול לעומתם?
"הלוואי שהיינו מתוגמלים כמו בהיי-טק. אין סיכוי שנגיע לכך ולכן אין טעם להשוואה. האם אנחנו מרוצים מהשכר שלנו באופן כללי? קשה לי לומר, כי כל אחד כאן נמצא על חוזה אישי, אבל ביוליין היא חברה שדואגת לעובדים שלה. תנאים מפנקים? אני לא בטוחה למה קוראים תנאים מפנקים".
- חברה בגודל כזה יכולה לעבור טלטלות קשות כשפרויקט נכשל או מצליח, או מהלך פיננסי נכשל או מצליח. אתם מרגישים את הטלטלות?
"בוודאי, אנחנו חלק מן החברה, אבל לא ברמה שאנחנו חוששים כל הזמן למשרה שלנו. דאגות כאלה הן ממש לא חלק מהיומיום שלנו. בכל זאת מדובר בחברה שעברה כבר טלטלות".
- אז זה מקצוע שאפשר להזדקן בו בכבוד ולפרוש לפנסיה ממנו?
"אני בהחלט רואה לתחום עתיד, ומדובר בתחום מבוגר ממילא יחסית, כי מסלול ההכשרה ארוך כל-כך. לכן מעריכים בתחום את הניסיון הנצבר יותר מאשר את הרעננות הצעירה".
- איך התנאים שלכם מול אלה של הקולגות שלכם בחו"ל?
"אנחנו פוגשים קולגות ולא כל-כך משווים תנאים, אבל מדברים מקצועית ומגלים שהישראלים מוערכים מאוד בתחום הכימיה וזה מאוד מחמיא. קבלני המשנה מאוד רוצים לעבוד איתנו".
ביומד
כתבות
ני"ע
