בשוק הרכב הישראלי קיימות מכוניות, שרב בהן הנסתר על הגלוי. אחת מהן היא טויוטה אוונסיס. על פניו' מדובר במכונית אפרורית למדי. היא לא מפוארת ומרווחת כמו אחותה האמריקנית הגדולה, טויוטה קאמרי, שנמכרת כיום בפער מחיר לא גדול. היא גם לא פופולרית כמו אחותה הזולה יותר קורולה, שמידותיה החיצוניות והפנימיות אינן קטנות בהרבה. גם אין לה את הזוהר היוקרתי וההיי-טקי של אחותה החורגת, לקסוס CT200, שניצבת באותה סביבת מחיר. בקיצור, מקרה קלאסי של "ילדת סנדוויץ", שניצבת תחת צילן הגדול של אחיותיה.
אבל בקרב נהגים ומנהלי ציים, שמכירים מכוניות בצורה אינטימית ולאורך זמן, האוונסיס נחשבת לסוג של אגדה. מכוניות כאלה עברו בצי הממשלתי והביטחוני בארץ את ה-400 אלף קילומטרים פלוס עם המנוע המקורי ולא הרבה יותר מטיפולים שוטפים. הן שרדו בכבוד תחת עשרות נהגים בתור רכבי מאגר, וספגו התעללות כמו הפעלת מנוע מסביב לשעון ונסיעה בדרכים לא דרכים. בהתאם, גם השוק הפרטי מתגמל מכוניות משומשות כאלה, מידיים פרטיות, בערכי גרט סופר-יציבים.
גם סוסי עבודה אמינים ואפורים זקוקים לעיתים לקצת פינוק ואהבה ובשנת המודל 2015 זכתה האוונסיס הוותיקה למתיחת פנים ושדרוג מקיף. חיצונית, מעצבי טויוטה לא הפגינו יצירתיות רבה והעניקו למכונית את החרטום המשפחתי החדש והמוכר של הדגמים האירופאים של המותג. החרטום מתהדר כעת בפנסים ארוכים וצרים, גריל נאה ופגושים עם "שפם", תאורת LED אופנתית וכמה קישוטי כרום מנצנצים. גם הזנב עוצב מחדש עם פנסים רחבים שמשובצים בנורות LED והרכב מגיע כעת עם חישוקים גדולים נאים.
זהו שיפור של יום ולילה לעומת החזות האלמונית של המכונית היוצאת, אם כי השמירה על קווי המתאר של המכונית היוצאת ועל ממדים חיצוניים מתונים יחסית (למעט תוספת של 4 סנטימטרים לאורך) עדיין לא גורמת לה להתבלט לעומת מתחרות גדולות ומוחצנות יותר דוגמת מאזדה 6.
תא הנוסעים עבר שדרוג שהתמקד בעיקר בפרטים הקטנים. מערך הפיקוד זכה לכמה שינויים ובראשם מסך מולטימדיה גדול ועתיר פונקציות, שמוצע כסטנדרט ומעניק לתא תחושה מתוחכמת ועשירה יותר. לוח המחוונים הקלאסי נשמר אם כי אפשר להבחין ולחוש בחומרי דיפון וריפוד איכותיים יותר.
בסיס הגלגלים, באורך 2.7 מ', נותר ללא שינוי וכך גם מרחב הפנים. המושבים הקדמיים מרווחים ונוחים והספסל האחורי מספק את מרחב הברכיים והכתפיים הנדרש לשני מבוגרים פלוס. אבל, רוב המתחרות בפלח כבר מציעות כיום תוספת של עוד כמה סנטימטרים טובים לבסיס הגלגלים, שמעניק מרחב ברכיים משופר ותחושה ניהולית יותר. אפשר להתנחם בתא מטען, שמציע נפח סופר שימושי של 510 ליטר - די והותר להובלת ארגזי תחמושת ו/או שני משת"פים.
שיפור אחד, שקל להבחין בו, בוצע בתחום בידוד הרעשים והתא הוא כעת מהשקטים בפלח עם סינון יעיל של רעשי הכביש והחוץ.
יותר מ-90% מרכבי האוונסיס שנמכרים באירופה מצוידים במנועי טורבו דיזל. הנתון הזה מסביר מדוע כל חידושי ההנעה של מודל 2015 מתמקדים בדיזלים ומדוע לטויוטה לא היה תמריץ לבצע שינויים מהותיים במנוע ה-2 ליטר בנזין המוכר שלה, שמגיע לישראל. המנוע מתהדר בשיפור ברמת הפליטה ובצריכת דלק מופחתת בכמה אחוזים, אבל זה עדיין מנוע בנזין קלאסי, שמייצר 151 כ"ס ולא מצויד במגדש טורבו, שאופנתי כיום בפלח.
הביצועים היו ונותרו סבירים יחסית לפלח והשיוט במהירויות גבוהות מתבצע בשלווה מופתית, מה שמסייע לרגיעה בנסיעות ארוכות. אבל הנהג לא נהנה מהמומנט השופע של מנועי הטורבו והאצה בעליות עדיין דורשת העפלה לסל"ד גבוה ודי קולני. טויוטה מספרת על שדרוג המוח של תיבת ההילוכים הרציפה לטובת הערות חלקות יותר. שיפור אכן מורגש בהעברות חלקות והדרגתיות תחת רגל מתונה על דוושת התאוצה, אך רגל כבדה עדיין תחשוף את האופי הטיפוסי של התיבות הרציפות, שנוטות לעלות לסל"ד גבוה בעת הורדת הילוך אגרסיבית.
מתחת לפני השטח בוצעו לא מעט שינויים הנדסיים בכיול המתלים ובולמי הזעזועים. כתוצאה, מודל 2015 נוח ומשכך הרבה יותר מהדגם היוצא, במיוחד בעת מעבר על מהמורות עירוניות איטיות ובכביש המהיר. באגף הניהוג, האוונסיס היא מכונית צפויה, בטוחה ונטולת ברק, בדיוק מה שניתן לצפות ממכונית מנהלים לציי רכב. אחיזת הכביש בפניות הדוקות טובה וההגה מרגיש מעט כבד יותר מבעבר, אם כי הוא עדיין לא חד ואינפורמטיבי. המכונית מאפשרת כניסה מהירה לפניות הדוקות וזורמת ללא תנודות גוף מיותרות על כבישים מפותלים אך כמובן, שמחפשי שעשועי כביש צריכים לחפש במקום אחר.
לטויוטה אוונסיס היה ונותר בישראל חוג לקוחות ספציפי ונאמן, לרוב "בוגרי קורולה" שמחפשים בעיקר אמינות ללא רבב לאורך שנים, שמירת ערך סולידית ומראה צנוע, שאינו מושך אש ציבורית. מודל 2015 ממשיך לספק את כל אלה, עם בונוס של מראה רענן יותר ואבזור משודרג. טויוטה לא הלכה בעקבות הטרנד של ניפוח הממדים ותגבור הביצועים, וייאמר לזכותה שגם המחיר, כ-164 אלף שקל, נמצא בחלק הנמוך ביותר של הפלח עם יתרון של כמה אלפי שקלים על פני דגמי הבסיס של המתחרות. בקיצור זו מכונית שפונה לרציו ולא לרגש. מי אמר שזה רע?
אבנסיס סלון
חלק מהמתחרות
אופל איניסינייה
ב-175 אלף שקל מציעה אופל את האיניסנייה, שעברה לאחרונה שדרוג. במחיר הזה מקבלים מנוע 1.6 ליטר טורבו חסכוני וגמיש בהספק 170 כ"ס, תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות ואבזור תקני מכובד. התנהגות הכביש חדה ותא הנוסעים מרווח, אם כי אינו הגדול בקבוצתו.
מאזדה 6
מלכת המכירות בפלח היא מאזדה 6 שגם היא עברה לאחרונה מתיחת פנים. זו אחת המכוניות הגדולות בקבוצה, עם בסיס גלגלים מרשים באורך 2.83 מ'. ב-168 אלף שקל מקבלים את דגם הבסיס עם מנוע 2 ליטר עדכני בהספק 165 כ"ס, תיבה אוטומטית מתקדמת ותא נוסעים עשיר ואיכותי.
ניסן אלטימה
175 אלף שקל הוא מחירה של ניסן אלטימה, שמגיעה אלינו מארה"ב. כמקובל באמריקה זו מכונית גדולה עם עיצוב ספורטיבי ונאה. בסיס הגלגלים הוא 2.78 מ', תא הנוסעים מאובזר היטב והמנוע הוא 2.5 ליטר בהספק 185 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית רציפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.