"ילדים צריכים ללמוד לתכנת כמו שלומדים כתיבה וקריאה"

"אני מאמינה גדולה בסטארט-אפים הישראליים, ובתרבות ובמנטליות שתומכות בהם", אומרת נלי קרוס, פוליטיקאית הולנדית ותיקה, שפועלת לקידום קהילת היזמות הטכנולוגית בהולנד, באמצעות ארגון "סטארט-אפ דלתא" שבראשו היא עומדת. קרוס הייתה אורחת בכנס ה-DLD - פסטיבל החדשנות של עיריית תל-אביב-יפו שנערך בעיר לפני כשבועיים.

קרוס הגיעה לכנס על מנת להכיר מקרוב את האקו-סיסטם המקומי, להתרשם, וליצור שיתופי פעולה. בראיון ל"גלובס" היא מדברת על התרבות הישראלית שמהווה כר לחדשנות ויזמות וטוענת שלאירופאים דווקא יש מה ללמוד מהחוצפה הישראלית.

קרוס, בת ה-74, היא בעלת קריירה ארוכה ועשירה. היא שימשה בין היתר במספר תפקידים ממשלתיים וציבוריים: בשנות השמונים היא כיהנה במשך שתי קדנציות כשרת התחבורה של הולנד, ובמשך 11 שנים כיהנה כסגנית נשיא הנציבות האירופית ובין השאר הייתה ממונה על המדיניות הדיגיטלית של הארגון. הרקע הזה עורר אצלה, ככל הנראה, מודעות לחשיבות של חברות סטארט-אפ.

"המטרה הראשונה של סטארט-אפ דלתא היא למצב את הולנד כאקו-סיסטם מוביל באירופה לצמיחת סטארט-אפים", מצהירה קרוס ומסבירה שהמקום בו נמצאת הולנד היום, עדיין אינו מספק, וזה למרות שהפוטנציאל היחסי הוא גבוה.

"התחלנו במקום נמוך יחסית למדינות אחרות באירופה. כשהחלטנו להקים את 'סטארט-אפ דלתא' ואחרי שיצאנו לדרך בינואר, ביקשתי שנגדיר לעצמנו זמן פעולה קצוב של שנה וחצי בלבד. שנה וחצי זה זמן נכון - זה הגיוני, כי מצד אחד זה זמן ארוך יחסית, אבל מצד שני יהיה ברור לכולם שעל הדברים להיעשות כבר עכשיו ולא לדחות למחר.

"בטווח זמן כזה, אי אפשר לבזבז זמן על כינוס ועדות ומשימות. והנה, כבר היום, תשעה חודשים אחרי שיצאנו לדרך, הוכחנו שאפשר לשנות ושאפשר לקדם את הולנד ממצב נמוך יחסית, למדינה שנמצאת במקום הרביעי באירופה".

"זה לא מספיק"

כאשר מדברים על כר צמיחה לסטארט-אפים, הולנד ממוקמת היום במקום מכובד אחרי לונדון, ברלין ופריז. כמדינה קטנה יחסית (כ-17 מיליון תושבים), קרוס רואה בהולנד עצמה מרכז המקביל לערי הבירה האירופאיות. אולם היא לא מסתפקת בכך: "להיות במקום רביעי זה עדיין לא מספיק", היא אומרת, "אנחנו רוצים להיות אחד משלושת המרכזים המובילים. זו לא עבודה קלה, אבל אנו דוחפים ומקדמים את הנושא".

המטרה השנייה של הפעילות, היא לייעל את הפעילות של הסטארט-אפים הקיימים וליצור כמה שיותר שיתופי פעולה בין ההאבים השונים. "הולנד דומה לישראל", מזכירה קרוס, "היא מדינה קטנה בשטחה ובכמות התושבים, ועדיין יש לנו מספר רב יחסית של מרכזים שמתמקדים בסטארט-אפים כשחלק מהם נמצאים למשל באוניברסיטאות ומכוני מחקר. כולם עושים עבודה נהדרת, אין ספק, אבל אי אפשר לעבוד בנפרד זה מזה - יש צורך בשיתופי ידע ופעולה ביניהם, ולשם כך אנו, שיושבים באמסטרדם, פועלים.

"אנחנו אלה שדואגים שסטארט-אפים שיושבים בהאבים שונים ישלבו כוחות ומידע כי יש לזה יתרון גדול מאוד". קרוס מדגישה שההאבים הם עצמאיים ולא פועלים תחת כנפי הארגון. האחרון רק מסייע למנף את היתרון של הנטוורקינג. "אני מודעת לחשיבותה הגדולה של תחרות וצריך אותה", אומרת קרוס, "אבל יש גם משולש חשוב שמורכב מהון, כשרון ונטוורקינג".

מישראל, אומרת קרוס, יש מה ללמוד, ומאידך, פוטנציאל שיתוף הפעולה הוא הדדי וישראל יכולה להפיק ממנו יתרונות. "אני מאמינה גדולה בתרבות הישראלית שלא מוכנה לקבל 'לא' כתשובה. פחד מסיכונים לא נמצא בלקסיקון שלכם. המוכשרים לא מפחדים לטעות, ואני אוהבת את הדרך שבה אתם חושבים. אנשים בישראל הם ישירים, ואומרים מה שהם חושבים, זו תכונה שמאפיינת גם את ההולנדים".

קרוס מוסיפה שמה שעוד מייחד את האופי הישראלי ואת יכולתו להצמיח סטארט-אפים, זו המדיניות הממשלתית שמטפחת אותם, כמו גם השירות הצבאי שתורם לאישיות היזמית.

נושא נוסף אותו מבקשת קרוס לקדם הוא החינוך הטכנולוגי. לדבריה יש להתחיל בו מוקדם ככל הניתן. "אני מאמינה שדרך המחשבה המוקדמת מושפעת מאוד מהתרבות ומהחינוך בבית. אם נהוג לצפות מבנות ללמוד ספרות ומבנים מצפים לפנות לטכנולוגיה, זה לא נכון. בנות מתוכנתות לחשוב שהן לא יכולות. ככל שנתחיל ליישם חינוך טכנולוגי מוקדם יותר, כך תתקבל אצל בנים ובנות ההחלטה לגבי המסלול והקריירה שלהם בעתיד".

מבחינתה של קרוס תקופת בית הספר התיכון היא כבר מאוחרת מדי, ואם רוצים לחנך את הצעירים לפנות למסלול טכנולוגי, יש להתחיל בכך כבר בשנים הראשונות. "ילדים צריכים ללמוד לתכנת כמו שלומדים שפה, כתיבה וקריאה", היא אומרת, "ככל שהדבר יתחיל מוקדם, כך הוא יוביל בעתיד לא רק למינוף יזמות, חדשנות וסטארט-אפים, אלא גם יעודד שוויון הזדמנויות".

שער כניסה לאירופה

שיתוף הפעולה בין ישראל להולנד יכול וצריך להיות הדדי, אומרת קרוס ומסבירה שהולנד קרובה פיזית לישראל והיא מהווה שער כניסה חשוב עבור חברות שרוצות להיכנס לשוק האירופי.

קשה שלא להתייחס למעורבותה הרבה של קרוס, ובעיקר להבנה בחשיבות הפן החדשני-טכנולוגי, חרף גילה. היא מצידה, לא רואה בכך כל בעיה. "דווקא מבוגרים צריכים להבין עד כמה הטכנולוגיה יכולה לסייע להם ולשפר את חייהם", היא טוענת.

"אנחנו מודעים לכך שיש פער דורות", היא מסכימה, "אבל המטרה שלנו היא רק לדחוף את התוכניות ולקדם את החשיבות שלהן. מה שחשוב הוא לשמור על ראש פתוח. בנוסף, יש כמובן יתרונות גדולים לגיל צעיר, ולא בכדי יזמים וסטארט-אפיסטים הם כאלה - יש להם הרבה יותר תעוזה, מה גם שהם בגיל בו הם עדיין יכולים להרשות לעצמם לעבוד בשכר נמוך או ללא שכר, מה שבלתי אפשרי בגיל מאוחר יותר".

 ההיי-טק ההולנדי צומח