הממונה על התקציבים הציג ריבוי ערבים וחרדים כ"בעיה לאומית" בתעסוקה - והותקף בוועדת הכספים

תחזיות הצמיחה של האוצר לתקציב 2015-2016 אינן מביאות בחשבון את אישור מתווה הגז, כך אמרו ל"גלובס" גורמים באוצר. לדבריהם, גם אם המתווה יאושר לא צפויה להיות לכך השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית בשנתיים הקרובות.

עם זאת, הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה אמר היום (ג') כי אישור מתווה הגז יביא להגדלת ההשקעות במשק, לצד הרחבת מפעל אינטל בקריית גת, זאת על רקע הירידה המדאיגה בהשקעות בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייצוא ירד ב-11% ברבעון הראשון וב-12.5% ברבעון השני. ההשקעות ירדו ב-8% וב-3.8% בשני הרבעונים הראשונים של השנה.

בישיבת ועדת הכספים של הכנסת התייחס נוה לירידת קצב הצמיחה של המשק מ-4.3% ל-3% עד 3.5% אחוז בממוצע רב-שנתי ואמר כי אחת הסיבות לכך היא הגידול בהוצאה הביטחונית. נוה העריך כי הייצוא ירד ב-2015 ב-1.1% אך יעלה מחדש ב-4.2% ב-2016. בתשובה לשאלת ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר נוה כי האוצר צופה גידול כה דרמטי בייצוא בהתבסס על תחזיות לגידול בסחר העולמי והוסיף כי בנק ישראל צופה גידול של יותר מ-5% בייצוא ב-2016.

ואולם בהמשך הרצאתו מתח נוה ביקורת חריפה על אמינות תחזיות הסחר העולמי של קרן המטבע הבינלאומית וקבע כי "הן אינן תואמות את הנתונים בפועל". במצגת שהציג נוה נכתב במפורש: "חל גידול חד בחוסר הוודאות בשווקים".

נוה נשאל על ידי יו"ר הוועדה משה גפני כיצד ייתכן שתחזית ההכנסות של המדינה גדלה מ-254.7 מיליארד ל-270 בזמן שתחזית הצמיחה ירדה, והסביר כי עיקר הגידול בהכנסות הוא במסים הישירים כתוצאה מגידול מהיר מהצפוי בשכר בקצב 3%, בגלל רצף לא מבוטל של עסקאות שהניבו הכנסות ממיסים וכן כתוצאה מהצלחת מבצעי העמקת הגביה של רשות המסים והעליות בבורסה עד הרבעון השלישי. עם זאת, נוה הודה כי באוצר לא יודעים לומר אם הגידול בהכנסות ממסים ב-2015 נובע מגורמים פרמננטיים או זמניים.

ח"כ אראל מרגלית (עבודה) אמר כי על האוצר להיערך לתרחיש שבו יתברר שהתחזיות לגבי הסחר העולמי היו אופטימיות מדי.

"אנחנו קרובים לתעסוקה מלאה"

על רקע הירידה החדה בקצב הצמיחה של המשק מתחילת השנה אמר מנכ"ל האוצר שי באב"ד כי לאוצר "אין פתרון קסם" להגברת הצמיחה. לדבריו, "ההאטה בצמיחה נובעת מבעיה בייצוא ובהשקעות. אנחנו לא ממחזרים הודעות לעיתונות ויש הרבה מאוד צעדים שנעשים במקביל".

הממונה על התקציבים אמיר לוי אמר כי הירידה בשיעורי הצמיחה היא הנושא הראשון שמטריד את האוצר והיא נובעת מירידה בהשקעות וירידה בייצוא שאותם הגדיר "תמרורי אזהרה". נושא נוסף שלוי הציג היה יוקר המחיה: "רמת המחירים היא גבוהה ביחס לשכר, ולכן גם היעד הזה הוא מרכזי. כדי להתמודד עם האתגרים האלה אנחנו רוצים לעודד צמיחה בת קיימא לכלל התושבים".

בתחום יוקר המחיה הדגיש לוי את התרחבות ביטוחי הבריאות הפרטיים שהגדילו את ההוצאה למשק בית בסעיף זה, לדבריו, ביותר ממאה שקלים. "הסיבה המרכזית היא השתוללות הרפואה הפרטית", אמר לוי. "תסתכלו מה קורה בשירותי הבריאות - יש שלוש רפורמות שהמטרה שלהן הוא לעצור את הגידול ברפואה הפרטית ולחזק את הרפואה הציבורית".

הכלכלן הראשי יואל נוה אמר כי שיעורי העוני בישראל גבוהים בהשוואה בינלאומית גם במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. "בנושא התעסוקה יש אתגרים, גם השכר במדינת ישראל עולה מתחילת השנה בקצב משמעותי של 3% וזה נובע להערכתנו גם מזה שאנחנו קרובים לתעסוקה מלאה".

בפתח ישיבת הוועדה להצגת תקציב המדינה הציג לוי את תחזית האוצר ממנה עולה כי בשנת 2050 החרדים והערבים יהפכו ל-50% מהאוכלוסייה, וחברי כנסת בוועדה הגיבו בחריפות על הצגת החרדים והערבים כ"בעיה לאומית".

תעסוקה נמוכה של חרדים וערבים

"אם אתה מביא את השקף הזה כדי להראות שהחרדים והערבים משתלטים על המדינה, אז זה חמור מאוד", אמר ללוי יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה). לוי טען להגנתו כי ביקש רק להציג את הפן הבעייתי ברמות התעסוקה הנמוכות בקרב הערבים והחרדים על מנת לעודד טיפול בבעיה.

לוי אמר עוד שהתוספות להסכמים הקואליציוניים יגיעו ב-2016 ל-5.7 מיליארד שקל, במקום ליותר מ-9 מיליארד שקל כפי שדווח תחילה.

בימים הקרובים תדון הוועדה בסעיפים השונים של חוק ההסדרים, לקראת אישור התקציב, המתוכנן ל-19 בנובמבר.

 גידולים בסעיפי תקציב

 החולשה ביצוא