קרן סל שתאפשר חשיפה לשוק שנהנה מצניחת מחירי הנפט

בשנים האחרונות חסתה הודו בצילה של סין כקטר הצמיחה המוביל של הכלכלה העולמית. בין השנים 2010 ל-2014 צמח התוצר הסיני בשיעור שנתי ממוצע של 8.6%, גבוה ב-130 נקודות בסיס מקצב הצמיחה הממוצע בהודו. ההאטה הכלכלית בסין, ביחד עם העמידות היחסית שמפגינה הכלכלה ההודית, עשויים ללמד על שינוי במגמה זו. במקביל לתחזיות החיוביות בנוגע לכלכלה ההודית, להערכתנו ישנן סיבות לאופטימיות גם בנוגע לשוק המניות שם.

בתקופה האחרונה חל שיפור בנתונים המאקרו-כלכליים בהודו, עם האטה משמעותית בקצב האינפלציה לצד האצה בקצב הצמיחה. ברבעון השני של 2015 צמחה הכלכלה ההודית בשיעור שנתי של 7%, והאינפלציה במדינה נמצאת ברמה מרוסנת יחסית של מתחת ל-4% - הרבה מתחת ליעד של הבנק המרכזי ההודי (6%).

בעקבות היציבות היחסית במחירים, וכתוצאה מההאטה הכלכלית החדה בחלק מהשווקים המתעוררים, נוקט הבנק המרכזי מספר הורדות ריבית בתקופה האחרונה. רק בשבוע שעבר הפתיע הנגיד רג'וראם רג'אן והוריד את הריבית לרמה של 6.75%, הנמוכה ביותר מאז תחילת 2011. נזכיר כי רק בתחילת 2015 עמדה הריבית בהודו על שיעור של 8%. שוק המניות ההודי נוטה להפגין ביצועים טובים בתקופות של הקלה בתנאים המוניטאריים, ולראיה בשנים 2010-2011 החזיר השוק תשואה חלשה בהתאם לצמצום המוניטארי, כאשר מנגד בשנתיים האחרונות מתפקד השוק ההודי טוב על רקע התייצבות שער הריבית והורדתה ההדרגתית.

ראש הממשלה נרנדרה מודי, שנכנס לתפקידו במאי 2014, נחשב לרפורמיסט שעשוי לתקן ליקויים ארוכי טווח בכלכלה המקומית, ולסייע לה להאיץ את קצב הצמיחה בטווח הבינוני והארוך. מודי הספיק לבצע עד כה מספר צעדים חשובים, כמו הסרת מחיר המקסימום לדלקים, עידוד השקעות זרות והקלה על מגבלות במערכת הבירורקרטית הסבוכה במדינה.

הירידה החדה במחירי האנרגיה מספקת רוח גבית נוספת לכלכלה ההודית. הנפט מהווה כשליש מכלל הייבוא של המדינה, והירידה במחירו משפיעה לחיוב על הכלכלה דרך מספר גורמים: עלויות ייבוא נמוכות יותר שמשפיעות לטובה על הצרכנים והיצרנים, האטה בקצב האינפלציה והשפעה חיובית על התקציב הממשלתי.

תלות גבוהה בהון זר

הקרן India Earnings Index מבית WisdomTree (סימול: EPI US) מבוססת על מדד ייחודי של חברת WisdomTree. מדד זה עוקב אחרי חברות הודיות רווחיות שפתוחות להשקעה בפני משקיעים זרים, כאשר משקל כל חברה במדד נקבע על ידי הרווח הנקי שלה בשנה הפיסקאלית האחרונה, והוא לוקח בחשבון גם את היקף ההשקעה המותר מצד משקיע זר.

הקרן שהוקמה בשנת 2008 היא בעלת נכסים של כ-2.5 מיליארד דולר והיקף מסחר ממוצע של כ-5 מיליון מניות. הקרן גובה דמי ניהול שנתיים גבוהים יחסית של 0.83%. כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, סקטור הפיננסים הוא הגדול ביותר בקרן, עם מעט יותר מרבע מההחזקות. סקטורים גדולים נוספים הם אנרגיה, טכנולוגיה וצריכה מחזורית. ברמת המניות הבודדות, חברת התעשייה Reliance היא ההחזקה הגדולה בתעודה (כ-9%), ולאחריה הבנק Housing Development Finance וחברת מיקור החוץ הטכנולוגית Infosys (כ-8% כל אחת).

כגורמי סיכון בהשקעה בקרן סל זו נציין כי הודו, בדומה לכלכלות מתפתחות רבות אחרות, מחזיקה גירעון גבוה יחסית בחשבון השוטף שלה, המלמד על תלות גבוהה בהון זר לצרכי המימון של המדינה. הסיכון בהיבט זה הוא בכך שצמצום מוניטארי בכלכלות מפותחות עשוי לגרום ליציאת כספים מהמדינה ולהאטה כלכלית. מעבר לכך, השקעה בשוק המניות ההודי כוללת סיכונים הנכונים כמעט לכל מדינה מתפתחת אחרת - בעיות שקיפות, ממשל תאגידי לקוי ומעורבות ממשלתית מוגברת.

הכותב הוא אנליסט אירופה בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 קרן הסל