רובינו כמעט לא שמים לב לבחירות שאנו עושים בזמן שאנו נרשמים לשירות מסוים באינטרנט או מתקינים תוכנה חדשה על המחשב. הלחיצה האוטומטית, הכמעט-שרירותית, על כפתורים כמו "הבא" או "דלג" בעת הרישום או ההתקנה, יכולה להיות בעלת השלכות משפטיות מסוימות, שאנחנו כלל לא מודעים אליהן.
במקרה של התביעה הייצוגית שהוגשה נגד פייסבוק בטענה כי הודעות ההזמנה להצטרף לרשת החברתית באמצעות "מאתר החברים" של פייסבוק הן ספאם (דואר זבל) - קיוותה פייסבוק שהסכמת המשתמשים להפעיל את "מאתר החברים" של הרשת, תסיר מכתפיה את האחריות להטרדת הציבור באמצעות הזמנות להצטרף אליה. פייסבוק טענה בתגובה לתביעה כי ככל שהודעות ההזמנה לרשת הן עבירה על "חוק הספאם" - הרי ששולחי ההודעות הם המשתמשים, ולכן הרשת אינה אחראית.
ואולם, פייסבוק ככל הנראה לא ראתה סיכוי גבוה מדי שטענותיה יתקבלו - ולכן הסכימה להסדר הפשרה שהוגש לאחרונה לאישורו של בית המשפט. אם ההסדר יאושר, תשלם הרשת 9 מיליון שקל כפיצוי לכל אותם מקבלי הודעות וכן תשנה את אופן פעולת "מאתר החברים" שלה. זאת, מבלי להודות בהפצת ספאם.
פרסום ללא הסכמה
"מאתר החברים" של פייסבוק הוא כלי אוטומטי, ששואב פרטי קשר מרשימת אנשי הקשר שבטלפונים הסלולריים ובחשבונות האי-מייל שלנו, ומשתמש בפרטי הקשר כדי להזמין את חברינו שטרם הצטרפו לרשת החברתית באמצעות הודעות SMS ואי-מיילים בנוסח: "לחץ כדי לראות התמונות של דוד בפייסבוק", בתוספת קישור להירשמות לרשת החברתית. "מאתר החברים" הוא ככל הנראה לא המצאה של פייסבוק, והוא כלי שקיים בשירותים רבים שאנו נרשמים אליהם ברשת.
בתביעה, שהוגשה ב-2012, טענו התובעים כי הודעות ה-SMS והאי-מיילים שנשלחו מפייסבוק, בעקבות שימוש משתמשי פייסבוק ב"מאתר החברים", מהווים פרסומת הנשלחת באופן אישי לבעלי חשבון האי-מייל או מספר הטלפון, ללא הסכמתם. זאת, לכאורה, בניגוד ל"חוק הספאם".
עוד טענו התובעים כי נוסח ההזמנות הינו מטעה, באופן המפר את הוראות חוק הגנת הצרכן, וזאת בשל העובדה שבניגוד לתוכן ההודעות, לחיצה על הקישורים שנשלחו במסגרת אותן הודעות הובילה לעמוד הרשמה לרשת - ולא לצפייה בתמונות של המשתמש המזמין, כפי שנטען בהודעות המזמינות.
פייסבוק טענה בתגובה כי לא מדובר בפרסומת אלא בהזמנות אישיות שנשלחו על-ידי משתמשי פייסבוק לחבריהם להצטרף לרשת. זאת, אף ש"מאתר החברים" הזמין את כל אנשי הקשר של המשתמש שנתן את הרשאתו לשימוש ב"מאתר החברים", ללא אפשרות לברור מי יוזמן להצטרף לרשת ומי לא.
עוד טענה פייסבוק כי בכל מקרה אין להטיל עליה את האחריות, כיוון שלא היא זו שבוחרת "להזמין" משתמשים חדשים לרשת - משתמשיה של הרשת הם שבוחרים להשתמש ב"מאתר החברים".
פייסבוק הוסיפה אף כי מאחר שהמסר שנשלח אינו מעודד רכישת מוצר בעבור תמורה כספית - הוא אינו נופל להגדרות "חוק הספאם".
עדכון נוסח ההזמנה
בדיון שנערך בפני השופט יצחק ענבר, המליץ השופט לצדדים להגיע להסדר שיכלול גם את אופן הפעלת "מאתר החברים" מכאן והלאה. בעקבות רמיזותיו של השופט פנו הצדדים לגישור בפני השופט בדימוס עמירם בנימיני.
תוצאת הגישור היא הסדר הפשרה שהוגש לאחרונה לאישורו של בית המשפט. השופט ענבר החליט לתת משך זמן לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה והציבור בקשר להסדר. לאחר קבלת עמדות היועץ והציבור, ככל שיימסרו, יחליט השופט אם לאשר את הפשרה.
בהסדר הפשרה סוכם כי פייסבוק תשנה את אופן פעולת "מאתר החברים" שלה בישראל בתוך 60 ימים מאישור ההסדר, כך שיאפשר למשתמשים לערוך את רשימת אנשי הקשר המוזמנים לרשת ולבחור באופן פרטני למי תישלח ולמי לא תישלח הזמנה.
עוד סוכם כי פייסבוק תעדכן את נוסח ההזמנה למשתמשים ישראלים, כך שיובהר כי מדובר בהזמנה להצטרף לפייסבוק, ולא ייווצר הרושם שלחיצה על הקישור תוביל לעמוד עם תמונות, כפי שהיה בעבר.
עוד סוכם כי פייסבוק תפצה את חברי הקבוצה המיוצגת בתביעה ב-9 מיליון שקל, באמצעות תרומה לגופים שלא למטרות רווח - וזאת תוך התחייבות שהתרומה היא "מעבר להיקף התרומות הרגיל" של פייסבוק ולגופים שפייסבוק לא תרמה להם בעבר.
אם ההסדר יאושר, עורכי הדין של התובעים הייצוגיים, גלעד מרקמן ודוד שוורצבאום, יזכו לשכר-טרחה בהיקף של 2.3 מיליון שקל בתוספת מע"מ; ואילו התובעים הייצוגים עצמם יזכו לגמול בסך 507 אלף שקל בגין ניהול התביעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
