הסכם להקמת 20 א' דירות בבאר שבע; כחלון: "הסכם היסטורי"

האוצר, משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל חתמו עם עיריית ב"ש על הסכם גג הכולל תוכניות לבניית 20 אלף יחידות דיור חדשות ■ על פי ההסכם, ישווקו יחידות הדיור בעיר עד שנת 2019 ■ שר האוצר: מרבית הדירות ישווקו במסגרת "מחיר למשתכן"

בנייה בבאר שבע / צילום: תמר מצפי
בנייה בבאר שבע / צילום: תמר מצפי

משרד האוצר, משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל חתמו היום (ג') על הסכם גג מול עיריית באר שבע. מדובר בהסכם הגג השביעי במספר שנחתם מאז יצאה לדרך התוכנית עוד בימי הממשלה הקודמת, והסכם הגג השני שנחתם בימי הממשלה הנוכחית. הסכם הגג מול באר שבע כולל תוכניות לבניית כ-20 אלף יחידות דיור חדשות בחלקים שונים של העיר.

נציין כי במקור היה הסכם הגג אמור לכלול תוכניות לכ-12 אלף יחידות דיור אולם במסגרת הדיונים באוצר לקראת חתימת ההסכם מול עיריית באר שבע הוחלט להגדיל את היקף התוכניות ומספר יחידות הדיור. נדגיש כי נכון להיום התקיים הטקס הפורמאלי אך הסכם הגג עוד זקוק לאישור מועצת העיר באר שבע.

על פי מתווה ההסכם ישווקו יחידות הדיור בעיר עד שנת 2019 וההיקף הכספי של הסכם הגג עומד על כ-1.5 מיליארד שקל בתשתיות ובמבני ציבור בעיר. בנוסף, על פי עקרונות ההסכם, עיריית באר שבע תקבל מימון מלא לשדרוג השדרה הראשית בעיר (שדרות רגר) ותקציבים לשיקום העיר העתיקה ובניית איצטדיון. בטקס החתימה השתתפו גם שר השיכון והבינוי יואב גלנט ונציגי רשות מקרקעי ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגיע גם הוא לטקס חתימת הסכם הגג אמר כי: "החזון שלי הוא פשוט. באר שבע עיר של חצי מיליון איש תוך 12 שנה. היום אנחנו עושים צעד עצום לקדם את החזון הזה. אנחנו חותמים את הסכם הגג הגדול ביותר בתולדות המדינה. זהו יום גדול לבאר שבע, זהו יום גדול לנגב, זהו יום גדול למדינת ישראל". נציין כי זו הפעם הראשונה שראש הממשלה נוכח בחתימת הסכם גג מול רשות מקומית, וסביר להניח שמדובר בהצהרת כוונות מבחינתו כי לעומת ימי הממשלה הקודמת בה נראה היה שהוא נעדר מעיסוק במשבר הדיור, הפעם ניתן לראות כי המצב שונה, לפחות ברמה ההצהרתית.

"נוכל לתת מענה לתושבי בירת הנגב"

שר האוצר משה כחלון אמר בטקס כי מרבית הדירות שישווקו בעיר יהיו במסגרת מחיר למשתכן: "בנייה של 20 אלף יחידות דיור בבאר שבע, זהו חזון! ואנחנו פה כדי לקיים ולממש אותו. הסכם הגג בבאר שבע הוא הסכם היסטורי וחלק משמעותי ממנו יהיה בתוכנית מחיר למשתכן. רמ"י בעבודה מאומצת תוציא השנה סך של כ- 25 אלף יחידות, ועד סוף שנה הבאה סך של 60 אלף יחידות, בכל הארץ. כך נוכל לתת מענה לתושבי בירת הנגב וסביבתה. הסכם הגג שאנחנו חותמים עליו היום הוא הגדול והמשמעותי ביותר שנחתם עד היום. ההסכם הזה מגשים הלכה למעשה את מדיניות הממשלה לחיזוק ויישוב הנגב ואת באר שבע כבירתו.

שר האוצר הוסיף עוד כי "האחריות שלנו היא לפתור את משבר הדיור ואנחנו מטפלים במשבר הזה במדיניות כוללת וחסרת פשרות בכדי שלילדים שלנו יהיה איפה לגור. אנו פועלים להגדלת היצע הדירות באופן משמעותי על ידי הסרת חסמים, שיווק אינטנסיבי של דירות וגם חתימת הסכמי גג כמו זה שנחתם כאן היום. אנחנו לא נהסס ונמשיך להקצות את כל המשאבים הנדרשים לפתרון המשבר הזה עד שהוא ייפתר - והוא ייפתר".

בהמשך דבריו פנה שר האוצר אל ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ ואמר לו: "אדוני ראש העיר אנחנו את החלק שלנו ביצענו, וזה לא היה קל. זהו הסכם גדול וחשוב, הסכם לא פשוט. ראש העיר יודע לנהל מו"מ עבור העיר שלו וקיבל את מבוקשו. אנחנו בתמורה מבקשים ממך היתרים. אנחנו נזרים מאות מיליוני שקלים, הפשרנו קרקעות, קיצרנו הבירוקרטיה. אך כל זה לא שווה בלי היתרי בנייה וזה במגרש שלך אדוני ראש העיר".

ראש עיריית באר שבע נשא גם הוא דברים בטקס החתימה ואמר: "הסכם הגג של העיר באר-שבע, מהווה הזדמנות אמיתית לפיתוח הנגב והפיכת באר-שבע למטרופולין של איכות במדינת ישראל. הסכם הגג שם דגש וכולל מתן מענה לנושא מערכת החינוך, הבריאות, פיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, מעבר צה"ל דרומה, עידוד תעסוקה מתקדמת ואיכותית והשקעה בתרבות הפנאי".

נזכיר כי עד כה חתמה המדינה על הסכמי גג מול קריית גת, קריית ביאליק, מודיעין-מכבים-רעות, ראש העין, ראשון לציון ורמלה. הסכמי הגג קובעים הסדרי מימון ולוחות זמנים לפיתוח תשתיות שונות בשכונות מגורים חדשות כאשר המדינה מתחייבת להעביר קדם מימון לרשות המקומית כדי לקדם את בניית השכונות במהירות האפשרית כמו גם כדי לשחרר חסמים שעיכבו תוכניות ואלפי יחידות דיור. במקביל, חלקן של הרשויות המקומיות הוא לאפשר הוצאת היתרי בנייה בהליך מהיר יותר (תוך 90 יום) ולסייע בקידום בניית השכונות החדשות. תכליתה של תוכנית הסכמי הגג שקודמה כאמור עוד בימי הממשלה הקודמת על ידי מי שהיה ראש רמ"י בנצי ליברמן, היא קידום בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות בערים גדולות בהן קיים היצע גדול של קרקע מדינה מחד אך חסמים שמנעו את יציאתן לבנייה מאידך.