למה מתבטלים בפני רוטשטיין?

1. תגידו, יצאנו מדעתנו? כולנו? מדינה, ממשלה, שרים, יועץ משפטי, מנכ"לים ובכירים - הכול הפקרות? מת ההיגיון? אין דין ואין דיין? לא משפט, לא צדק, ולא שארית של סדר, מוסר ותבונה?

2. כבר כמה חודשים מצחקק/יורק הפרופסור זאב רוטשטיין בפרצופה של הממלכה - ואף אחד לא מעז לעשות סוף לפארסה, לבושה ולכלימה. ועוד מעט קט, אם זה יימשך כמו שרוטשטיין ואנשיו מתכננים שיימשך - יתקפל בית הדין המשמעתי שרוטשטיין עומד בפניו, תתקפל נציבות שירות המדינה (בהוראת מי?), יתכופף, יכופף בכוח, הנציב משה דיין (על-ידי אלה שמינו אותו), ובת-קול תצא ותאמר: בחשיבה מחודשת, נוכח חוות-דעת משפטיות, ראינו שאין עניין לציבור. התיק נגד רוטשטיין נסגר. זה אפשרי. חוק שירות המדינה שמר לעצמו, כדי להגביר את כוחו, אמצעי נסיגה. לזה דוחף בכוח רוטשטיין, ולזה שואף גם שר הבריאות יעקב ליצמן. אם זה יקרה נוכל לומר רק דבר אחד: "הלסדום היינו לעמורה דמינו".

3. אם לא תבטלו לי את התובענה, כתב האישום המשמעתי - אני מסרב ללכת להדסה, רוקע הפרופסור ברגליו, ואף אחד מגדולי הדור והממשלה לא מעז לומר לו: אנחנו באמת לא צריכים אחד כמוך לבית החולים הדסה, שפעם היה המפואר מכולם והפך עם השנים לבור של תככים, תאוות בצע וחוסר מקצועיות. לא אחד כמוך, ואנחנו הרי מכירים כבר הרבה שנים, מסוגל להביא מזור אמת לריקבון הממאיר שפשה בהדסה. ובכלל, אדון רוטשטיין, התובענה המשמעתית כל כך חמורה, היא נוגעת לשימוש ולניצול ציני של כספי ציבור, בבית החולים שלך, בידיעתך, אפשר בעידודך ואולי אפילו, לכאורה, ביוזמתך, לכן אתה גם לא יכול להיות מנהל שיבא - עד אשר יסיים בין הדין המשמעתי את הדיונים ויפסוק את פסיקתו.

בינתיים, אדוני הפרופסור, זה מה שאמור שר בריאות אמיתי לומר, אתה מושעה מעבודתך, וכדי שתוכל לפרנס את משפחתך ולהחזיר לציבור משהו ממה שהוענק לך כל חייך - תוכל לעבוד כקרדיולוג בכיר באיזשהו מקום נטול רופאים בנגב.

4. אם שר הבריאות ליצמן חושב שאין כמוני, שאני, הפרופסור משיבא, האחד והיחיד בעולמו של הקב"ה שמסוגל לנהל את הדסה ובלעדי היא תתמוטט - אז אני דורש, במקביל להדסה, גם להישאר בתקן של חופשה ללא תשלום משיבא, גם למנות את היורש שלי ובעצם גם להמשיך לשלוט בשלט רחוק על הפרה (בית החולים ותאגיד הבריאות שלו) המטילה חלב של זהב לכמה מבכיריה, כמובן שלא לרוב רובם של חוליה.

5. שנים ארוכות עשה רוטשטיין ממשרד הבריאות ומאנשיו חוכא ואטלולא, שלט בהם ביד רמה ועשה כל מה שבא לו, לא רק בבית החולים הממשלתי הגדול שיבא אלא בכל מערכת הבריאות - ואף אחד לא העז לקום. עכשיו הוא גם הופך את שר הבריאות עצמו, אותו ליצמן, הרב הדעתן, הפוליטיקאי המיומן, האיש שבאמת וברצון התחיל לעשות טוב לעמישראל החולה - לסוג של בובת חבלים.

6. רוטשטיין לא אשם - הוא עושה מה שהורגל לעשות, נוכח חולשתו המתמשכת של משרד הבריאות ועליבותם של פוליטיקאים בכלל ושרי בריאות בפרט, שתמיד השתוקקו לקו פתוח עם מנהל בית החולים עבור משפחותיהם, תומכיהם הפוליטיים והפגנת כוחם. מי שאשם הוא ליצמן, זה שהמציא את הרעיון של רוטשטיין להדסה - ומאז הוא לא יכול, לא מסוגל, להרשות לעצמו להרפות. כאילו כבודו, הצלחתו ומעמדו תלויים רק בזה.

7. ליצמן לא קם לעשות מה שצריך לעשות, גם לא ראש הממשלה שלא רוצה להכניס את ראשו לבור האינטרסים של המפלגה החרדית האשכנזית. לא שר האוצר משה כחלון שנגרר ברצון גם לקומדיה הכעורה הזו.

גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין והמשנה שלו דינה זילבר, לא התייצבו ואמרו את מה שהם יודעים כל כך טוב לומר כשיש להם עניין אולי אינטרס לומר: הייתה חקירה, הוגשה תובענה, אז קודם משפט, הכרעה וצדק - ואחר כך נדון באישור המינוי, שכן אחרת "לא נוכל להגן על זה בבג"ץ". (כמה פעמים שמענו את המשפט הזה בשנים האחרונות?).

אחריהם רצו אצו שני המנכלים שי באב"ד מהאוצר ויעקב בר סימן טוב מהבריאות, שהתגלו בשיא עליבותם וחתמו על המינוי. למה? אולי כי רק כך הם יכולים להחזיק במשרתם.

8. עם חדלי אישים שכאלה - לא פלא שרוטשטיין צוחק כל הדרך, מפעיל לחצים בלתי אפשריים בעצמו ובעיקר דרך חבורת הסופר-בכירים שטיפח סביבו. זו המהות האמיתית של הון-שלטון-חדלון.