סלינגר פרסמה את החוזר שמקצץ את שכר היו"רים בגופים המוסדיים

כמה חודשים לאחר שדורית סלינגר הפתיעה את שוק הפיננסים, כשהודיעה יחד עם בנק ישראל על כוונה לשנות מהותית את שכר היו"רים בגופים שתחת פיקוחם, תוך הפחתה ניכרת של עשרות אחוזים בגובה התגמול שלהם, הוציאה היום (ד') הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, את החוזר שמחייב את הגופים המוסדיים לשנות את מערכת היחסים שלהם מול יושבי-הראש שלהם.

כזכור, ביוני השנה הפתיעו סלינגר והמפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, כשהוציאו שורה של הנחיות משותפות המגבילות את שכר הבכירים, ובראשן הגבלה דרמטית של שכר היו"רים בבנקים ובחברות הביטוח. ההגבלה העיקרית נגעה להפיכת התגמול של היו"רים לתגמול קבוע בלבד (ללא רכיב משתנה ותלוי תוצאות) וקשירת גובהו לשכר הדירקטורים (כמכפלה).

לאחר מכן נודע כי זקן ריכך במקצת את המגבלות על שכר יושבי-הראש בבנקים, כשביטל את מנגנון ההצמדה לשכר הדירקטורים, אך סלינגר פרסמה ביולי טיוטת חוזר שכללה הוראות לפיהן התגמול של דירקטורים בגוף מוסדי, לרבות היו"ר, יהיה קבוע ולא יכלול רכיבים משתנים - בונוסים, מניות ואופציות. או אז קבע האוצר בנוסף שהתגמול של יו"ר דירקטוריון בגוף מוסדי יקבע כמפלה מסוימת ומוגבלת של שכרו של דירקטור חיצוני (דח"צ). בחוזר שפורסם היום נשמרו עקרונות אלה, תוך שינויי ניסוח.

החוזר הסופי גם כולל, כמו הטיוטה שפורסמה ביולי, הוראה שנולדה למנוע מקרה בו התגמול של עובד בעל תפקיד מרכזי מגיע מחברה אחרת שנכללת בקבוצת השליטה בגוף המוסדי בו הוא מכהן. מדובר במהלך שנועד לחסום הישנות של מקרה מינויו של פרופ' עודד שריג, המפקח על הביטוח הקודם, ליו"ר מגדל אחזקות תוך ששלמה אליהו הפרטית היא שמשלמת את שכרו. אגב, מאז כבר נודע כי שריג יסיים בקרוב את כהונתו הקצרצרה בקבוצת מגדל-אליהו.

במקביל, באוצר ממשיכים ולוחצים על השוק להפחית את שכר הבכירים באמצעות הוראה שלפיה בין השיקולים שמשמשים את הגוף המוסדי בקביעת מדיניות תגמול חובה עליו להתייחס לרגולציה שעדיין נמצאת רק בשלב הטיוטה ושאינה מחייבת עדיין (כגון תזכירי חוק, כולל זה שמגביל את תקרת ההכרה בהוצאות שכר בעלות שנתית של 3.5 מיליון שקל למנהל בגוף פיננסי).

בחוזר הסופי מופיע גם מנגנון השבה של תגמול שניתן כרכיב משתנה, בהינתן הצגה מחדש של נתונים שעמדו בבסיס התגמול ושהתבררו כמוטעים, או בהתברר שרמת הסיכון בפועל הייתה גבוהה מדי או שמקבל התגמול היה שותף להתנהגות שגרמה לנזק לגוף המוסדי או למשקיעים באמצעותו (כולל קנסות).

בהקשר זה יש שינוי ביחס לטיוטה. בחוזר קובע האוצר שתקופת ההשבה של כספים ששולמו על-ידי הגופים המוסדיים לעובדיהם תימשך 5 שנים ולא 7 שנים (כפי שנכתב בטיוטה), כשתקופת הארכה תוארך בשנתיים (ולא ב-3 שנים כפי שצוין בטיוטה) במקרים מסוימים.

כמו כן, האוצר מקל במקצת על המפוקחים על-ידיו כשהוא קובע בחוזר שאין חובה להפעיל את מנגנון ההשבה אם הסכום המשתנה ששולם לעובד היה בהיקף של עד שישית מסך הרכיב הקבוע בשכרו באותה שנה.

ליו"רים ולמנהלים בשוק המוסדי שמחזיקים בהסכם שכר מאושר תינתן תקופה להתאים את הסכם שכרם, וזאת עד לסוף שנת 2017.

עיקרי החוזר של המפקחת

■ שכר יו"ר גוף מוסדי ייקבע כמכפלה של שכר דח"צ; הגוף המוסדי יקבע מכפלה מרבית.

■ שכר היו"ר יכלול רק רכיב קבוע, ולא יכלול תגמול משתנה (בונוסים, מניות או אופציות).

■ שכר עובדים בעלי תפקיד מרכזי בגוף מוסדי ישולם על-ידי הגוף המוסדי.