חברות הביטוח בכוננות ספיגה ומחשבות מחדש את הסיכונים

אחד הנושאים החשובים שמלווים בימים אלה את קבוצות הביטוח נוגע למהלך שמוביל הפיקוח על הביטוח כבר שנים, ושמטרתו ליצור בשוק המקומי משטר הון שיבטיח את יכולת הפירעון של חברות הביטוח, וזאת בהתאם לדירקטיבה שמוביל האיחוד האירופי. דירקטיבה זו נקראת הסולבנסי 2 (solvency II), והיא טרם הוחלה באופן מחייב באירופה ובוודאי שלא בישראל.

נושא זה מלווה כאמור את החברות, בוודאי הגדולות שבהן, שמתמקדות בין היתר בביטוחי חיים, ועשוי להשליך מהותית על צורכי ההון שלהן - החל מפנייה לגיוסי הון ועד לצורך להקטין דיבידנדים.

מדובר בלא פחות מדרמה עבור חברות הביטוח ועבור האופן שבו הן משקללות את הסיכון בעסקיהן - וזה עשוי להשפיע על תמהיל המכירות שלהן, על אופן הקצאת אפיקי ונכסי ההשקעה שלהן, וגם על הרווחיות והחוסן הפיננסי שלהן. נוסף על כך להנחיות אלה השפעות של ממש גם על שוק ההון המקומי, שגם כך מתקשה להתרומם בכל הקשור לשוק המניות, ומביט בעיניים כלות על המוסדיים שמוציאים כספי עתק להשקעות בחו"ל.

בדוחות לרבעון השני השנה פרסמו חברות הביטוח את המסקנות שהעלו מתרגילי בחינה - "תרגילי הערכה כמותית" - שביצעו בדרך להטמעת מודל הסולבנסי 2, על פי ההנחיות העדכניות של האוצר שעוד ישתנו. התמונה שהתקבלה יצאה מעניינת מאוד (ראו טבלה). לפי שעה אין לנו דרך לדעת מהן השורות התחתונות של כל אחת מקבוצות הביטוח במבחן שעשו בהתאם להוראות האוצר, אבל די ברור שתהיה לכך השפעה ניכרת לא רק על פעילות החברות בביזנס שלהן, אלא גם על ההיבטים הפיננסיים וההוניים שלהן, בבורסה.

על כל פנים, במה מדובר? תקנות הסולבנסי 2 הן שורת הנחיות של האיחוד האירופי, שמטרתן למנוע מצב של חדלות פירעון בחברות ביטוח (בדומה לתקנות באזל בענף הבנקאות). מועד יישומן באירופה נדחה לא אחת, ובדומה - גם בישראל. לדירקטיבה שלושה נדבכים: דרישות כמותיות והון נדרש, בין היתר בהסתמך על שערוך נכסים לפי שווי הוגן (או שווי כלכלי), ללא הכללת מוניטין ונכסים לא מוחשיים; משטר תאגידי, בקרה פנימית ותיאבון לסיכון; וגילוי נאות ושקיפות.

תהליך יישום הדירקטיבה בישראל הותנע ביולי 2008, והממונה דאז אמר כי בכוונתו לאמץ את הדירקטיבה במועד יישומה באירופה. הסולבנסי 2 אירופה היה אמור להיות מוחל ב-2012 - וזה טרם קרה. לפי שעה, בישראל מדובר על דרישה לעמוד בהוראות ביחס כושר פירעון על פי ההנחיות החדשות, החל מהדוחות השנתיים של 2016.

בבנקים ההון כבר מותאם לסיכון

עם זאת, האוצר הוציא לפני חודשים אחדים הוראות מעבר שמתייחסות לסעיפים מסוימים בדירקטיבה האירופית, שמאפשרות יישום הדרגתי של פרמטרים הנוגעים לדרישת ההון בגין החזקה במניות, כך שחלק מדרישות ההון בגינן יוכלו להיפרש למשך שבע שנים, ובעיקר נותנות לחברות פתח - והדרכה - לעיכוב של שנתיים, כדי לעמוד במשטר של הוראות הסולבנסי 2 בישראל, ולהשלים הון, עד סוף שנת 2018.

למעשה, הסולבנסי 2 נועד להתאים את ההון לסיכון. זה מקובל בעולם, ובבנקים זה כבר קורה עם הוראות "באזל" לסוגיהן, שהגדירו, ומשפרות, את כרית הספיגה של הבלתי צפוי. גם בענף הביטוח הבינו שיש לייצר מערכת ניהול הון מתקדמת יותר ומותאמת לסיכון. הסולבנסי, בהתאם למתודולוגיות של האיחוד האירופי, בא לפתור בעיה, אגב המאפיינים הייחודיים של הביטוח, עם התחייבויות ארוכות-טווח.

בביטוח העסק מורכב מאוד, וכולל שורה ארוכה של קטגוריות-על של סיכון: תפעולי, שוק, חיים, כללי, בריאות וצד נגדי. ובכל קטגוריה כזו יש תתי-קטגוריות רבים של גורמי סיכון, כגון תחלואה, תמותה, ביטולי ביטוחים, ועוד, וזאת - לכל ענף וענף. זו מערכת מורכבת שמכוילת לתרחישי קיצון בקטגוריות השונות, ושמבוססת על המון הנחות, שרובן ככולן נעשו באירופה.

תזוזות משמעותיות בשוק ההון המקומי

נראה שבישראל המודל, שאמנם נסמך ברובו המכריע על אירופה, כולל תיקונים למה שייחודי לישראל מבחינת הפיקוח, ולרוב מדובר על החמרה של הדרישות. בשוק יש הגורסים שהמהלך של הפיקוח שמרני ומחמיר מדי. עד כמה? כמו שהזכרנו בתחילה, מגדל פרסמה לאחרונה כיצד הוראות הסולבנסי 2 עלולות להשפיע על בעלי המניות ומחזיקי החוב בחברות הביטוח. השפעה מהותית קראו לזה במגדל בדוחות לרבעון הראשון השנה.

כיצד ישפיעו הוראות הסולבנסי 2 על ההון של כלל החברות? עדיין לא ברור. המשטר החדש עדיין לא מגובש ועדיין לא יודעים מה יהיו ההוראות הסופיות, ואין דין חברה שמתמקדת בביטוחי חיים כדין חברה שמתמקדת בביטוח כללי (ושבכלל עשויה ליהנות מאוד מהמשטר החדש). כמו כן, כמה יידרשו חברות הביטוח לגייס בהון משני? החברות ללא ספק רואות את הצורך ונערכות. זה אומר שיהיו גיוסים (שכבר קורים, וגם בגלל שמגייסים כשאפשר ובטח כשהריביות אפסיות והגיוס זול). זה גם עלול להשפיע על היכולת של החברות לחלק דיבידנדים - כל אחת לפי מאפייניה.

אבל לא מדובר רק בהשפעה על חברות הביטוח. יכולות להיות לסולבנסי השפעות מאקרו-כלכליות של ממש על המשק. למשל, בהנחיות, לפי שעה, כבר יש דרישה לבחינה על המרווחים באג"ח, שכוללת השוואת דירוג ישראל לחו"ל לפי הסולם הבינלאומי מבחינת דרישות ההון. מהלך זה עלול להביא למימושים אדירים בתיק האג"ח הישראליות של המוסדיים, שייבחרו להגדיל עוד את השקעותיהם מעבר לים, במדינות עם דירוג גבוה יותר, וזה עלול להזיז, משמעותית, את השוק פה.

 מה גילו החברות בדוחותיהן ביחס לאינדקציות הנוכחיות על ההשפעות הצפויות של הסולבנסי2 עליהן