נותנים עבודה

במשמרת שלו. האינתיפאדה השלישית, שלמרבה האבסורד עדיין מוכחשת, נפתחה כבר לפני יותר מחצי שנה. לא בנאומי הסתה של אבו מאזן, כפי שטוענים היום בירושלים, אלא בבליץ התקשורתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הבחירות האחרונות, כשהוא עוקף את נפתלי בנט מימין ומצהיר כי לא תקום מדינה פלסטינית במשמרת שלו. ברמאללה הקשיבו לו היטב ובפעם הראשונה גם האמינו לו. הרי זה נתניהו שהסביר תמיד שכשהאויב נואם, צריך להקשיב לגרסה שלו בשפת האם, לא באנגלית. אבו מאזן, שעד לאותם ימים הטיף נגד אלימות ודיכא את הטרור הפלסטיני בעקביות, כפי שהעידו על כך ראשי זרועות הביטחון בעשור האחרון, הצטייר בציבור שלו ככישלון. הדרך המתונה, המהלכים המדיניים והדיפלומטיים, פינו את מקומם לטובת האבן והסכין. איך אומרים אצלנו? או"ם שמום. נכון, אבו מאזן חלש, לא בדיוק הליהוק המושלם למנהיג במזרח התיכון, בלשון המעטה. מולו ניצבים מולטי-כריזמטיים בימין הישראלי, כל אחד יותר צ'אק נוריס מהשני, לפחות מול המצלמות. הפלסטינים ראויים למנהיגים מוצלחים יותר, אבל עם יד על הלב - גם אנחנו.

השומרוני הטוב. באחד הפרקים המיתולוגיים של "סיינפלד" מוצאים את עצמם גיבורי הסדרה מאחורי סורג ובריח משום שלא סייעו למנוע שוד. זה קרה בעיירה נידחת במסצ'וסטס, שהחליטה לאמץ את "חוק השומרוני הטוב" המחייב כל אדם לסייע לאחר בשעת צרה. הרביעייה מניו יורק לא רק שלא נחלצה לעזרת צעיר שנשדד, היא תיעדה את הדרמה במצלמת וידיאו בתוך לגלוג על עודף המשקל שלו. נזכרתי בחוק השומרוני הטוב אחרי שמשטרת ירושלים הודיעה שבכוונתה לחקור את בעלי העסקים בעיר העתיקה, שלא נקטו אצבע, תיעדו וגידפו בשעה שאודל בנט התחננה לעזרה כשהסכין עוד נעוצה בצווארה. גם אנחנו צריכים חוק כזה, חשבתי, אבל למה להסתפק בעיר העתיקה? למה רק בעלי עסקים ערבים שאחדותה הווירטואלית של ירושלים נכפתה עליהם? תתחילו באלנבי 40, נראה אתכם. תעצרו את כל הגברים הגיבורים שצעקו "תן עבודה", אחרי שעוד חיית אדם עלה על הבר ואנס אישה שיכורה "בהסכמה". תחקרו בליין-בליין, את הבעלים, המאבטחים, הצלמים והמפיצים. תחקרו כל מי ששתה שם פחית קולה, כל מי שחייך, כל מי ששתק. אלימות היא אלימות, לא צריכה להיות לה כתובת ולאום כדי להילחם בה.

תחת שליטה. עומר אפרת הוא מהבעלים של אלנבי 40. תזכרו את השם. הוא מאלה שמשלמים כסף לכרוז שיעודד גברים לעלות על הבר ולקיים "יחסי מין" עם אישה שיכורה עד כלות. מי שחושב שהאירוע המדובר היה "תקלה", משהו שחמק מעיניהם של הבעלים, כדאי שיקרא את הראיון שהעניקו ל"הארץ" בדיוק לפני עשר שנים. "אנחנו פריקים של שליטה", הסביר אפרת את העובדה שאפילו מדירתו בבת ים הוא יכל לראות כל זווית של המועדון הודות ל-15 מצלמות שמותקנות בו. "אצלנו זמנים זה זמנים, על הדקה", הוא סיפר, "ופאקים שנעשים בצורה שחוזרת על עצמה גוררים קנסות. מספיק לאחר פעמיים כדי לצבור 'פאק', לדבר לא יפה ללקוחות או להכניס למקום אנשים שלא צריכים להיכנס. אנחנו גם לא מרשים לברמנים שלנו לשתות או לעשן מאחורי הבר. נראה לך הגיוני שמישהו עם סיגריה יתעסק עם המשקה שלך?". כן, להתעסק עם המשקה שלכם, חלילה. עם הילדה שלכם זה כבר סיפור אחר.

זרים למציאות. על רקע מחירי הפירות והירקות המאמירים התכנסו השבוע שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל והחליטו על צעד ראשון שייכנס לתוקף בינואר ויקל על החקלאים. הפחתה במחירי המים? הגדלת המרווחים של המגדלים אל מול הסיטונאים והמשווקים? לא ולא. צו השעה, עפ"י כחלון את אריאל, הוא ביטול המס המיוחד בגין העסקת עובדים זרים בענף - מס שנועד לתמרץ העסקת ישראלים. שלשום (ד') פרסם המוסד לביטוח לאומי כי חצי מהישראלים במשק מרוויחים פחות מ-6,249 שקל ברוטו בחודש. ביטול המס על העסקת זרים בטח לא יתרום כעת לשורה התחתונה בתלוש שלכם.