הספקולנטים שוב דוחפים

לאחר חודש בו נרשמה התאוששות בשער סל המטבעות לעומת השקל בעקבות פעולות נכונות של בנק ישראל, שב השקל להתחזק. כלכלני הדור הישן ואנליסטים רבים שמסרבים בעקשנות להתמודד עם המציאות החדשה מתקשים להבין מה קורה כאן: צמיחה שואפת לאפס, נסיגה חדה ביצוא, עננה גדולה מעל נושא הגז, אינתיפאדה חדשה פורצת והשקל מתחזק.

אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת שמה שקורה בשוק המט"ח הישראלי אינו קשור כלל לכלכלה הוא קיבל אותה בשבוע שעבר. בשמחת תורה, בלי שום התרעה, כשאין מסחר בישראל, דאגו הספקולנטים במחזור אפסי להתחזקות של כמעט שני אחוז בשער השקל לעומת הדולר. התערבות מינימלית של בנק ישראל כשהחל שבוע המסחר המקוצר מיתנה במקצת את הסחף, אולם האיתות היה ברור וכמו בגלים הקודמים המתינו השחקנים לשעות הערב וליום שישי אחר הצהריים, והשבוע מתעוררת ישראל עם שער 3.825.

אם בנק ישראל והאוצר לא ימהרו להגיב באופן נחרץ יותר, הכיוון יהיה ברור והשקל ימשיך להתחזק. בתקופה האחרונה אנו עדים לשורה של אנליזות מטעם הקוראות להמר נגד בנק ישראל והערכות כלכלנים שלוקות במקרה הטוב בחוסר הבנה משווע וטוענות כי לבנק ישראל אין כלים להתמודד מול הספקולנטים. הבה נקרא לילד בשמו: בנק ישראל אינו חף מטעויות אולם הוא היחיד שעושה משהו. היינו רוצים לראות יותר, אולם אלמלא פעולות בנק ישראל היה נקלע המשק הישראלי למשבר עמוק ומצבנו לא היה שונה ממצב מדינות גוש האירו, אולי אף גרוע ממנו. בנק ישראל טועה, אך הוא לומד מטעויותיו ומגוון את כלי הנשק בהם הוא משתמש.

ובנקודה זו שבות ועולות אותן השאלות. בנק ישראל ראה את האפקטיביות הרבה כשהפתיע את השוק בהתערבויות בשעות מסחר דלילות ובשימוש בכלים חדשים המגבילים את חופש הפעולה של הבנקים והספקולנטים. רק לפני חודש השתמש בנק ישראל בנשק הלימות ההון, נשק בו טרם השתמש עד כה וההשפעה הייתה מיידית וחדה. מדוע כשמתרחשת פעילות כה חריגה וכה בוטה כפי שקרתה במהלך חג הסוכות לא דואג בנק ישראל, במגוון הכלים העומדים לרשותו, להשיב את המצב לקדמותו ובכך להעביר מסר ברור מי בעל הבית? המשמעות של תיסוף של 3% תוך שבוע היא אובדן של 0.3% תוצר. במצב הנוכחי המשק אינו יכול להרשות לעצמו את הלוקסוס הזה.

סביר להניח כי עתה יקומו הציניקנים שיאמרו שהדולר נחלש בעולם, בעיקר מול האירו. ובכן אין קשר. ראשית, עיקר המהלך אירע כאשר הדולר נסחר כמעט בשיא של כמה ימים 1.12 דולר לאירו ושנית האירו נסחר סביב 4.34 שקל לאירו וכלל לא התחזק כפי שמתחייב מהתחזקותו בעולם אילולא המהלך הספקולטיבי שבצעו כאן השחקנים.

והיכן האוצר? רואים שאין קשר בין ההכרזות האופטימיות שלו לבין המציאות. הוא מבין שאם לא יהיה שיפור בכלכלה העולמית, המשק הישראלי בבעיה. אולם משום מה הוא ממשיך להתעלם לחלוטין מההשפעה המכרעת שיש לשער החליפין על ביצועי המשק. על בכירי האוצר להתעשת ולהבין כי אם לא רוצים להיות תלויים באחרים צריך קודם כל לחבור לבנק ישראל ולדאוג לכך שהספקולנטים יבינו שלשחק כאן זה יקר ולא כדאי.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.