מנכ"ל ארנסט אנד יאנג לא מתרגש מקריאות החרם על ישראל

ממשלת נתניהו הכריזה באחרונה על הפחתת המע"מ באחוז ובנוסף על הורדת מס החברות מ-26.5% ל-25%, על מנת להגביר את הצמיחה. אין זה סוד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעדיף שיעורי מס נמוכים יותר, ובעבר הוא אף שקל להוריד את מס החברות לרמה של 18%. גם לאחר הורדת המס, נותר שיעור המיסוי בישראל גבוה מזה של מדינות קטנות אחרות דוגמת אירלנד או סינגפור אשר מתחרות בישראל על משיכת השקעות זרות וגבוה משמעותית מזה של מקלטי מס.

מעניין לשמוע שמארק ויינברגר, מנכ"ל פירמת הייעוץ וראיית החשבון ארנסט אנד יאנג (EY) העולמית, חושב שמדיניות המס הנוכחית בישראל אטרקטיבית דיו למשקיעים זרים, הן מבחינת שיעור מס החברות והן מבחינת ההטבות שהיא מציעה למשקיעים זרים. ויינברגר, שישתתף בכנס הג'רני של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ו"גלובס" שייערך ב-15 באוקטובר במלון הילטון בתל-אביב, מדבר בראיון מיוחד ל"גלובס" על מצב הכלכלה העולמית, החשש ממיתון והשתלבותה של ישראל בתהליכים גלובליים.

כמי שמנהל את אחת מ"ארבע הגדולות", חולש ויינברגר על פירמת ראיית חשבון וייעוץ שמעסיקה 144 אלף עובדים ופועלת ב-140 מדינות ונחשבת לאחת מ-10 הפירמות הפרטיות הגדולות בארה"ב (על-פי דירוג של פורבס מ-2010). מבחינה זו ויינברגר נמצא בעמדה שמאפשרת לו "לחוש את הדופק" של הכלכלה הגלובלית.

בחודש שעבר הודיעה ארנסט אנד יאנג כי הכנסותיה הגלובליות ל-2015 (לשנה הפיסקלית המסתיימת ב-30 ביוני) עמדו על 28.7 מיליארד דולר, גידול של 4.7% לעומת השנה הקודמת. השוק שרשם את הגידול העיקרי היה ארה"ב, שבה המכירות גדלו בלמעלה מ-10%. גם המכירות בשווקים המפותחים רשמו ב-2015 גידול נאה של 12.3% עם קפיצה בולטת בהודו (19.7%).

"נכון להיום משקיעים ישימו 70 סנט מכל דולר בארה"ב", אומר ויינברגר, "השוק האמריקאי רושם גידול בתעסוקה זו השנה הרביעית - זו התקופה הארוכה ביותר של גידול יציב בשנים האחרונות. אבל מבחינת הפוטנציאל לטווח ארוך השווקים המתעוררים הופכים ליותר חשובים מבעבר ואנחנו מעריכים שעד 2020 כ-30% מהכנסותיה של EY יגיעו משם".

- נדמה שמה נמצא כרגע על הפרק הוא החשש מפני האטה עולמית, באירופה, בסין וגם בדרום אמריקה.

"הכלכלה עולמית צומחת בקצב של 3.5% לשנה במקרה הטוב. צריך להבין שהמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים - ששומרת על שיעורי ריבית נמוכים ומגבירה נזילות - נועדה 'לקנות זמן'. המדיניות המוניטרית לא יכולה לשנות את מרכיבי היסוד של הכלכלה הריאלית. אם ניקח כדוגמה את אירופה, היא נמצאת תחת ההקלה הכמותית הכי גדולה בימיה, אבל הממשלות לא מנצלות את הזמן כדי לקדם שינויים מבניים בנושאים כמו שוק העבודה והגדלת הגמישות התעסוקתית. רמות החוב ממשיכות לגדול. יש כל-כך הרבה ביורוקרטיה שמונעת מעסקים להתפתח. ישראל יוצאת דופן בכך שעשתה עבודה מצוינת בקידום יזמות".

- עד כמה סימני החולשה בסין הם מקור לדאגה?

"הגודל והעוצמה הכלכלית של סין הופכים אותה למרכיב חיוני בכלכלה העולמית. מעמד הביניים בסין גדול יותר מכל אוכלוסיית ארה"ב והיא כבר היום הכלכלה הגדולה בעולם במונחי כוח קנייה. בחודשים האחרונים ראינו שהכלכלה בסין מאטה, שוק הסחורות מתקרר ולכן המדינות שסיפקו לסין סחורות כמו אוסטרליה וברזיל, שנהנו מצמיחה עצומה - מרגישות את הלחץ. אבל לדעתי זה לא הזמן להיכנס לפאניקה. הכלכלה הסינית עוברת שינוי ובטווח הארוך התהליכים האלה הם דווקא טובים מאוד לכלכלה העולמית. בטווח הקצר זה אומר יותר תנודתיות וחוסר וודאות, שמחייב אותנו כמובן להיות עם יד על הדופק".

- כלכלנים בכירים מצביעים על עצירת הגידול בסחר העולמי כעל אחת התופעות המדאיגות ביותר כיום.

"אחד האתגרים הגדולים של תאגידים גלובליים היום בכלכלה המקרטעת הוא ההלאמות, הפרוטקציוניזם, המחסומים שמדינות מקימות בפני עסקאות או השקעות זרות, הגבלות כמו הוצאת מידע משרתים שהטילה גרמניה, הגבלות על משקיעים - אלה הגבלות שפוגעות בסחר העולמי ומעכבות צמיחה.

"הממשלות ברחבי העולם המפותח מתמודדות היום עם ציבור בוחרים שמתוסכל מ-8 שנים של צמיחה נמוכה. אין להן זמן לחשוב 10 שנים קדימה אלא הן צריכות לתת לציבור שלהם תשובות היום - וזה מוביל למדיניות לאומנית".

3 גורמי סיכון בעולם

ויינברגר בוחן את הסיכונים לכלכלה הגלובלית והוא מדבר על גורמי סיכון גיאו-פוליטיים כמו המדינה האיסלמית (דאעש) וההתערבות הצבאית של רוסיה במדינות רחוקות אך מדבר גם, להבדיל, על מקומם של הבנקים המרכזיים.

"ישנם 3 גורמים עיקריים שמגבירים היום את אי-הודאות בכלכלה העולמית", הוא אומר, "הראשון הוא התגברות חוסר הוודאות הגיאו-פוליטי. אנחנו רואים את סין שמפחיתה פתאום את ערך המטבע, את ההתחזקות של המדינה האיסלמית בסוריה, עיראק ומקומות נוספים וחזרת הטליבאן באפגניסטאן, החלפת השלטון בסעודיה, התערבות צבאית של רוסיה באוקראינה ועוד.

"הגורם השני הוא השבריריות, שמתבטאת בחולשת הכלכלה האירופית, ברוסיה, בדרום אמריקה ואפילו בארה"ב. הבעיה השלישית היא הפרגמנטציה. ב-2008, כשהמשבר היכה, ראינו את כל הבנקים המרכזיים בעולם משלבים ידיים ומזרימים נזילות לשווקים. היום הפד בראשות ג'נט ילן עומד להעלות ריבית. הבנק המרכזי האירופי הולך בכיוון ההפוך כשהוא נמצא עדיין בעיצומו של מהלך ההקלה הכמותית הכי גדול אי-פעם.

"הבנק המרכזי בסין מפחת את המטבע כדי לעודד צמיחה, בריטניה הולכת בדרכי ארה"ב ויפן ממשיכה בהקלה כמותית מאסיבית - לפילוג הזה יש השפעה אדירה על שוקי המטבע.

"כשמוסיפים לזה את התרסקות מחירי הנפט שיש לה השפעה גדולה על יבואניות נפט מצד אחד ויצואניות נפט מהצד השני מתקבלת מציאות של שוק מטבעות 'משוגע' - וזה גורם שמעכב פעילות משום שהוא מחייב את החברות לקחת הרבה יותר גידורים והגנות מפני תנודות חריפות בשערי המטבעות.

"יחד עם זאת חשוב להדגיש, עם כל כמה שקשה לנו עם הצמיחה היום, אנחנו עדיין במצב הרבה יותר טוב מכפי שהיינו ב-2008 כשעמדנו על סף תהום וכשהשווקים הפיננסים עמדו בסכנת סגירה מחוסר נזילות. נכון, יש חוב גבוה מדי ויש צמיחה נמוכה מדי אבל הבנקים במצב הרבה יותר איתן מכפי שהיו, יש מדינות שעברו שינויים מבניים ואני מאמין שיש לנו הזדמנות ענקית להחזיר את הכלכלה למסלול צמיחה.

"הסכם כמו הסכם הסחר הטרנס אטלנטי שהוכרז לאחרונה הוא דוגמה למשהו שיכול להאיץ צמיחה כי הוא הולך בכיוון ההפוך של הגבלות על סחר ומכסה כלכלות בהיקף 40% מהעולם - זה מהלך שיעזור לכולם. הוא שונה מהסכמים בעבר ולא רק מוריד תעריפים אלא גם יוצר אחידות בחוקי עבודה, בהשקעות ובזכויות קניין - זה יפתח שווקים".

ישראל אטרקטיבית

EY, שנוכחת בישראל מאז 1994 (באמצעות משרד קוסט-פורר-גבאי), נחשבת לפירמת ראיית החשבון הגדולה בישראל על-פי דירוג דן אנד ברדסטריט ולבעלת מעמד דומיננטי בליווי חברות בתחומי ההיי-טק והביטוח.

- אילו סיכונים יש היום להשקעה בישראל? חוסר יציבות המערכת הפוליטי? חוסר היציבות במזרח התיכון?

"חוסר יציבות הוא לא דבר טוב להשקעות והמשבר הנוכחי שיוצרים אתגרים פוליטיים וכלכליים למדינות במזרח התיכון ואירופה הוא בהחלט גורם שמעכב את התפתחות הכלכלה העולמית.

"ישראל אינה חסינה ממשברים כאלה כיון שהכלכלה הישראלית תלויה מאוד בסחר: הייצוא מהווה 32% מהתוצר והייבוא - 31%. מצד שני, כיוון שזו כלכלה גלובלית, יש אינטרס משותף לכולנו להתמודד עם האתגרים האלה. באופן ספציפי ישראל במקום גבוה ברשימת המדינות שאטרקטיביות להשקעות. היציבות הפוליטית היא דווקא יתרון בישראל.

"מעבר לכך ישראל הוכיחה לאורך השנים שיש לה כוח עבודה מדהים והחברות הזרות שהשקיעו בישראל הצליחו מאוד. אבל אני חושב שהמפתח הוא כוח עבודה משכיל וחשיבה מחוץ לקופסה. בוועידה שאני מגיע אליה, הג'רני, יהיו לנו 1,800 עסקים ויזמים שיש להם פעילות הרבה מעבר לתחומי ישראל. מיסוי אטרקטיבי ויציב הוא יתרון שיכול להוות שיקול נוסף התומך בהשקעה בישראל".

- הקמפיין של תנועת החרם (BDS) משפיע על חברות ששוקלות להשקיע בישראל?

"זה בטח לא חיובי שיש עיסוק בנושא הזה, אבל אני לא רואה בכך חסם משמעותי. זה לא נושא שנתקלתי בו בקרב החברות שאנחנו עובדים איתן שמתעניינות בהשקעה בישראל או בקרב חברות ישראליות שעובדות איתנו ומתעניינות בהשקעה מחוץ לישראל".

- מהם היום האזורים המתאימים ביותר להשקעה ולהרחבת פעילות תאגידית?

"המקומות המתאימים להשקעות הן מדינות שיש בהן יציבות פוליטית מדיניות תקציבית חזקה, ממשל טוב, מערכות משפט שקופות ושוויוניות ומעט שחיתות - אלה המרכיבים החשובים בעולם. הודו היא מדינה שמעוררת הרבה מאוד עניין בגלל הרפורמות וירידת מחירי הנפט שמסייעת מאוד להודו כיבואנית של מוצרי אנרגיה. מקסיקו מפריטה תעשיות בתחום האנרגיה. אינדונזיה מקדמת רפורמות לפתיחת השוק וההסכם הטרנס-פאסיפי יכול לפתוח לסייע בפתיחת שווקים במדינות ASEAN (דרום מזרח אסיה).

המאמץ הבינלאומי לסגור פרצות מס ולצמצם תכנוני מס הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של פירמות ראיית החשבון הגלובליות, דוגמת EY. את המהלך הבינלאומי המרכזי בתחום זה מוביל ארגון המדינות המפותחות (OECD) שפרסם בשבוע שעבר עקרונות מנחים למיסוי תאגידים, במסגרת תהליך שמכונה BEPS. מטרת התהליך היא לצמצם את יכולתם של תאגידים גלובליים להקטין את חבות המס שלהם באמצעות תכנוני מס וניצול מקלטי מס - יכולת שגורמת לאובדן הכנסות ממסים המוערך במאות מיליארדי דולרים ולהגברת האי שוויון.

ויינברגר אומר כי הוא תומך בתהליך, אבל מטיל ספק בכך שאכן יחולל מהפכה של ממש בעולם המיסוי הבינלאומי של תאגידים.

"אני בהחלט תומך בתהליך הזה ואני נותן קרדיט ל-OECD שלקח על עצמו לקדם את התהליך הזה. אני חושב שחשוב מאוד שהמדינות יעבדו ביחד כדי לעדכן את מערכת המס לעולם שונה מאוד מזו שלאורו נחקקו חוקי המס.

"החוקים הקיימים מתאימים לתקופה שבה רוב החברות היו מקומיות ובעלות אופי יצרני לעומת החברות הבינלאומיות שיש להן שרשראות אספקה גלובליות וקניין רוחני שאפשר לנייד אותו בקלות. למרות זאת אני טוען שההסכם שה-OECD בונה הוא הסכם מטריה כשבסופו של דבר חקיקת המס נשארת בידי המדינות עצמן. השאלה הגדולה היא כיצד כל מדינה תבחר לחוקק וליישם את ההסכם, משום שהוא מותיר הרבה מאוד מקום לפרשנויות. התוצאה יכולה להיות הבדלים מאוד גדולים בחקיקות המס המדינתיות".

לעדכן את מערכת המס

- אז הבעיה היא בכך שהמסגרת הזו לא מחייבת?

"אין דרך קלה לעשות את זה. מה שכן אפשר לעשות הוא הגברת שקיפות. זה תהליך שהולך ומתרחב ומדינה אחרי מדינה מצטרפות לדרישה לקבל דיווחים על פעולות נוספות. אנחנו אומרים ללקוחות שלנו יותר ויותר שהדירקטוריונים חייבים לשקול לא רק את ההיבטים הטכניים של חקיקת המס אלא גם כיצד המעשים שלהם יצטיירו בדעת הקהל כי בסופו של דבר המידע יהפוך לציבורי.

"אבל כשאתה מגיע לנושאים הממוסדים כמו מחירי העברה ומקום עשיית עסקים שלגביהם יש המון כללים, אמנות ופסקי דין - בנושאים האלה המושגים החדשים (שה-OECD מקדם) יגרמו להרבה אי-ודאות ומחלוקת. אני לא אומר שיש דרך טובה יותר ואני חושב שזה יהיה הרבה יותר גרוע אם כל מדינה תנסה להשיג לעצמה את מירב ההכנסות - כי אז החברות יהיו חשופות לכללים שונים ולמיסוי כפול, הניסיון לגבש משהו אחיד הוא טוב אבל נצטרך לראות כיצד המדינות מיישמות את זה בפועל".

- איך זה ישפיע על מקלטי המס?

"הגברת השקיפות בהחלט מקטינה את המקום לסודיות בנקאית ולעשיית עסקאות חד-פעמיות. אבל מדינות כמו ישראל ימשיכו לנסות ולמשוך השקעות ומשרות. התחרות על עובדים ועסקים תגבר בכלכלה שבה הצמיחה נמוכה. לכן אני מעריך שמדינות ימשיכו להציע הטבות כמו קופסאות פטנטים והטבות מס אחרות לחברות שירשמו אצלן קניין רוחני".

- מה הסיכוי שבעוד 10-20 שנה מהיום נראה מערכת מס גלובלית?

"לא נראה את זה בעתיד הנראה לעין. מדיניות המס כמו בנושאי מסחר ומידע מושפעת מאוד מאינטרסים לאומיים. אני לא רואה מדינות שמוכנות לוותר על הזכויות האינדיבידואליות שלהן לטובת רשויות גלובליות.

"אפשר למשל לראות באירופה היום שהמתחים הגיאו-פוליטיים האזוריים והמתיחויות המקומיות מתגברים על הניסיונות לחולל רפורמות ושינויים מבניים ברמה הכלל אירופית. זה קורה גם בארה"ב כשמדינות מתחרות ביניהן על תחומי מס ואתה לא רואה אחידות בחקיקת המס גם בתוך ארה"ב. אתה יכול להגביר את השקיפות ואת שיתופי המידע, אבל לא תקום מערכת גלובלית בעתיד הקרוב והפחות קרוב".

- מה דעתך על שיעורי המס הנוכחיים בישראל?

"אני חושב שאם אתה משווה את חקיקת המס בישראל היא בוודאי יותר אטרקטיבית מזו של ארה"ב. המס בישראל עומד לרדת ל-25%. השיעור הנמוך הזה הוא טוב מאוד והעובדה שאפשר לקבל תעריפים מופחתים גם היא טובה. ישראל היא לא מקלט מס אבל מה שבאמת חשוב הוא עקביות ויציבות בחקיקת המס".

 המספרים של EY