הוועדה החיצונית שמינה בתחילת השנה דירקטוריון בנק לאומי במסגרת פרשת הלבנת ההון והעלמות המס בארה"ב הגישה היום (ב') את המלצותיה, וההמלצה העיקרית שלה היא לדרוש מבכירי הבנק לשעבר להשיב לבנק מיליוני שקלים מכספי הבונוסים שקיבלו. המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר איתן רף עומדים במוקד הדוח, וגם צבי איצקוביץ', ראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית לשעבר בבנק, נדרש להשיב כספים. בסה"כ נדרשים השלושה להשיב לבנק סך כולל של 5.1 מיליון שקל, שהם 11% מהמענקים שהוענקו להם (במונחי ברוטו) בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקאים (או 22% מהמענקים במונחי נטו). באותה תקופה קיבלו השלושה בונוסים ב-45.7 מיליון שקל.
צוות שהקים היועמ"ש יהודה וינשטיין בודק במקביל את ההיבטים האזרחיים והפלילים של הפרשה.
מאור, רף ואיצקוביץ' כבר הודיעו לוועדה כי ישיבו את הכסף. השלושה גם עומדים ככל הנראה לפנות לרשויות המס בארץ ולבקש החזר של כ-50% מסכום זה. הם צפויים לטעון, ובמידה רבה של היגיון, שחצי מסכומי הבונוס שעתה הם נדרשים להחזיר, הגיעו מזמן לקופת המדינה שכן שולם עליהם מס.
עו"ד יאיר בנימיני, העוסק במיסוי, אומר כי במצב החוקי בישראל צפויות רשויות המס להתנגד לדרישה הזו להחזר, אם אכן תבוא לפתחן. "אין בארץ הסדר שמאפשר למאור, רף ואיצקוביץ' לקבל בחזרה את תשלומי המס ששילמו", אומר בנימיני, אולם מזכיר: "ביהמ"ש העליון פסק בפברואר האחרון כי שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון שהורשע בגניבת מיליונים, רשאי לקזז הפסדים לאחור ולקבל בחזרה עד 50% מהמס ששילם על כספים שגנב", אומר בנימיני. לדבריו, "כאן מדובר במקרה אחר לגמרי ועם זאת, ייתכן שגם במקרה זה יאפשרו בתי המשפט את החזר סכומי המס ששולמו בגין הרווחים שכעת מוחזרים".
הוועדה, בראשות נשיא ביהמ"ש המחוזי לשעבר אורי גורן, הוקמה בתחילת השנה בעקבות תביעות שהוגשו נגד לאומי בישראל ובארה"ב. בוועדה חברים גם השופטת בדימוס אורית אפעל-גבאי; ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מומחית לדיני ני"ע; פרופ' ידידיה שטרן, דירקטור חיצוני בלאומי; וד"ר סאמר חאג' יחיא, גם הוא דירקטור בבנק.
ההאשמה: סיוע שיטתי ללקוחות
כזכור, במסגרת הפרשה הואשם לאומי בסיוע שיטתי ללקוחות להתחמק מתשלום מסים ולהלבין הון, ושילם בעקבות כך קנסות עתק של כ-1.5 מיליארד שקל. כעת, חברי הוועדה טוענים שהקנסות הללו למעשה "נגסו" ברווחי העבר של לאומי בעת ששלושת הבכירים לשעבר כיהנו בתפקידם, ומכאן ההצדקה לפגוע בבונוסים שקיבלו בעבר.
"בעת חלוקת המענקים נחזו רווחי הקבוצה להיות גבוהים, אך בפועל התגלה בדיעבד מידע שלא היה ידוע בעת אישור המענקים על ידי הדירקטוריון, שלצד רווחים אלה נדרש הבנק לשלם לרשויות האמריקאיות סכום גבוה מאוד שיש בו כדי לשנות את התמונה", נכתב בדוח. "לפיכך, סברנו שנכון יהיה לדרוש משלושת הבכירים הנזכרים להשיב חלק מסכום המענקים ששולמו להם בשנים הרלוונטיות. השבה כאמור, שהינה בנוסף לאחריות שנטלו המבטחים בשמם, ראויה בנסיבות העניין. עמדתנו הינה שהשבה כאמור צריכה לבטא את היחס שבין הרווחיות שהשיג הבנק בשנים הרלוונטיות לבין הנזק שהתברר בדיעבד לאור ההסדרים אליהם הגיע הבנק עם הרשויות האמריקאיות".
הוועדה אמנם מודה שאותם 5.1 מיליון שקל מהווים "סכום אבסולוטי שאינו גבוה", אולם הם מדגישים כי היכולת לדרוש מהשלושה סכומים משמעותיים יותר "הינה מוגבלת", בעיקר בשל פוליסת הביטוח הקובעת כי תשלום הסכום לבנק לפי ההסדר מותנה בהסכמתם של השלושה לוותר על כל דרישה נוספת מחברת הביטוח.
"במכלול השיקולים ובמיוחד בצורך להשיג סופיות לשם מימוש ההסדר עם המבטחים, ובהתחשב בסכומי המענקים שנתקבלו בידי הבכירים, הוועדה סבורה שמדובר בסכום ראוי וסביר", נכתב בדוח.
92 מיליון דולר מחברת הביטוח
נוסף לכך ממליצה הוועדה לאמץ הסדר תקדימי לפיו הבנק יקבל כ-92 מיליון דולר מחברת הביטוח, בהתאם לפוליסת הביטוח שרכש הבנק. בין השאר, חברי הוועדה מבססים סכום זה על כך ש"ניהול הליך משפטי צפוי להימשך שנים ארוכות והתנהלותו של הבנק עצמו בשנים עברו תעמוד במרכז ההליך. עיסוק נמשך בנושא פרשת הלקוחות האמריקאים עלול לגרום לפגיעה במוניטין של הבנק. נוסף לכך, נקיטת הליכים משפטיים על ידי הבנק נגד עובדיו בגין פעולות שהאמינו כי נעשות לטובת הבנק ושלא הובנו על ידם או עד ידי הממונים עליהם כפליליות בעת שעשו אותן - עלולה לדכא יוזמות חיוביות ונטילת סיכונים עסקיים סבירים, שהם חלק מפעולתו של כל בנק".
הדוח אושר בדירקטוריון הבנק והוגש לשופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, שיבחן אותו במסגרת שתי תביעות נגזרות שהוגשו נגד לאומי בגין הפרשה. עם זאת, הדוח אינו מחייב את ביהמ"ש.
חברי הוועדה התייחסו לכמה טענות שעלו בתביעות הנגזרות וקבעו כי רף, מאור ואיצקוביץ' אמנם לא הפרו לדעתם את חובת הנאמנות לבנק ופעלו משיקולים עסקיים, אך הם סבורים כי ייתכן מאוד שהם הפרו את חובת הזהירות ופעלו ברשלנות.
באשר לחובת הנאמנות, הוועדה ציינה כי השלושה לא פעלו במטרה לקדם אינטרסים אישיים, אלא פעלו רק לטובת הבנק, וכי שיקוליהם היו שיקולים עסקיים ללא ידיעה שפעילות זו עתידה לפגוע בבנק. לפיכך, הם מתנגדים לטענת התובעים בתביעות הנגזרות לפיה השלושה פעלו ממניעים אישיים - להגדיל את הבונוסים שלהם (כפועל יוצא מהגדלת רווחי הבנק).
"פעילות הקבוצה מול הלקוחות האמריקאים היתה מינורית ביחס לפעילות הקבוצה בכלל, והשפעתה על התשואה על ההון שהשיגה הקבוצה בשנים הרלוונטיות לבדיקת הוועדה היתה זניחה", נכתב בדוח.
"מצאנו, כי לא היה במענקים שהוענקו לנושאי המשרה ובעלי התפקידים האחרים בבנק, כדי להטות את לבם של אלה מאחורי הבנק וטובתו.
"על בסיס האמור, לא מצאנו כל סתירה בין ממצא זה של היעדר אחריות אישית של נושאי משרה בגין הפרת חובת האמונים לבין הודאת הבנק כלפי הרשויות בארה"ב".
יחד עם זאת, כאמור, הוועדה סבורה כי מאור, רף ואיצקוביץ' ככל הנראה הפרו את חובת הזהירות ופעלו ברשלנות, בייחוד לאחר פרשת הלבנת ההון בבנק UBS.
"הוועדה הזהירה את עצמה מפני היתפסות להלך רוח פסול של 'חוכמה שלאחר מעשה'... דרך הפעולה של הבנק באשר ללקוחות האמריקאים לא הובנה כשגויה על ידי בנקים רבים ומרכזיים בעולם, שנקטו בדרכי פעולה דומות בהיקפים רחבים בהרבה. כמו כן, הסביבה הרגולטורית בישראל גם היא לא הניפה עד לאחרונה דגל אזהרה נגד דרכי פעולה אלה. גם הדוח שפרסם בנק ישראל בעקבות הביקורת שערך בבנק לאומי בקשר לפרשת הלקוחות האמריקאים לא מצא לנכון להצביע על פגם בהתנהלות הבנק בשנים שקדמו לחשיפת פרשת UBS. "עם זאת אנו סבורים שקיימת אפשרות מסתברת של רשלנות מצד נושאי המשרה בקבוצה. אפשרות זו נעוצה בעיקר באופן שבו הגיב הבנק (או נמנע מלהגיב) לשינוי בנוף הבנקאות העולמית שמקורו בפרשת UBS. התרשמותנו הינה שחוסר תשומת הלב המספקת ל-DPA (הסכם אלטרנטיבה מרצון בו התובע מעניק לנאשם חנינה מרצון בנסיבות מסוימות, כמו למשל תשלום קנס - ע.ב.י) שחתמו הרשויות האמריקאיות עם UBS, היעדר בירור מעמיק של המשמעויות הרלוונטיות לבנק וההשלכות האפשריות של פרשה זו, וכן דרך הטיפול של הבנק בחלק מהפעילויות שהתבררו בסופו של יום כאסורות וניצבו במרכזו של ה-DPA שנחתם עמו - לא הייתה זריזה או נחרצת דיה".חבר י הוועדה לא מטילים את כל האחריות רק על מאור, רף ואיצקוביץ', אלא מדגישים כי גם פעילותם של עובדי בנק לאומי "לאורך השנים" הייתה רשלנית.
"למה רק 5.1 מיליון"
ראשת מרצ ח"כ זהבה גלאון תקפה היום (ב') את המלצות הדוח, ואף פנתה למשנה ליועמ"ש בבקשה לדחות את ההמלצות, בטענה כי מדובר בסכום נמוך מדי וכי ההמלצות "משדרות לבכירי המערכת הפיננסית שהפשע משתלם, ולפגיעה בכספי ציבור לא יהיו השלכות".
"הדרישה שבכירי הבנק יחזירו 11% בלבד מהבונוסים שקיבלו מורידה מהם את האחריות, ומתייחסת לפרשה החמורה במסגרתה הם סייעו ללקוחות לעבור על החוק כאל טעות תמימה", טוענת גלאון. "חמורה אף יותר היא ההחלטה לאפשר לחברת הביטוח של נושאי המשרה לשלם סכום שיסתום את הגולל על תביעות עתידיות נגדם. בתשובה לפנייה קודמת ששלחתי למשנה ליועמ"ש בנושא ביטוח נושאי המשרה בבנק לאומי, עו"ד ליכט ציין במפורש כי 'חוק החברות אינו מתיר לבטח אחריות של נושא משרה בגין מעשים מכוונים'"
עיקרי ההמלצות
■ גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' ישיבו לבנק 5.1 מיליון שקל מכספי הבונוסים שלהם
■ יש לאמץ הסדר עם חברת הביטוח במסגרתו הבנק יקבל 92 מיליון דולר
■ מאור, רף ואיצקוביץ' לא הפרו את חובת הנאמנות כלפי הבנק ולא פעלו ממניעים אישיים
■ חשש כי שלושת הבכירים לשעבר הפרו את חובת הזהירות ופעלו ברשלנות במשך שנים, יחד עם עובדים נוספים בבנק
■ רואי החשבון לא בחנו לעומק את האירוע והשלכותיו על תוצאותיו הכספיות של הבנק. על הדירקטוריון לדון בכשלים של רואי החשבון טרם הארכת כהונתם
רואי החשבון על הכוונת
באשר לאחריותם של רואי החשבון של הבנק, פירמות סומך-חייקין-KPMG וקוסט-פורר-גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג), חברי הוועדה מציינים כי "ראוי לגנוז בשלב זה את שאלת תפקודם של רואי החשבון בפרשה", אולם הם ממליצים לדירקטוריון הבנק לנהל דיון בכשלים שנפלו לכאורה בעבודה רואי החשבון עוד בטרם הארכת כהונתם. רק אז תוכל הוועדה לקבוע אם נפל דופי בעבודתם של רואי החשבון.
יחד עם זאת, בדוח הוועדה נמתח ביקורת על עבודתם של רואי החשבון בכל הנוגע להפרשות העתק שביצע בנק לאומי: "על אף טענתם הכללית כי לא נפל פגם בעבודתם, לא הובאו בפנינו ראיות מספקות לכך שרואי החשבון בחנו באופן ראוי את פרשת UBS בעקבות הפרסומים ואת השלכותיה על הדוחות הכספיים של הבנק והחברות הבנות שדוחותיהן מאוחדים לדוחות הכספיים של הבנק. ככל הנראה הסתפקו רואי החשבון בהסתמכות כללית על ההבנה של נושאי המשרה בבנק באשר לאותו אירוע, לפיה פרשת UBS אינה רלוונטית לגבי בנק לאומי והחברות הבנות לאור האופן השונה בו הוא נהג, וזאת מבלי שרואי החשבון התעמקו בסוגיה באופן עצמאי".
מדוע, אם כן, לא גיבשו חברי הוועדה המלצות נגד רואי החשבון של הבנק? לטענתם, בשל חוסר זמן, ש"לא איפשר לברר את המסכת העובדתית הרלוונטית במלואה".
מאור, רף ואיצקוביץ': פעלנו ביושר
מאור, רף ואיצקוביץ' מסרו בתגובה כי "נושאי המשרה שימשו בנאמנה את הבנק 15 שנה ומעלה, והובילו את הבנק בהצלחה גם בתקופות קשות, לרבות בעת המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, שבהן בנקים אחרים בארץ ובעולם ספגו הפסדי עתק.
"נושאי המשרה סוברים כי בהתנהלותם בבנק בכל הנוגע לניהול חשבונות של לקוחות אמריקאים, הם פעלו בהתאם לדין ולנורמות בנקאיות שהיו מקובלות במערכת הבנקאית בארץ ובעולם. נושאי המשרה פעלו ביושר ובמיטב מרצם לטובת הבנק, וגם הוועדה קבעה, במפורש, שנושאי המשרה לא הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי הבנק. על אף שהוועדה קבעה בדוח שאין כל חבות משפטית לדרוש השבת מענקים, הסכימו נושאי המשרה, על מנת להביא לסיום מהיר, מלא וסופי של העניין וכדי למנוע המשך הליכים שיפגעו גם בבנק, להיעתר לבקשת הוועדה ולוותר על סכומים מסוימים. נושאי המשרה מציינים כי ייחוס הנזקים שאירעו לאחר תום העסקתם בבנק, הוא על בסיס חוכמה שבדיעבד ואינו מביא בחשבון רווחים משמעותיים ביותר שצמחו לבנק, לאחר סיום עבודתם בבנק, בשל עסקאות שנעשו על ידי נושאי המשרה בתקופת כהונתם. ואולם, ובשלב הזה של חייהם, וכדי להביא לסיום סופי ומוחלט של העניין, על כל היבטיו, הביעו נושאי המשרה את הסכמתם לבקשת הוועדה".
כתבות
ני"ע
