בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות כלכליות משונות, שלא בקלות ניתנות להסבר על-ידי החוקים הכלכליים הקלאסיים. לדוגמה, מדוע קצב הצמיחה במשק הישראלי הלך וירד בשנים האחרונות, אך מצבו של שוק העבודה רק השתפר, והוא נמצא היום באחד השיאים ההיסטוריים? מדוע הצריכה הפרטית צומחת במהירות, השכר הריאלי עלה בשיעור הגבוה ביותר בעשור, אך האינפלציה עדיין נמצאת הרבה מתחת ליעד של בנק ישראל?
תופעות דומות ואחרות מתרחשות גם בעולם, כולל בכלכלה האמריקאית - הגדולה מכולן.
קיימים הסברים קונבנציונליים שונים לתופעות אלה, אך לעיתים הם לא משכנעים מספיק. אולם, אם ניקח בחשבון את ההשפעה של השינויים הטכנולוגיים העצומים שמתרחשים בשנים האחרונות, נוכל להבין את השינויים העמוקים בכלכלה הגלובלית והמקומית.
עם התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות של העשור האחרון, העולם מתחיל להשתנות בצורה מהירה. העמקת החדירה של הטלפונים החכמים, גידול מהיר בעוצמת המחשבים ויכולת לאחסן ולעבד כמויות גדולות של מידע, מובילים לשינויים שדומים בעוצמתם לתהליכים שהתרחשו בתקופה של המהפכות התעשייתיות של המאות ה-19 וה-20. הטכנולוגיה הדיגיטלית עומדת לשנות את העולם, כפי ששינו אותו המצאת מנוע קיטור, מנוע חשמלי והייצור ההמוני.
השפעת המהפכה הדיגיטלית על הכלכלה עוברת במספר נתיבים. ראשית, היא מגבירה את יעילות הייצור והתהליכים העסקיים באמצעות הרובוטים וטכנולוגיות אוטומציה מתקדמות. שנית, הטכנולוגיה הופכת מוצרים פיזיים לשירותים דיגיטליים. שלישית, האינטרנט, במיוחד הסלולרי, הופך כל מה שהיה מקומי לגלובלי.
מדידת התמ"ג השתבשה
אם השינויים האחרונים דומים בהשפעתם לשינויים שלהם גרמו המהפכות התעשייתיות של העבר, אז איפה הקפיצה בצמיחה, בפריון וברמת החיים שהיו התוצאות של המהפכות ההן? ייתכן שזה פשוט דורש זמן. גם למנוע קיטור ולמנוע חשמלי לקח עשרות שנים עד שהתחילו לשנות ממש את עולם העסקים ואת חיי האנשים. אולם ייתכן כי השיטות הסטטיסטיות הקיימות פשוט לא יודעות למדוד את ההשפעה של השינויים על הנתונים הכלכליים.
כעיקרון, צמיחתו של התוצר מבטאת את ערך הסחורות והשירותים במונחים של כסף. אולם מה קורה כשמוצר פיזי, שהיינו קונים בכסף, הופך לשירות דיגיטלי שאנחנו מקבלים בחינם? מה קורה כאשר אפליקציות כמו ווטסאפ, סקייפ ווייבר, מחליפות שירותי תקשורת בתשלום, ווייז מחליף מכשיר GPS, ויקיפדיה מחליפה את אנציקלופדיה בריטניקה וסמארטפון מחליף מצלמה ומכשירים לשמיעת מוזיקה ולהקרנת סרטים?
באופן עקרוני, ירידת המחיר לא צריכה להשפיע על מדידת התוצר. הכמות, ולא השינויים במחיר, אמורה לקבוע את התוצר. בפועל, כשהמוצר הופך לשירות חינמי, הסטטיסטיקה לא יודעת להתמודד עם זה. אם זה לא נמכר זה לא נמדד.
אחרת, איך אפשר להסביר שמשקל ענף התקשורת בתוצר בישראל ירד מ-4.4% בשנת 2009 ל-2.3% ב-2013? אנחנו משתמשים היום פי כמה בשירותי התקשורת מאשר לפני חמש שנים. עוד דוגמה היא ההוצאות לרדיו וטלוויזיה, קולנוע וצילום מתוך סך ההוצאה הלאומית לתרבות, הבידור והספורט, אשר ירדו מ-23.5% בשנת 2006 ל-15% בשנת 2014. אתם לא באמת חושבים שאנחנו רואים פחות סרטים או טלוויזיה, ופחות מצלמים.
אם נסתכל על התמונה הכללית, השאלות הופכות גדולות עוד יותר. משקל תעשיית טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בתוצר של מרבית המדינות המפותחות נותר כמעט ללא שינוי בין השנים 2000 ל-2013, ונע בסביבות 5%. בשנים האחרונות הוא אף ירד, כולל גם בישראל, אף על פי שכמות המידע בעולם מכפילה את עצמה כל שנה, מה שצפוי לבדו לדחוף את המשקל של התעשייה שמתעסקת עם המידע.
חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית דלויט מסבירה את האי-שינוי במשקלה של תעשיית טכנולוגיית המידע בתוצר באי-יכולת של הסטטיסטיקה הכלכלית למדוד אותו נכון. זאת בגלל הירידה המהירה של המחירים בתעשייה זו.
תחום נוסף שמדידת התוצר מפספסת את השפעתן של ההתפתחויות הטכנולוגיות עליו הוא תחום ההשקעות. ניקח בתור דוגמה דמיונית מפעל גדול שמייצר מכוניות. נניח שהמפעל שלנו התחיל להכניס יותר ויותר רובוטים ואוטומציה לתהליכי הייצור והניהול. כתוצאה מכך, הוא הצליח לצמצם במחצית את כוח האדם. נוסף על כך, המחשב הענק ששימש את מערכת המידע שלו שנים רבות הוחלף במחשב קטן בהרבה, זול בהרבה ועוצמתי בהרבה. מעבר לכך, המפעל התחיל לקבל חלק גדול משירותי מידע מספק שירותי מחשוב בשיטת ענן.
האם ההשקעות באמת יורדות?
איך כל זה ישפיע על השקעות המפעל? אם המפעל מחליט להתרחב הוא יצטרך כנראה שטח קטן יותר ליחידת הייצור כי כמות העובדים במשרדים וברצפת הייצור קטנה. כתוצאה מזה, ההשקעה היקרה במבנה החדש תהיה קטנה יותר מאשר בעבר. נוסף על כך, רכישת המחשב החדש, הזול והעוצמתי תירשם כהשקעה קטנה יותר מקניית המחשב הקודם.
בגלל ירידה מהירה יותר במחירי המחשוב מאשר במוצרי השקעה אחרים, סטטיסטיקה במקרים רבים מציגה ירידה בהשקעות בציוד ככל שהחברה משקיעה יותר בציוד הדיגיטלי על חשבון בניית מבנים או קניית ציוד אחר.
לבסוף, אם המפעל שלנו עובר למודל של השכרת שירותי המחשוב בענן, רכישת השרתים וציוד אחר שהייתה נרשמת כהשקעה במאזן אילו היה מנהל את המערכת בעצמו, תהפוך להוצאה שוטפת עבור השכרת השירותים בדוח רווח והפסד.
כל השינויים שהתרחשו במפעל שלנו ובמפעלים רבים אחרים גורמים לכך שהיקף ההשקעות בתוצר יורד, אך לאו דווקא בגלל שהחברות מקטינות השקעות בעקבות תחזיות פסימיות.
הכלכלה השיתופית לא נמדדת
תחום נוסף ש"הולך לאיבוד" בסטטיסטיקה הנו הכלכלה השיתופית המתפתחת במהירות. באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות אנשים יכולים היום להחליף או לשכור זה מזה מוצרים ושירותים שונים. כמו UBER או Airbnb שפועלות בתחום כנראה כבר ידועות לכולם.
הכלכלה השיתופית מנצלת בצורה יעילה יותר את המשאבים הקיימים, לרוב דווקא של המגזר הפרטי ולא העסקי. כתוצאה משימוש יעיל יותר במשאבים, המגזר העסקי צריך להשקיע ולייצר פחות. אם משתמשים יותר ב-Airbnb, צריכים לבנות פחות בתי מלון. אם אנשים מנצלים את הרכבים הפרטיים שלהם להסעות של אנשים אחרים באמצעות UBER, צריכים לייצר פחות רכבים.
חלק מהעסקאות הן בכלל עסקאות החלפה ללא תרומה כספית, כמו החלפת בתים בחופשה. במצב זה, התוצר אפילו יורד לעומת המצב טרום הכלכלה השיתופית, אך זה בכלל לא אומר שהצמיחה הכלכלית ירדה, או שרווחת האזרחים נפגעה.
ישנן גם השפעות של המהפכה הדיגיטלית שהתוצר לכאורה בכלל לא בנוי למדוד, למרות שהן מעלות לאין שיעור את התועלת הצרכנית.
ראשית כל, מגוון האפשרויות שעומדות בפני הצרכן גדל. המיקום הגיאוגרפי כבר לא מהווה מגבלה להשגת מוצרים ושירותים מרחבי העולם. האינטרנט מעלה את נוחות הצרכן, שחוסך זמן רב על-ידי ביצוע פעולות שונות באמצעותו, כגון שירותי הבנקאות, הממשל וחיפוש מידע. זמן כידוע שווה כסף.
נוסף על כך, הטכנולוגיות הדיגיטליות מעניקות לנו שירותי פנאי שכוללים בידור, דואר אלקטרוני ושימוש ברשתות החברתיות. על פי האומדנים במחקרים שונים, נמצא שהערכים הכספיים של הזמן הנחסך ומגוון האפשרויות שנותן האינטרנט משתווים בכלכלה המערבית לכ-5% מהתוצר.
שינוי בסטטיסטיקה של שוק העבודה
הרבה דובר על הסכנות שהמחשבים יתפסו את מקומם של העובדים. למרות שבעבר ההתפתחות הטכנולוגית לא רק שלא הגדילה את האבטלה, אלא דווקא שיפרה את מצבו של שוק העבודה, ייתכן שהפעם יש יותר סיבות לדאגה בגלל הקפיצה ביכולות המחשב.
יחד עם זאת, ייתכן שגם הפעם, בדומה לתקופות הקודמות, המהפכה הטכנולוגית לא רק מחסלת משרות, אלא גם מייצרת משרות חדשות שלא היו קיימות קודם.
בסקר שנעשה בשנת 2013 בשלוחת ה-FED בבוסטון נמצא ש-44% מהנשאלים, כולל אלה שלא עובדים ולא מחפשים עבודה, הועסקו בעבודות "לא פורמליות", רובן באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות, לעתים קרובות מחוץ לסטטיסטיקה הרשמית.
התפתחות זו יכולה להסביר מדוע למרות האבטלה הנמוכה בארה"ב, משקל המשתתפים בשוק העבודה אינו עולה. ייתכן כי שיעור ההשתתפות בפועל בשוק העבודה האמריקאי כבר מזמן השתקם, חזר לרמות שהיו נהוגות לפני המשבר, אך נעלם מהסטטיסטיקה.
המהפכה הדיגיטלית מחוללת שינויים משמעותיים גם בסביבת האינפלציה, שנמצאת ברמה נמוכה מאוד בכל העולם. מלבד ההשפעות של הביקוש החלש והירידה במחירי הסחורות, גם להתפתחויות הטכנולוגיות יש תרומה נכבדה לירידה באינפלציה.
ראשית, קפיצה באוטומציה של הייצור באמצעות רובוטים ופיתוחים טכנולוגיים אחרים גורמת להתייעלות המגזר העסקי ולהורדת העלויות. לדוגמה, בסקר שנערך לאחרונה בקרב החברות התעשייתיות בגרמניה, נמצא שבמהלך החמש השנים הקרובות מצפות החברות לצמצם עלויות בשיעור של 2.6% מדי שנה, בזכות חדירת הטכנולוגיות הדיגיטליות לתהליכי הייצור.
שנית, הפיכת המוצרים הפיזיים לשירותים חינמיים משפיעה בצורה חדה על הורדת האינפלציה. קחו לדוגמה הוזלה דרמטית של שירותי התקשורת, אשר קרתה לא רק בישראל אלא בכל העולם בזכות הטכנולוגיה ובתמיכת הרגולציה.
ההשפעה הנוספת של הטכנולוגיות הדיגיטליות על האינפלציה מתרחשת באמצעות המסחר האלקטרוני. מסחר זה מהווה בינתיים רק כ-8% מסך המכירות הקמעוניות בארה"ב, אך השפעתו על המחירים רחבה הרבה יותר. המחירים במסחר האלקטרוני עולים הרבה פחות מאשר בחנויות הרגילות. נוסף על כך, המחירים הנמוכים בחנויות האינטרנטיות מגבירים את מודעות הצרכן ומחריפים את התחרות מול החנויות הרגילות, המקומיות והגלובליות.
במחקר שנעשה בבנק המרכזי השוודי נמצא שכשליש ממדד המחירים מושפע ישירות או בעקיפין מהמסחר האלקטרוני. בישראל המצב די דומה. לכן, השפעתו על המחירים אמורה להיות מורגשת מאוד.
אם נסכם את כלל ההשפעות הדיגיטליות על הפרמטרים המאקרו-כלכליים, ייתכן שהצמיחה לא כל כך נמוכה, ואינה סותרת את האבטלה הנמוכה. גם האינפלציה כלל אינה נמוכה, אלא נורמלית למצב הקיים במשק, בהתחשב בהשפעות הטכנולוגיות.
אם זה המצב, אז ייתכן שהמדיניות האגרסיבית של הבנקים המרכזיים במטרה להגביר את הצמיחה ולהעלות את האינפלציה הנה מוגזמת, ואף מזיקה. גם בהיבט המדיניות הכלכלית של הממשלה למהפכה הדיגיטלית יש השלכות רבות שקשורות לסדר העדיפויות בקביעת המדיניות.
מהן ההשלכות על המשקיעים בשוק?
השינויים הטכנולוגיים משפיעים גם על שוק ההון ואמורים להילקח בחשבון על-ידי המשקיעים. קודם כל, בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, הדינמיות של עולם העסקים התגברה מאוד ואיתה הסיכון. סטארט אפ קטן יכול להפוך לחברה בעלת פעילות בינלאומית רחבה באותה מהירות שבה חברה ענקית וותיקה עלולה להתחסל בגלל הופעת המתחרים שקמו על בסיס טכנולוגיה חדשה. לכן, השקעה במניה של חברה בודדת, גדולה וותיקה ככל שתהיה, עלולה להיות מסוכנת יותר מבעבר. ייתכן שבגלל זה למשקיעים הקטנים עדיף להתמקד בהשקעה במדדים, ופחות במניות ספציפיות.
מנגד, בזכות ההתייעלות המהירה המושגת באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, רווחיות החברות עולה. שולי הרווח של החברות האמריקאיות נמצאים כעת בשיא של כל הזמנים, למרות המשבר והצמיחה הנמוכה. נוסף על כך, האינפלציה הנמוכה והירידה בצורכי השקעות של החברות בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, גורמות לירידה ברמת הריבית ולהוזלת עלויות המימון. סביבת הריביות הנמוכה יותר מצדיקה שווי גבוה יותר של החברות מבעבר. בסיכום של כלל הגורמים, השפעתה של המהפכה הטכנולוגית מצדיקה רמות גבוהות יותר של שווי שוק המניות.
גם שווי אג"ח החברות אמור להיות גבוה יותר בזכות הריביות הנמוכות יותר, הנתמכות על-ידי המהפכה הטכנולוגית, כך שבסך הכול ההתפתחות הטכנולוגית אמורה להיות חיובית מאוד למשקיעים בשוק ההון.
כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות בע"מ. הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך
ההמלצות של אלכס זבז'ינסקי:
■ המשקיעים יכולים להיות חשופים יותר להשפעות המהפכה הטכנולוגית על שוק המניות ע"י חשיפה מוטת מדד נאסד"ק 100 שבו מרוכזות החברות שמובילות את עולם הטכנולוגיה
■ תעודות סל שמעניקות חשיפה לחברות טכנולוגיה גדולות הן TECHNOLOGY SELECT SECT SPDR (XLK) ו-POWERSHARES QQQ TRUST SERIES
■ השקעה מעניינת נוספת יכולה להיות תעודת סל ISHARES EXPONENTIAL TECH ETF שמשקיעה בחברות שעומדות בחזית הפיתוח או השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות
■ מבין המניות הספציפיות ניתן לציין את מניית חברת SKYWORKS SOLUTIONS INC בתחום ייצור רכיבים מוליכים למחצה אנלוגיים בעלי ביצועים גבוהים, שנהנית מביקוש צרכני עולמי גבוה לחיבור תמידי לקישוריות אלחוטית בפס רחב, ואת מניית חברת Cognizant שעוזרת לעסקים להעביר חברה לעידן הדיגיטלי
■ גם הענקיות כמו גוגל או פייסבוק, מובילות המהפכה הדיגיטלית, מהוות אופציה ראויה להשקעה בתחום
המהפכה הדיגיטלית