על רקע הכאוס הכלכלי: נגב תפטר עובדים ותסגור סניפים

עמרי לוטן, המנכ"ל הטרי של חברת נגב קרמיקה, החל הבוקר את יום העבודה בביקור בחמש חנויות החברה אותן הוא מבקש לסגור במסגרת תוכנית התייעלות אגרסיבית בחברה, המשתייכת לקבוצת אפריקה ישראל. עובדי החנויות הללו שמעו אמש לראשונה, דרך אמצעי התקשורת, על הפיטורים שמתכוונת החברה לבצע, והבוקר נאלץ לוטן להסביר להם מדוע נדרשת נגב קרמיקה לבצע קיצוצים ומדוע דווקא הם יהיו בין המפוטרים.

נגב קרמיקה מייצרת אריחי גרניט פורצלן במפעל החברה שבירוחם, ומשווקת מגוון מוצרים לעיצוב הבית כגון אריחים, ברזים, כיורים, אמבטיות וארונות אמבט. ברשת 23 סניפים הפועלים תחת המותגים נגב, ויה ארקדיה וסופר קרמיק. החברה מעסיקה 950 עובדים במפעל בירוחם ובסניפי החנויות, ובשלב הראשון תפטר בין 80 ל-90 עובדים מסניפי החנויות שייסגרו, וכן עובדים נוספים הקשורים למערך השיווק והמכירות.

לוטן אמר היום כי "במצבה הנוכחי, נדרשת החברה לבצע תוכנית התייעלות, גם במחיר של קבלת החלטות קשות. מטרת תוכנית התייעלות זו היא לחזק את החברה". לבורסה דווח כי במסגרת התוכנית יאוחדו מערכי ניהול המכירות של שלוש הרשתות הקמעונאיות וייסגרו חמישה סניפים שאינם רווחיים: שלושה של סופר קרמיק (בצומת ביל"ו, באשדוד וברעננה) ושניים של נגב (בנצרת וברעננה). בנוסף דיווחה החברה כי סניף סופר קרמיק בחיפה יהפוך לסניף עודפים שיפעל תחת המותג נגב.

מקור הצרות: המפעל החדש

המשבר הקשה הפוקד את נגב קרמיקה נחשף במלוא עוצמתו בסוף השנה שעברה בדוחות החברה האם הציבורית, אפריקה תעשיות, והביא לפיטורי המנכ"ל של שתי החברות, אבי מוטולה בתחילת השנה הנוכחית. זמן קצר לאחר מכן נחשפו חשדות למעשי תרמית ושחיתות בהתנהלותה של נגב, בין השאר באמצעות ניפוח הכנסות ומלאים בדוחות הכספיים.

בתחילת יוני הובא לוטן לתפקיד מנכ"ל נגב קרמיקה, במטרה לשקמה מהזעזועים האחרונים, לאחר שבין ינואר 2014 ליוני 2015 רשמה החברה הפסד מצטבר של קרוב ל-100 מיליון שקל, נקלעה למצוקה תזרימית, וסיבכה בכך גם את מצבה הפיננסי של החברה האם, אפריקה תעשיות.

אפריקה תעשיות, שנסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 330 מיליון שקל לאחר קריסה של 33% במחיר מנייתה בשנה האחרונה, הציגה בסוף יוני הון עצמי של 266 מיליון שקל בלבד, לעומת 406 מיליון שקל בסוף 2013. קופת המזומנים שלה באותה עת הייתה דלילה, 19 מיליון שקל בכלל החברות בקבוצה, בזמן שהיא נושאת על גבה חוב פיננסי (מאוחד) של 1.74 מיליארד שקל. עקב כך, נאלצה אפריקה תעשיות לפנות לבעלת השליטה, אפריקה ישראל של לב לבייב, בבקשה להלוואה של 50 מיליון שקל, כאשר היא אינה עומדת בהתניות הפיננסיות בהלוואות של 184 מיליון שקל, שקיבלה מגופים מוסדיים.

היום, בשיחה עם "גלובס", הסביר לוטן כי מבחינת פעילות המכירות בישראל, מצבה של נגב קרמיקה טוב וכי המכירות בחודשים יוני-אוגוסט היו החזקות ביותר של החברה אי פעם. עם זאת, החברה ממשיכה לגרור אחריה בעיות עבר חמורות שנבעו מהקמת מפעל האריחים בירוחם בהשקעה שהייתה גבוהה בעשרות מיליוני שקלים מהמתוכנן, ומייצור מאסיבי של סחורה למלאי, שעדיין שוכבת במחסנים.

המפעל החדש בירוחם הוא מקור הצרות המרכזי של נגב. לפני כארבע שנים אישר דירקטוריון החברה השקעה של 140 מיליון שקל בהקמתו, אלא שבפועל הסתכמה עלות המהלך בכ-300 מיליון שקל, והשלמתו התארכה הרבה מעבר לצפוי. בנוסף לכך, החליטה ההנהלה הקודמת להפעילו בתפוקה מלאה, למרות שכושר הייצור שנבנה גדול בהרבה מיכולת השיווק לשוק המקומי, ומיועדת בעיקר לייצוא אריחים באיכות גבוהה לחו"ל.

אלא שפעילות המכירות בחו"ל טרם החלה להתרומם, ובהיעדרה נצבר במפעל מלאי גדול בהרבה מהדרוש. כך שכיום פועל המפעל בתפוקה חלקית בלבד, ולא מן הנמנע כי גם בו יידרשו צמצומים בחודשים הקרובים. "למפעל יש יכולות פנטסטיות ואנחנו מסוגלים היום לייצר אריחים מהטופ האיטלקי ובעלויות נמוכות יותר", מסביר לוטן. לדבריו, הוא טרם התפנה לעסוק בפיתוח היצוא, אולם כשיגיע לכך נראה את התוצאות.

חשדות חמורים נגד המנכ"ל לשעבר

באפריקה ישראל ממשיכים להפנות אצבע מאשימה לעבר המנכ"ל לשעבר מוטולה, שהוביל את הקמת המפעל ואת רכישת ויה ארקדיה, ולעבר סמנכ"ל הכספים של נגב, אביהו איבשיץ, שעל פי החשד סייע לו ברישום כוזב של המספרים בדוחות. אלא שהעלויות העצומות של הקמת המפעל, והפעלתו בתפוקה מלאה בשעה ששוק היצוא טרם נפתח, מעידים כי גם דירקטוריון החברה כשל בפיקוח ובבקרה על ההנהלה.

מוטולה עצמו, איבשיץ ומנהלת שירות הלקוחות לשעבר גלית בן-מאיר (שלושתם פוטרו בעקבות חשיפת הרישום הכוזב), נחקרו ביוני האחרון באזהרה ברשות ני"ע, בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ועבירות מנהלים ודיווח בכוונה להטעות משקיעים.

לפי הבקשה לשחרורם בתנאים מגבילים שהוגשה לביהמ"ש, החקירה סובבת סביב החשד כי השלושה, יחד עם אחרים, גרמו להצגת נתונים כוזבים בדוחות הכספיים של נגב קרמיקה בשנים 2011-2014. זאת, באמצעות יצירת שינויים, באופן שיטתי מתוחכם ומתמשך, בערך המלאי, בהכנסות החברה ובסעיפים נוספים בדוחות הכספיים, בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני שקלים, תוך הטעייה של ציבור המשקיעים וקבלת תגמול הנסמך על תוצאות כספיות מסולפות.