הבנק נגד יורשי נפגע הטרור

בימים אלה של טרור משתולל ברחובות, התפרסם פסק דין העוסק במלחמה משפטית בין בנק הפועלים למשפחתו של נפגע הטרור, יוסף הבי ז"ל. הבי, איש עסקים מצליח, בעל חברת בנייה וחברת כוח-אדם, נרצח בשנת 2002 בגיל 52, כאשר מחבל מצויד באם-16, ירה ודקר אזרחים בסכין במסעדה בלב תל-אביב.

בעת הרצחו היה הבי בעיצומה של עסקה גדולה לרכישת מניות ומיזוג חברות, ולשם כך הועמד לרשות החברה שבבעלותו אשראי מהבנק, אשר הבי העמיד לו ערבות אישית. לאחר פטירתו מצאה עצמה משפחתו ברצף טרגדיות, רעייתו של הבי נפצעה קשה באותו פיגוע טרור, ובתו הלכה לעולמה מספר חודשים לאחר מכן, והחובות לבנק הלכו ותפחו.

עוד בשנת 2002 פנתה המשפחה לבית המשפט בבקשה להוציא צו ירושה, אך הבנק התנגד לכך, לפיכך נותר העיזבון ללא יורשים. מנהל עיזבון זמני שמונה לא פעל בנושא החזר החובות לבנק, אך נראה שגם הבנק לא קידם את הנושא. לאחר שסיים מנהל העיזבון את תפקידו, מבלי שניתן צו ירושה, בקשה המשפחה לפעול למינוי מנהל עיזבון חדש בבית המשפט לעניני משפחה, אך גם לכך התנגד הבנק, בטענה כי יש לפעול במסגרת פשיטת רגל, ושוב סוכל ניסיון המשפחה לקדם את חלוקת הירושה.

בשנת 2007 הבנק הגיש תביעה על סך 39 מיליון שקל נגד העיזבון, ונגד האלמנה והבן, בבחינת מי שמגיע להם לרשת את העיזבון. הבנק זכה בתביעה במעמד צד אחד, מבלי שניתנה לבני המשפחה רשות מעשית להתגונן, שכן רשות זאת הותנתה בהפקדת ערבון בגובה 2 מיליון שקל מכיסם. כעת הגישה המשפחה בקשה לבטל פסק דין זה.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות המשפחה, וקבע כי הבנק שגה כאשר הגיש תביעה נגד העיזבון, מאחר שעיזבון אינו אישיות משפטית עצמאית שניתן לתבוע אותה. אמנם ניתן לתבוע עיזבון באמצעות מנהל העיזבון, אך במקרה זה לא היה מנהל עיזבון פעיל, ולכן התביעה נגד העיזבון פסולה.

בנוסף שגה הבנק כאשר תבע את בני משפחתו של המנוח בתור יורשים, כאשר לא הוצא צו ירושה. החוק אינו מתיר לתבוע יורשים פוטנציאליים בגין חובות של המנוח, כל עוד לא הוכרזו כיורשים על-ידי צו פורמלי, למעט במקרים יוצאי דופן. המקרים החריגים נוגעים למצב שבו היורשים עצמם פועלים בחוסר תום-לב, ונמנעים במכוון מלהוציא צו ירושה, כדי להתחמק מהחובות, בעודם נהנים מהזכויות. גם במקרים כאלה על הנושה לבקש רשות מיוחדת מבית המשפט לתבוע את היורשים הפוטנציאליים, אך הבנק לא פעל כך.

בכל מקרה יורשים אינם חייבים לכסות חובות של המנוח, אם גובה החובות עולה על סך נכסי העיזבון, אלא הם רשאים להסתלק מחלקם בעיזבון, ואז אינם נהנים מהזכויות, אך גם לא חבים בחובות. במקרה כזה לעיזבון ימונה מנהל, אשר יחזיר את החובות לנושים מתוך הנכסים הקיימים, ולא מן הנמנע כי חלק מחובות המנוח יוכרזו כאבודים.

במקרה של עיזבון המנוח הבי, המשפחה דווקא ניסתה לפעול להוצאת צו ירושה ומינוי מנהל עיזבון בכדי להסדיר את החובות ולקבל את הנכסים שיוותרו לאחר מכן, אך הבנק הוא זה שסיכל את קידום ההליכים. תחת זאת הגיש הבנק תביעה שגויה מבחינה משפטית, שתוצאתה הסבה עוול למשפחת הבי. לפיכך פסק בית המשפט המחוזי, כי פסק הדין שחייב את האלמנה והבן לשלם לבנק סך של 39 מיליון שקל הינו בטל, והבנק אף חויב לשלם להם הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il