"גם לרוג'ר פדרר, גדול ככל שיהיה, יש עדיין מאמן"

עד המאה ה-18 היו נוהגים בעלי מקצוע בסיסיים כמו בנאים וסתתים להתאגד בתוך גילדות. אלה שימשו כמעין אגודה שלא רק הגנה על האינטרסים המשותפים של חבריה, אלא גם אפשרה לחלוק ולשמר את הידע הייחודי ויקר הערך של אותם בעלי מקצוע. שנים לא מעטות חלפו מאז, ודווקא עכשיו מנסים בעמק הסיליקון להחזיר עטרה ליושנה ולהביא את תחום הגילדות הישן לעולם החדש והטכנולוגי.

בחודש שעבר הושקה ונחשפה רשמית NFX Guild - גילדה שכוללת תוכנית האצה לסטארט-אפים ישראלים ואמריקאים, כשהנושא המרכזי שלה הוא NFX - קיצור של אפקט הרשת (Network Effect). מאחורי היוזמה עומדים כמה מהמשקיעים המוכרים בענף, בהם הסופר אנג'ל גיגי לוי-וייס, ג'יימס קורייר שמשמש כשותף-מנהל, וסטן צ'אדנובסקי, ששותף עם קורייר בקרן ההשקעות Ooga Labs וכיום משמש כראש צוות מוצר בחטיבת המסנג'ר של פייסבוק.

"זה לא עוד אקסלרטור, אלא אנחנו קוראים לזה גילדה - קבוצה סגורה של אנשים שמשתפים ביניהם סודות ומידע על איך לייצר עסקים טובים", מסביר קורייר בראיון בלעדי ל"גלובס". "רוב האקסלרטורים הם של תאגידים או מיועדים רק לחברות בשלבים מוקדמים. פה מדובר הרבה יותר על המדע שמאחורי המוצר. אנחנו לא מתעסקים רק סביב גיוסי הון כמו הרבה אקסלרטורים אחרים. רוב החברות שאנחנו עובדים איתן - אין להן בעיות לגייס. אבל אם תסתכל על כלל השוק תראה שלהרבה חברות, כולל ענקית כמו טוויטר, יש בעיה עם המוצר.

"בהרבה אקסלרטורים הפוקוס הוא סביב הרצון לעזור לסטארט-אפים לגייס כסף. אנחנו גם עוזרים עם הכסף כמובן, אבל אצלנו המיקוד הוא במוצר ובצמיחה. אנחנו מחפשים יזמים כמונו שבאמת מתלהבים ממוצר. אין מישהו אחר שמתמחה בחברות עם Network Effects - תחום בו אנו מתמחים כבר שנים - ולכן בחרנו את הוורטיקל הזה. אנחנו מביאים תוכנית ייעודית עם ידע ייחודי, וזה עוזר מאוד לסטארט-אפים".

גילדה או אקסלרטור, הידע שמביאים ראשי NFX, הוא בהחלט ייחודי וטמון בקילומטראז' ארוך של השקעות בלא מעט סטארט-אפים מוכרים ומצליחים. "יש לנו סט כלים ומידע שאי-אפשר לקבל במקום אחר וזה חוסך לסטארט-אפים הרבה זמן בלמידה ובניסיונות", אומרים קורייר ולוי-וייס. לוי-וייס הוא אחד המשקיעים הפרטיים הבולטים והמוצלחים שקיימים בעולם הסטארט-אפים הישראלי. הוא עלה לכותרות כשניהל את חברת ההימורים המקוונים 888, אך מאז הפך לחלק בלתי נפרד מהאקו סיסטם של תעשיית הסטארט-אפים עם עשרות השקעות בשלבים מוקדמים. די למנות כמה מהשמות שהצליחו וצמחו כמו Kenshoo, Plarium, MyHeritage, Playtika, Crossrider iAngels ואחרים. קורייר וצ'אדנובסקי הקימו ביחד כמה סטארט-אפים כמו Iron Pearl, Tickle ו-Wonderhill, לצד השקעות בחברות מוכרות כמו אתר שיתוף התמונות flickr, חברת הזמנת המוניות Lyft ועד סטארט-אפים ישראלים דוגמת HoneyBook ו-Meerkat.

למעשה, ההשקעה ב-Meerkat - אפליקציה ישראלית שמאפשרת למשתמשים לשדר לעוקבים שלהם בטוויטר בשידור חי ושזכתה השנה לכותרות רבות - היא זו שהאיצה את הרעיון של NFX Guild. "דיברנו עם גיגי איך אפשר לייצר השפעה רחבה יותר על התעשייה, ולאט-לאט פיתחנו את הרעיון לקחת תוכנית שבה אנחנו יכולים לתקשר את השיעורים הבסיסיים של איך לבנות עסק", מספר קורייר. "אותם שיעורים בסיסיים זה משהו שאנחנו כמשקיעים ויזמים סיפרנו שוב ושוב לכל אחת מחברות הפורטפוליו שלנו והבנו שעדיף לעשות את זה בפעם אחת לכמה חברות יחד ובסביבה יוצרת ותומכת".

אחד הדברים שמייחדים את הגילדה של NFX הוא העובדה שלא כל אחד יכול להגיש מועמדות, בשונה מכל תוכנית סטארט-אפים אחרת. כאן מדובר במועדון אקסקלוסיבי, כזה שמאפשר כניסה לתוכנית רק לפי הזמנה בלבד. כדי לאתר סטארט-אפים שמתאימים ל-NFX, מפעילה הגילדה רשת של סקאוטים שמורכבת משורה של בוגרי התוכנית, מנכ"לי חברות, אנג'לים וקרנות הון סיכון. לכל אחד מהסקאוטים האלה יש קוד ייחודי שאותו הוא יכול להעביר לסטארט-אפים שלדעתו כדאי להם להשתלב ב-NFX. כדי לא להשפיע בצורה כזו או אחרת, לוי-וייס, קורייר וצ'אדנובסקי לא מפרסמים למי יש את הקודי.

דבר נוסף שמייחד את תוכנית ההאצה היא העובדה שלא מדובר רק בחברות צעירות אלא בשילוב מרענן של סטארט-אפים בתחילת הדרך וכאלה שכבר גייסו כמה עשרות מיליוני דולרים. "לאורך השנים עבדנו עם חברות בשלבים מוקדמים ומאוחרים וידענו שהמתודולוגיה של בנייה נכונה של עסק עובדת בשני הצדדים. לא רצינו לעשות או זה או זה. מצאנו שיש ערך לא רק לנו אלא גם לחברות עצמן בשילוב של חברות צעירות עם בוגרות", מסביר לוי-וייס. "החבר'ה הצעירים יותר מחוברים למה שקורה עכשיו בשוק ואילו כלים הם הכי טרנדיים, בעוד שלחברות בוגרות יש תשובות לשאלות קשות יותר. זה מייצר ערך לכל הצדדים שלוקחים חלק בתהליך".

ובכל זאת, עולה השאלה מה הערך שחברה כמו HoneyBook הישראלית, שגייסה 32 מיליון דולר, יכולה ללמוד מהתוכנית בה לקחה חלק במחזור הראשון. "גם לרוג'ר פדרר, גדול ככל שיהיה, יש עדיין מאמן", מסביר קורייר את העניין. "גם חברה בוגרת צריכה עזרה", מוסיף לוי-וייס. "אתה יושב איתם, מבין את העסק שלהם ורואה איך אפשר לדחוף קדימה את החברה כדי לצמוח אפילו יותר מהר. זו העבודה שלנו ביחד איתם".

צמיחה היא אחד המרכיבים החשובים בתוכנית של NFX, ושלושת המנהלים שמים עליה דגש רב. "אנחנו יכולים לעזור לחברות איך להגיע למשתמשים הבאים שלהן והן יכולות גם לעזור אחת לשנייה", אומר קורייר. "אין אצלנו חברות מתחרות. אם חברה אחת מוצאת דרך לצמיחה, היא משתפת את המידע הזה עם חברות אחרות", מוסיף לוי-וייס.

"אנחנו שמים דגש על איך לצמוח מהר, על איך לעשות צעדים גדולים ולא רק לשנות פיצ'רים", אומר לוי-וייס. "תמיד חשבתי שאני דוחף את חברות הפורטפוליו שהשקעתי בהן חזק, אבל למדתי שאפשר מהר יותר. עם הניסיון של ג'יימס והעובדה שזו תוכנית עם מתודולוגיה ברורה - אנחנו בועטים בסטארט-אפים שלנו בתחת במשך שלושה חודשים. זה פנומנלי לראות את ההתקדמות של החברות בתקופה הזו. ומפה זה גם משנה את הדרך של ההתנהלות שלי מול חברות הפורטפוליו שלי. אם מישהו בא אליי ואומר זה ייקח ככה וככה זמן, אז אני מאיץ אותם יותר ושואל מה אתם יכולים לעשות בזמן קצר יותר. תמיד אמרתי את זה, אבל הבנתי דרך התוכנית שזה עוד יותר דרמטי", אומר לוי-וייס. "מהירות זה דבר ממכר", הוא מוסיף, "האתגר של סטארט-אפ צעיר מול חברה גדולה זה לעבוד מהר יותר. אם משהו לא עובד, אז לא אומרים: 'בוא נחכה חודש לעדכון הגרסה הבא', אלא מחפשים איך לעבוד מהר יותר כדי למצוא דרך עוקפת. זה כמו שהתרגלת לנסוע במכונית ואנחנו באים ונותנים לך מסוק. זה מפחיד בהתחלה אבל בסוף זה ממכר.

"במחזור הראשון הרצה אצלנו מייקל קסידי (לשעבר מנהל מוצרי החיפוש של גוגל וכיום מנהל בחברה את פרויקט Loon, שאמור להביא אינטרנט לאזורים נידחים באמצעות כדורים פורחים מיוחדים - ר"ג). הוא דיבר על מהירות ואמר שמה שאתה חושב שיכול לקחת חודש, לא צריך לקחת יותר משבוע", אומר לוי-וייס. "הוא הסביר שאם אתה רוצה להתחיל סטארט-אפ, אז תן לעצמך יומיים-שלושה כדי לרשום את החברה, לפתוח חשבון בנק וכל הביורוקרטיה הזו. אם אתה לא מצליח לעשות את הדברים הבסיסיים האלה בפרק הזמן הקצוב הזה - אז אל תקים את החברה. המוטו שלו היה שמהירות צריכה להיות חלק מה-DNA של כל חברה".

"האקו סיסטם האמריקאי שונה"

אחד היתרונות לסטארט-אפים הישראלים בתוכנית ההאצה של NFX הוא המקום הייחודי ליזמים מקומיים. התוכנית עצמה מתנהלת בעמק הסיליקון, וכשליש מהחברות הוקמו על ידי יזמים ישראלים. "הערך לחברות ישראליות הוא חשיפה לאקו סיסטם האמריקאי, שהוא מאוד חשוב לכל סטארט-אפ", אומר לוי-וייס וקורייר מוסיף: "האקו סיסטם האמריקאי מאוד שונה. אתה צריך להיות שם ולחיות שם. חברות ישראליות שרוצות להצליח צריכות להישאר בוואלי ולהעביר את השיווק, המכירות וכמובן את המנכ"ל לשם. הפיתוח, מצד שני, צריך להישאר בישראל כי פה יש את הכישרון".

אחד הנושאים שקרובים לליבם של לוי-וייס וקורייר בראייה של הסטארט-אפים שמצטרפים ל-NFX הוא אפקט הרשת. "עשינו בדיקה על למעלה מ-200 חברות שהוקמו מאז 1994 וראינו ש-60% מכל השווי שנוצר בעולם הטכנולוגיה והדיגיטל מאז אותה תקופה הגיע מחברות עם אפקט רשת - שבו כל משתמש חדש מוסיף ערך למערכת", אומר קורייר. "זה יכולה להיות חברה כמו פייסבוק או טוויטר שבנויה על קשרים חברתיים ולכן כל אחד מהם מגדיל את הרשת החברתית, או חברה כמו Waze שכל משתמש חדש מוסיף עוד מידע על מצב התנועה בכבישים. כשאתה מסתכל על יצירת ערך בטכנולוגיה, אז אפקט הרשת הוא הכי בעל ערך. לצערי, יש מעט חברות כאלה ורוב החברות שראינו בעשר השנים האחרונות לא היה להן את זה".

 חלק מהסטארט-אפים