בדקנו את סקודה סופרב החדשה - ואלה המסקנות

אימתי ראוי להתחיל בספירת גילה של הסקודה סופרב? האם מ-1934, שנת לידתה של הסופרב הראשונה בעידן הפרה-קומוניסטי? או שמא מ-2001, שנת לידתה (או תחייתה) של הסופרב החדשה בעידן הפוסט-קומוניסטי? ומה זה בעצם חשוב? השוואת נתון אחד של השתיים הללו, תמחיש בזריזות משעשעת את שהתרחש מאז ועד היום בעולם הרכב: הראשונה הייתה הסקודה הראשונה שזכתה במנוע 8V בנפח 4.0 ליטר. זו הייתה אז גאווה גדולה.

המודרנית, זו שנולדה כבר תחת מטריית פולקסואגן, הוצגה לא מכבר עם מנוע 4 בוכנות בנפח 1.4 ליטר. היום זו גאווה גדולה.

כבר עם הופעת הדור הראשון, כאמור - ב-2001, היה די ברור שבמכונית הזאת יש משהו ייחודי: הרבה אוטו, לא הרבה כסף. הרבה נוחות, לא הרבה ניקור-עיניים. הרבה פיקחות, לא הרבה שוויץ, בקיצור, מרשם מוצלח להרבה הצלחה. וכך היה.

עם בוא הדור השני, היה ברור: סקודה הצליחה לחרוג ממתחם הצניעות, מבלי לחדול מלהיות צנועה. היא שלחה שלוחה מוצלחת אל פלח מכוניות המנהלים, מבלי להפגין אפילו גראם אחד של שחצנות ניהולית. ומעל לכל - הסופרב נהייתה מכונית על-פלחית. כלומר, היא משייטת לה בין שלושה פלחי מכוניות - משפחה, מנהלים, סאלון - ומרגישה נוח בכולם. וכך מרגישים גם בעליה. הישג מרשים.

לדור השלישי, החדש, יש איפוא משימה לא פשוטה; לשמור על הקיים, לא לאכזב את קהל הלקוחות המרוצה, ומי יודע - אולי אפילו להיטיב עשות.

די במבט קצר אל עיצובה החדש של הסופרב, כדי לומר בפה מלא: ככל שבעיצוב חיצוני מדובר, החדשה בהחלט היטיבה לעשות. הקווים מעט מחודדים יותר, החזית יותר מגובשת, התאורה הקדמית יפה ממש והאחורית - מקורית, והמכונית כולה נראית הרבה יותר מעניינת ומושכת מאשר קודמותיה. בפירוש מכונית נאה והרמונית.

בעיצוב הפנים בולט קודם כל המרחב הפנימי העצום. הנדיב. המדהים. ממש התחשק להשמיע שם צעקה חדה, על-מנת לראות האם יענה הד מתוך האולם הגדול הזה. מאחור ישבו בנוחיות מוחלטת וללא קושי שני מתאבקי סומו ושחקן NBA. הם גם יוכלו לפשוט את רגליהם מבלי לדרוך על הנהג ולמתוח את עמוד שדרתם מבלי לנקב חור בגג. מושבים נוחים, מזגן ומתקן חכם ביותר להצבת הטאבלט, עושים את המושב האחורי למרחב מחייה מוצלח מאוד.

גם לנהג ולנוסע שלצידו לא חסר מקום. נדרשו לי כמה וכמה דקות עד שמצאתי את תנוחת הנהיגה הנוחה לי ביותר, אך משמצאתיה, לא היתה עוד טרוניה בפי. היה נוח וטוב, גם עם הישיבה, גם עם לוח המחוונים (האלקטרוני), ומסך הניווט והמולטימדיה.

וכמובן המשכה של מסורת ה"פשוט חכם" - כמאמר סיסמתה של סקודה. עיקרה - הוספת מיני רעיונות קטנים ונבונים לעיצוב הפנימי ולנוחיות הנוסעים. בדגמי סקודה השונים כבר מצאתי מגירות מטען נבונות מתחת למושבים, יעה פלסטי (שהוא גם זכוכית מגדלת) לפינוי שלג וקרח מן השמשות, מערכת ווים ומוטות חכמים לעיגון מטען בתא המטען, ועוד ועוד רעיונות חביבים. גם בסופרב הוטמנו כמה כאלה. נגלה רק שניים מהם: האחד, מעמד לבקבוקים הלופת את תחתית הבקבוק ומאפשר לנהג לפתוח את פקק הבקבוק ביד אחת מבלי להרפות מן ההגה. לדעתי, עדיף שהנהג ינהג, והיושב לידו ישמש לו פותחן.

הרעיון השני ממש מקסים: בתוך שתי הדלתות הקדמות, מוסתרות שתי מטריות נאות ומשובחות. נסתרות מן העין, אך זמינות בקלות לשימוש. יופי. גם פשוט, גם חכם.

מכוניות ההשקה היו כולן בדרגת הגימור הגבוהה ביותר. לא חסר בהם אפילו הידור אחד, שכלול אחד, גאדג'ט אחד או חידוש אלקטרוני-בטיחותי אחד. היה הכול. בישראל, מותר לנחש, רוב המכוניות יימכרו ברמות גימור צנועות יותר. ללא מושבי עור, ללא מערכת מיתלים אקטיבית (המאפשרת בחירה בין שלושה כיולי מתלים - קומפורט, נורמאל, ספורט), ללא חלק מעזרי הנהיגה והבטיחות. אך, לפחות לפי פרסומי החברה, גם הגרסה הבסיסית עמוסה בכל טוב.

המנוע הראשון בו פגשתי היה מנוע 1.4 טורבו, 150 כו"ס ומומנט נאה כבר בסל"ד נמוך. דהיינו, כוחו זמין כמעט תמיד.

התיבה הייתה ידנית 6 הילוכים. הלקוח הישראלי הקלאסי מקיא כשהוא שומע גיר ידני. חבל. לתיבה ידנית עדיין יש כמה מעלות לא מבוטלות, בעיקר אמינות מופלגת. זה המנוע שיהיה הפופולרי בישראל. הלקוח הישראלי הקלאסי התגבר קצת על פחדיו ממנועים קטנים. אוטו גדל מידות עם מנוע קטן נפח כבר לא מבהילים אותו. ובצדק. ה-1.4 הזה משכנע בהחלט. זריז, חזק דיו, מניע את הסופרב רחבת הידיים בקלות ונינוחות מפתיעים. פלאי הטורבו שבים ומוכיחים את עצמם. וההגה? נו... כרגיל, בהיותו מחושמל למשעי, הוא קצת רך מדי. נימוח מדי. במכוניות בהן מותקנת מערכת המיתלים האקטיביים, קל ופשוט לתקן את הרכות הזאת. מעבירים למצב "ספורט" את המערכת כולה, או את ההגה בלבד, והמצב משתפר.

הוא הדין בהתנהלות של המכונית כולה. גם היא קצת רכה מדי. ושוב, העברת המתלים למצבי "נורמל" או "ספורט", מקשיח קמעא את המתלים, ומיד מתנהל הכל בדייקנות רבה יותר.

גם ב-2.0 ליטר טורבו נהגתי. 220 כו"ס. מאליו מובן שביצועיו טובים יותר, אך גם התנהגות הכביש שלו קצת מהודקת יותר. מן הסתם הותקנו בו מלכתחילה כיולי מתלים קשוחים יותר. זהו הדגם המתאים יותר (והיקר יותר...) למי שמחפש לעצמו גם חוויית נהיגה מודגשת יותר.

והסיכום הוא ברור: הסופרב לא רק שאיננה מאכזבת, אלא שהיא אפילו הוסיפה עוד כהנה וכהנה איכויות על איכויות קודמתה. והמלה העולה שוב ושוב במוחו של הנוהג בסקודה סופרב החדשה היא - "נעים". כמה נעים האוטו הזה.

 סקודה

חלק מהמתחרות

רנו טליסמן

מעבר לפינה נמצאת מכונית המנהלים של רנו, שנחשפה לאחרונה. ממדיה מקבילים לאלו של הסופרב, תא המטען ענק ותא הנוסעים עתיר מערכות בטיחות מתקדמות. המנוע העיקרי בארץ יהיה 1.6 ליטר טורבו עם 150 כ"ס תיבה כפולת מצמדים בת 7 מהירויות

סונטה הייבריד

מהחודש נמכרת בישראל במחיר שמתחיל ב-159 אלף הגרסה ההיברידית של יונדאי סונטה. היא מציעה ממדים נכבדים ועיצוב בעל נוכחות. מערכת ההנעה כוללת מנוע בנזין 2 ליטר, מנוע חשמלי וסוללה ותצרוכת הדלק המשולבת היא כ-17.5 ק"מ לליטר

שברולט מאליבו 2016

המאליבו מייצגת פריצת דרך בזכות שלדה קלה יותר בכ-130 ק"ג מקודמתה, מרווח פנימי משופר ותא נוסעים איכותי ומאובזר. לצד מנוע ה-2 ליטר טורבו החזק מוצע מנוע 1.5 ליטר טורבו חסכוני ומודרני עם 160 כ"ס, תיבה אוטומטית וביצועים מכובדים

* הכותב היה אורח החברה בספרד