"ישראל לא יכולה להיות רק מדינת היי-טק וסטארט-אפים"

"מי שעובד בסינגפור, יודע שאין סיבה כלשהי שהם יגברו על ישראל בתעשיית קרנות הגידור|. ועדיין, מגזר קרנות הגידור במדינה זו הוא אחד הגדולים בעולם". כך אומר בראיון ל"גלובס" סת' פישר, אחד מהבכירים תחום קרנות הגידור הגלובלי, שהשתתף השבוע בכנס Sohn היוקרתי שנערך לראשונה בת"א.

לדבריו, "ישראל אינה יכולה להיות רק מדינת ההיי-טק והסטארט-אפים, והיא כן יכולה להתחרות עם מרכזים פיננסיים אחרים. צריך לפתח כאן תעשיית קרנות גידור תחת משטר מס גלובלי, כי כיום יש פוטנציאל מיסוי של קרנות זרות הפועלות בישראל, דבר שמקשה מאוד על ניהול קרן מישראל"

פישר מציין כי "יש נושאים נוספים, כגון מיסוי שנתי לעומת מיסוי בעת מימוש הנכסים וההכרה ברווח", תוך שהוא ממליץ למדינה להקל על הקרנות הגלובליות לפעול בישראל וליהנות מפטור ממיסוי, וכך ליצור כאן תעשייה משגשגת.

השאיפה להקים בישראל מרכז פיננסי גלובלי או לכל הפחות אזורי, אינה דבר חדש. ב-2008, רגע לפני שהבנו שהעולם על סיפו של משבר כלכלי מטלטל, שתוצאותיו יורגשו ויהדהדו גם היום, מנכ"ל משרד האוצר דאז החל לקדם רעיון מבורך כשלעצמו, של יצירת מרכז פיננסי בינלאומי של ממש בישראל. הרעיון היה מבורך, התזמון ממש לא.

מאז הלך הסקטור הפיננסי בישראל והתרחב, וגם קרנות הגידור שפועלות פה התרבו וגדלו. אבל, סיטי בינלאומית לא נוצרה פה, וגם מאז הוא לא נראה על הפרק, הגם שהרעיון עלה מעת לעת.

אתמול (ד') נראה היה שת"א לובשת חג ולפחות בכל הקשור לתעשיית קרנות הגידור, היא התחפשה לרגע לוול סטריט. זאת בזכות קיומה לראשונה של ועידת Sohn היוקרתית גם בת"א (ראו מסגרת). בארה"ב, ובמקומות מרכזיים אחרים ברחבי הגלובוס מדובר בוועידה מוכרת שמרכזת נציגים בכירים משורה ארוכה של קרנות גידור, שחולקים עם אלו שמגיעים טיפים פרקטיים להשקעות.

אפקט מיידוף

במסגרת זו קיימנו ראיון עם שניים מהדוברים בוועידה, שלצד הטיפים שנתנו לקהל הרחב, שיתפו אותנו בדעותיהם על מה שישראל יכולה, ולמעשה צריכה, לעשות כדי להפוך לסיטי, וליצור פה כר פורה לפעילות של קרנות גידור ולמשוך לכאן קרנות מכל העולם. לדברי השניים, סת' פישר, מנהל השקעות ראשי ומייסד קרן ההשקעות Oasis Management; ואנדרו הרנשטיין, שותף מנהל ומייסד קרן ההשקעות Monarch, המדינה לא נמצאת בכיוון הנכון, וחבל שכך, כי המדינה לא תפסיד דבר אם תפעל אחרת ותביא לפה חברות שכעת כלל לא נמצאות פה.

לפיכך, אומר פישר: "יש פוטנציאל אבל הוא לא מתממש וקל לפתור זאת - זה רק שאלת המיסוי. זה משהו פשוט וזה יוביל לזרימת כספים לישראל וייצור משרות וכו'. זה לא שכיום הממשלה הישראלית מקבלת תשלומי מסים בהקשר זה, כי אין כאלה, כך שוויתור על מסים מקרנות גידור לא יגרור הפחתה בתקבולי המס וכן ייצור פה תעשייה. זה קרה בארה"ב, לונדון, הונג קונג ושווייץ, שמחזיקות בחוקים שכאלה ובכולן יש תעשיות קרנות גידור גדולות, וגם יש מקומות שמתמחים בתפעול ובק אופיס של קרנות הגידור. לישראל אפשרות להיות מובילה עולמית בבק אופיס ובטכנולוגיה של קרנות גידור והיא לא מנצלת את הזדמנות".

פישר מוסיף כי "פיתרון סוגיות אלה יאפשר עלייה איכותית, השקעות זרות, ייבוא הון, פיתוח ניהול השקעות ברמה עולמית וגם יכולות ניהול ותפעול של תעשייה, וזאת נוסף על משרות נלוות רבות שיתווספו בתחומי המשפט, ראיית החשבון והבקרה וגם בתחום הפינטק. זה גם יוביל להכנסות ממסים".

אנדרו הרנשטיין, מסכים עמו ומוסיף כי "אם לקרנות גידור הייתה האפשרות לפעול בישראל על פני איי קיימן או דבלין, רבות מהן היו בוחרות לעשות כן".

- תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות צומחת לאורך השנים האחרונות. כיצד היא השתנתה בראייה גלובלית, ומדוע גופים מוסדיים - שתפקידם הוא לנהל כסף בנאמנות עבור ציבור לקוחותיהם - מעדיפים להוציא יותר כספים לניהול חיצוני בקרנות השקעה?

הרנשטיין: "עד לאחרונה הקרנות הגדולות ביותר גדלו עוד ועוד והפכו למוסדות גדולים. בעוד שלפני עשר שנים כמעט כל אחד יכל להקים קרן גידור, כיום זה הרבה יותר קשה, גם בגלל הרגולציה. אחרי מיידוף, התעשייה הפכה לממוסדת יותר ונהיה קשה יותר להיכנס אליה.

"מדוע משקיעים בקרנות פרטיות? בכל תעשייה עושים מיקור חוץ. בתעשיית הרכב לא מייצרים צמיגים או הגאים. לא ניתן לעשות את הכל ולא את הכל ניתן לעשות טוב ביותר. כך, זה טוב אם יש מומחיות חיצונית בתחומים שונים וזה גם מסייע לשמור על גמישות בחשיפה לאפיקי השקעה דרך היכולת להסיט כסף מקרן אחת לאחרת".

פישר: "אני נדהם מכך שאנשים מתמקצעים כל חייהם בתחום מסוים, כגון עריכת דין או רפואה, שמים את כספי החיסכון שלהם בקצת מניות שהם לא יודעים הרבה עליהן. אמנם יש דמי ניהול, אבל זו מומחיות. תעשיית הקרנות צריכה לגדול עוד יותר".

- בקלפרס, מהגופים המוסדיים המובילים בעולם, ושמהווה דוגמה לאחרים, הקטינו חלקם בקרנות השקעה.

פישר: "לקלפרס אולי יש את המומחיות הפנימית הנדרשת, אבל לא לכולם יש את המומחיות לעשות את ההשקעות הללו בבית. הפוטנציאל לקרנות ההשקעה לא מוצה".

"החשש לגבי סין גדול מדי"

שני מנהלי ההשקעות הבכירים הללו מתמחים בהשקעות מיקרו. קרן מונארך מתמקדת בהשקעות בחובות בדיסטרס - רכישת אג"חים וגם חובות בנקאיים, ואילו אואזיס מתמחה בתחומי החוב והאקוויטי ופועלת רבות במזרח אסיה. "איני מתעלם משאלות מאקרו ומהסביבה העולמית אך איני מתמקד בשאלות מאקרו", אומר הרנשטיין שמסביר כי "מונארך מעמיקה בכל השקעה והשקעה ומשקיעה היכן שיש קשיים והזדמנויות". אגב, למונארך היו כמה השקעות בישראל ("יש לנו שותף פה וקנינו כמה הלוואות בישראל, בעיקר בנקאיות. איננו מפרטים בנוגע להלוואות מסוימות") ואילו אואזיס טרם השקיעה בישראל.

- בחודשים האחרונים רעדו שוקי ההון בעולם מהחשש ממה שקורה ועשוי לקרות בסין.

פישר: "יש פתגם במזרח כי ככל שאתה רחוק מסין, אתה חושב שמצבה קשה יותר. ראינו את הנפילות בשווקים בסין, ומה שהשוק תרגם מזה. אבל, יש לזכור שבתחילת השנה השווקים בסין טיפסו מעבר למצב הכלכלה, כפי שברבעון השלישי הם ירדו ללא קשר לכלכלה. היתה בסין האטה גם לפני העלייה במניות. בכל אופן, איני יודע עד כמה חזקה ההאטה בסין אבל זו האטה ועדיין יש שם צמיחה. החשש לגבי סין הוא במידה מסוימת גדול מדי ביחס לכלכלה הסינית".

הרנשטיין: "כשיש פחד, יש הזדמנויות. כשיש פחד, אנשים עושים צעדי השקעה לא בהכרח רציונאליים ומוותרים ומוכרים כי אינם יכולים לשאת עוד באיומים. כמו שקרה ב-2008, אז היה פחד רב בשוק ואנו עשינו עסקאות מצוינות".

- זה הזמן לניצול הזדמנויות?

הרנשטיין: "אין פחד עולמי בשווקים, יש דאגה עולמית. ב-2008 היה פחד אדיר בכל העולם ואנשים לא ידעו אם השווקים יתאוששו - זה נמשך כשנה עד שהחל להתפוגג. ב-2012 רבים שכחו לגמרי את הלקחים שלמדו ב-2008, וזה מסביר מדוע יהיו לנו הזדמנויות. כי אנשים עם זיכרון קצר ושכחו את השיעורים שנלמדו אז".

פישר: "זה נכון. אותו דבר קרה עם המשבר ב-1998, וזה יתרון של מי שהיה במשברים. בתחילת שוק שורי אתה רוצה סוחר צעיר ובסוף מחזור מסחר אתה רוצה סוחר עם ניסיון. כיום, אנו נמצאים במצב בו אתה רוצה סוחר ותיק שזוכר את 2008 ומשברים אחרים".

משקיע בארץ, מהמר על יוון

לשניים קשר חם ועמוק מאוד עם מדינת ישראל.

- מה דעתכם לגבי השוק הישראלי?

הרנשטיין: "זהו שוק קטן, ואנו מתמקדים בארה"ב, באירופה ובאמריקה הלטינית. אבל, זהו שוק שקרוב לליבנו ואנו בונים דברים פה. במונארך בחנו עשרות עסקאות פה לאורך השנים וביצענו כמה עסקאות פרטיות.

"ביחס למדיניות שלנו להשקעות בדיסטרס, זה תלוי במינוף - אם אין מינוף אין השקעות בקשיים. בשנים האחרונות גדל המינוף בישראל, וזה יוביל בעתיד ליותר הזדמנויות. זה עדיין לא התממש".

פישר: "יש כאן חברות טובות אבל טרם השקענו פה".

- באילו המלצות השקעה תוכלו לשתף אותנו?

הרנשטיין: "במונארך אנו פועלים בסוג מסוים של השקעות מסוכנות ולא נזילות שאינן נגישות לחוסך הפרטי. קניית הלוואות מהבנקים מצריכה גוף מוסדי כדי לבצען. לכן, אתמקד בסקטורים שאנו מתמקדים כיום: אנרגיה - נפט וגז, פחם, ספנות, והשקעות במדינות כגון יוון. מדובר בסקטורים גדולים ויש בכולם הזדמנויות שיש לברור אותן".

פישר: "לדעתי יש הזדמנויות ביפן. יש שם התפתחות בתשואה על ההון וזה יוצר השקעות זולות יחסית בחברות. בעבר הן נקראו מלכודות ערך ונראה לי שזו כבר לא המציאות".

ועידת Sohn: אירוע צדקה והשקעות גם יחד

הבורסה בת"א נראתה אתמול למספר שעות כבורסה גלובלית, אם תרצו וול סטריט. התכנסו שם מנהלי השקעות זרים שמנהלים סכומי עתק שנמדדים בעשרות מיליארדי דולרים, כשכמה ממנהלי ההשקעות הבכירים במשק המקומי, כאלה שמנהלים יחדיו מאות מיליארדי שקלים, באו להקשיב להם במסגרת ועידת Sohn הראשונה בת"א, שאת קיומה הוביל אדי שפירא - יו"ר משותף של Sohn ת"א ובעל מניות ודירקטור בחברות האלגו פיינל.

בבורסה, שאירחה את האירוע, ציינו כי מדובר בוועידה "מהמשפיעות והמרכזיות בעולם". במה מדובר? הוועידה נוסדה בשנת 1995 בידי קרן SOHN, שעוסקת בטיפול ומרפא של מחלות הסרטן בקרב ילדים ונערכת מידי שנה בניו יורק, על שמו של איש הפיננסים המנוח איירה סון. הכספים שמתקבלים בוועידות, נתרמים ועד היום גויסו באמצעותם למעלה מ-60 מיליון דולר. בישראל הכספים ישמשו את עמותת "מלאכיות הדממה", הפועלת למימון מחקרים רפואיים למציאת טיפול וריפוי לתסמונת רט.

בשיחה עימנו הסביר דניאל ניר, מייסד ונשיא קרן Sohn ובעבר מגות'האם קפיטל ולאחר מכן מגרייסי קפיטל, כי "הרעיון לוועידה נולד מעשרה אנשים שיתנו רעיונות השקעה ובתמורה יימכרו כרטיסים והתמורה תיתרם לבית החולים שטיפל בו. התחלנו עם כ-75 אורחים בכנס בחדר קטן במלון ועם הזמן זה צמח. זו לא עוד ארוחת צדקה כי אנשים באים לקבל הצעות להשקעה פרקטיות מאנשים חכמים אחרים". לדבריו, "לא אחת מניות זזו בעשרות אחוזים תוך כדי שדיברו עליהן בכנסים ואיש מחוץ לחדר לא ידע למה".

ההמלצות בכנס: זהב, "מטבעות רעים" ושורט על אלטיס

פול זינגר, מייסד ונשיא של Elliott Management: "מאז 2008 ישנה כת של הבנקים המרכזיים, שמצופה מהם לשלוט ולכוון את הכלכלות. אני חושש ממה שיקרה כשהבנקים המרכזיים יעמיקו את המדיניות המוניטרית המרחיבה ואז הכל יפרוץ, כולל האינפלציה". זינגר ממליץ על השקעה בזהב.

פול מקנמנרה, מנהל ההשקעות ב-Gam Holding: "למרות שאין שיפור כלכלי במשקים המתעוררים והם לא בהכרח זולים". המליץ על רכישת חלק מהמטבעות הרעים של השנים האחרונות ועל חשיפה לארבעה מטבעות: הריאל הברזילאי; הפסו המקסיקני; הרופי האינדונזי; והפסו הקולמביאני. למול זאת הוא רואה סיכון בלירה הטורקית; בסול הפרואני ורינגיט המלזי.

יונתן הלף, מנכ"ל ומנהל משותף של ION Asset Management, וסטיבן לוי, מנהל ההשקעות ב-ION: שורט על מניית Altice: "החברה (של פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט) הרבתה ברכישות במחירים גבוהים. החברה עמוסה בחוב וההתנהלות התפעולית של החברה פחות טובה מכפי שהם גרמו לשוק לחשוב. לכן אנו נותנים לאלטיס שווי שנמוך ב-63% משווייה קודם לוועידה".

סטיוארט רודן, יו"ר Lansdowne Partners: "אני פסימי לגבי תעשיות הנפט, המכוניות וחלק מתעשיות הפרמצבטיקה". רודן ממליץ על מניות דיסני ו-Nike ונדל"ן בגרמניה.

סת' פישר, מייסד ומנהל השקעות ראשי של Oasis Management: "יפן היא הזדמנות של פעם בדור, כשהממשל היפני מוביל תהליכים שיסייעו לחברות". הוא ממליץ על סוני ו-Japan Wool Textile

רון סנטור, מייסד משותף ושותף מנהל של קרן ספרה, ממליץ על מניית איי.די.איי ביטוח.

אנדרו הרנשטיין, מייסד, שותף מנהל של Monarch Alternative Capital, ממליץ על אג"ח מדינה של פורטו ריקו.

שלומי ברכה, מייסד שותף ומנהל משותף של נוקד קפיטל, ממליץ על אג"ח סדרה ח' של אלביט הדמיה.