"אם נשכנע שיהיה פה אקזיט ולא התאבדות - נצליח"

אם שואלים את הראל קודש, ה-CTO של זרוע התוכנה של ג'נרל אלקטריק, הוא מתכנן בשנים הקרובות לגייס מאות עובדים בישראל, לבצע השקעות, להשקיע בחברות באמצעות GE ונצ'רס, ולקדם סטארט-אפים צעירים באמצעות האקסלרטור שהקימה GE בהרצליה. במילים אחרות: בעוד שלוש או ארבע שנים, GE - תאגיד ענק שנסחר לפי שווי של כ-280 מיליארד דולר - יהפוך גם לאימפריה מקומית.

כרגע החברה מעסיקה בישראל עשרים עובדים, בעיקר האקרים, שתפקידם לבדוק את המוצרים של החברה. עם זאת, בימים אלה היא שוקדת על השקת פרדיקס - מערכת הפעלה למה שקודש מכנה "האינטרנט התעשייתי". לדבריו, הקישוריות בין החברות התעשייתיות הגדולות בעולם מצויה 15-20 שנה מאחורי האינטרנט הפרטי שלנו והאינטרנט של הארגונים. את הפער הזה פרדיקס אמורה לסגור.

קודש ניהל בשנות התשעים את חטיבת המובייל של מיקרוסופט, ולאחר מכן הוביל מיזם משותף של פורד וקוואלקום. הוא עבר גם באמדוקס וב-EMC לפני שהצטרף ל-GE, והוא מסביר מהו מיזם האינטרנט התעשייתי: "GE בונה דברים גדולים, כבדים, מלוכלכים ורועשים. תחשוב על מנועי סילון, טורבינות קיטור, טורבינות גז. היום יש ל-GE ציוד בשווי של כשלושה טריליון דולר שיושב בכל מיני מקומות".

- יושב ומחליד?

"לא, לא! יושב ומטיס אותך לארצות הברית כשאתה צריך. אלה מוצרים שנמצאים בשירות 25-30 שנה. המטרה היא לשפר את תהליך השירות של המכונות האלה: במקום לשרת את המכונה כשאתה מחליט, תן לה שירות כשהיא אומרת שצריך".

כשקודש אמר לי את הדברים האלה לא הזדעזעתי במיוחד. רק אחר כך הקשבתי שוב וחשבתי שאוי ואבוי, לא רק שאנחנו צריכים לשרת מכונות - עכשיו גם נשרת אותן כשהן אומרות לנו! אבל ההסבר של קודש מזעזע טיפה פחות: "יש דברים שלתעשייה קשה לסבול, כמו זמן השבתה לא מתוכנן. תחשוב על מטוס. אם החברה יודעת שהמטוס נכנס לשירות בזמן נתון אז הכל בסדר, אבל אם זה קורה כשהנוסעים יושבים במטוס בשדה התעופה והקברניט מחליט שהוא לא יכול להטיס את המטוס ככה - הנזק הרבה יותר גדול.

"כדי לטפל בזה צריך הרבה תוכנה. זו הייתה הסיבה להקמת GE סופטוור. הגענו למסקנה שתוכנה היא אלמנט בלתי נפרד מכל מה ש-GE עושה. GE סופטוור קמה לפני ארבע שנים ואני הצטרפתי כ-CTO שלה. האחריות שלי, מעבר לתפקיד של CTO ברמת התוכנה על כל GE, היא גם על פרדיקס - מערכת ההפעלה של האינטרנט התעשייתי".

- בוא ננסה לחדד את העניין הזה של אינטרנט תעשייתי.

"האינטרנט שאנחנו מכירים היום הוא האינטרנט של הצרכן והאינטרנט של הארגונים. אלה יצורים שנולדו אחרי 1995, כשנטסקייפ ומיקרוסופט הוציאו את הדפדפנים הראשונים. העולם התעשייתי צריך תוכנה לא פחות משני העולמות האלה. הוא גם מוציא הרבה יותר כסף. מחזור העסקים התעשייתי הוא טריליוני דולרים. דיברנו על הטריליונים של GE, אבל יש גם סימנס וגם שניידר ועוד חברות שהלקוח לא מכיר כמותג לצרכנים. החברות האלו צריכות הרבה תוכנה. לכן הגדרנו את התחום כאינטרנט התעשייתי, כשההבדל בינו לבין סוגי האינטרנט האחרים הוא שהאינטרנט הזה לא זז כל כך מהר מאז 1995. בעצם, עכשיו הוא מתחיל לזוז".

- עד עכשיו דיברנו על ה"אינטרנט של הדברים". אתה מדבר על "האינטרנט של הדברים הממש גדולים".

"תחשוב רגע על חוות טורבינות רוח. הרוח משתנה כל הזמן. מישהו צריך להגיב לזה: לחשב את כיוון הרוח, לחזות את הכיוון בשנייה הבאה כדי שהלהבים יהיו איפה שהם צריכים להיות. ומאחר שטורבינה בדרך כלל לא מגיעה לבד אלא היא חלק מחווה של טורבינות, צריך לחשב את ההשפעה של המערבולות שהיא יוצרת על הטורבינות שמאחוריה. בשביל זה צריך הרבה מאוד תוכנה, לא פחות מאשר מנוע המלצות בנטפליקס.

"בשלב הבא אתה יכול להסתכל על אלמנטים של אבטחה ולבדוק אם יש התערבות שלא צפית ועלולה להיות הרסנית. הדבר השלישי הוא שאתה עובד בסופו של דבר עבור חברת חשמל, שצריכה בין השאר לקרוא מונים ולנסות לחזות צריכה".

- אז אתה מתעסק לא רק בדברים הגדולים והמלוכלכים, אלא גם בלקוחות של הדברים האלה.

"כן. תחשוב מה המשמעות של ניהול תנועת רכבות לחברת רכבות גדולה. רוב הסחורות בעולם עוברות ברכבות. אם אתה יודע לגבי כל רכבת באיזו מהירות היא נוסעת, איפה היא נמצאת, כמה קרונות יש לה ומה יש בקרונות האלה - אתה יכול לתת שירותים לוול מארט, למשל, שרוצה לדעת אם התחפושות של האלווין יגיעו בזמן.

"מעגלי ההשפעה הולכים וגדלים. בליבה זה המכונות והמפעילים, אבל ברובד נוסף נמצאים הצרכנים של המפעילים והצרכנים של הצרכנים. השאלה היא לא רק איך אתה עושה מזה כסף, אלא גם איך חברות אחרות עושות מזה כסף. אתה מגיע למצב של מערכת מלאה, וכשיש מערכת מלאה יש מערכת הפעלה מתחת. גם בחלק של האינטרנט התעשייתי אתה צריך מערכת הפעלה".

"אנחנו משקיעים את הכסף"

כבר 130 שנה ש-GE חברה במדד הדאו ג'ונס שכולל את 30 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בבורסה של ניו יורק. למעשה, על פי קודש, היא היחידה שמהווה חלק מהמדד הזה לאורך זמן רב כל כך. חברות קמות, עולות ויורדות - ו-GE נותרת במקומה. "הסוד הוא היכולת של החברה להסתגל למציאות החדשה. גם עכשיו, GE הבינה שתוכנה היא חלק בלתי נפרד מההוויה שלה, וזה כולל גם מערכת הפעלה".

- פתאום קמה חברה בבוקר ורוצה מערכת הפעלה.

"התעוררה השאלה האם אנחנו קונים את זה ממישהו, או שזה כל כך שונה ומשתלם שאנחנו צריכים לבנות משהו בעצמנו. אז התחלנו לבנות את פרדיקס".

- פרדיקס תשמש גם את סימנס?

"פרדיקס תשרת את מי שרוצה".

- זה מיזם שמעורבים בו גופים נוספים?

"זה מיזם של GE ואנחנו משקיעים את הכסף. פרדיקס מפותחת במרכז GE סופטוור בקליפורניה. במקביל, אנחנו מאמינים שמיטב המוחות בשטח האבטחה - גם במונחי הגנה וגם במונחי התקפה - נמצאים בישראל, ולכן החברה מממנת ותגדיל את המרכז בארץ. הדבר השלישי הוא לבנות מערכת מלאה מסביב למערכת ההפעלה".

- מה זאת אומרת?

"אתה לא קונה ווינדוז בשביל ווינדוז, אלא בשביל האפליקציות שרצות עליה. אתה לא קונה פרדיקס כדי להסתכל עליה, אלא כדי להריץ עליה אפליקציות. ולכן, כדי לפתח את האפליקציות אנחנו צריכים הרבה יותר כישורים ושחקנים ממה שיש ל-GE לבד. כחלק מזה אנחנו קונים חברות, אבל חלק אחר הוא יצירת אקו סיסטם. לא יכול להיות שכל הדברים שירוצו על זה יהיו של GE".

קודש מפרט: יש 12 אלף מפתחים ב-GE, כאשר הקבוצה שמפתחת את מערכת ההפעלה מונה בערך 1,300 איש. הרעיון התחיל בלשרת את הביזנס של GE - חברה שמוכרת ב-150 מיליארד דולר בשנה.

השוק, מזכיר קודש, כולל גם את הלקוחות של GE: שחקנים כמו יונייטד אירליינס, אל על, חברת הרכבות יוניון פסיפיק וחברות חשמל. "הרעיון הוא לא להגביל את עצמנו. אנחנו רוצים שיהיה שימוש נרחב במוצרים שלנו כדי ללמוד מהר ולתקן מהר. עקב כך החלטנו להוציא את מערכת ההפעלה לכל השוק. יהיו חברות שירצו להתחרות בנו גם על מערכת ההפעלה, אבל אני מאמין שאנשים יגיעו למסקנה ש-GE משקיעה בזה כל כך הרבה, שאין טעם להתחרות בה.

"מחכים שהמכונה תתקלקל"

"צריך להבין, מדובר בשינוי מונומנטלי. לא מזמן היה לנו כנס שהשתתפו בו 100 אנשים שעובדים בשביל ג'פרי אימלט, מנכ"ל GE, והסתובבתי ושאלתי מתי קרה כזה שינוי בחברה. הטענה הייתה שהפעם האחרונה שזה קרה בעוצמה הזאת הייתה איפשהו בשנות השמונים, כשהחליטו להקים את GE קפיטל. אם מדובר בחברה בת 130 שנה, אתה רואה שינויים כאלה, בעוצמה כזו, פעם בדור. דיברנו על היכולת של GE להסתגל, אז הנה סממן בולט ליכולת הזו".

קודש סבור שמערכת ההפעלה החדשה תהיה גם "מגה ענן" חדש, מה שמלמד שאפילו בקרב תאגידי ענק לא פס הקריאייטיב מן הארץ. כשמדברים על טכנולוגיה, אפשר לזרוק שמות ומושגים לאוויר, והדבר הבא שיקרה הוא שהם יהפכו לטרנד גלובלי.

"יש היום חמישה מגה עננים", הוא אומר, "פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט, גוגל ואפל. אולי גם סיילספורס.קום. כולן מרוכזות באינטרנט של הצרכנים או של התאגידים. לעולם אין מערכת הפעלה מבוססת ענן לאינטרנט התעשייתי. יבוא מישהו וישאל 'למה אנחנו צריכים לצאת החוצה', למה לא לעשות את זה בענן של מיקרוסופט או אמזון. אבל אתה מסתכל ואומר: המערכת הזו הולכת להריץ דברים שמערכות אחרות לא מריצות - שזה תשתיות קריטיות".

- גם פיננסים זה תחום קריטי.

"להבדיל מהעולם הפיננסי, כאן אתה מדבר על להשבית מדינה".

- גם בנקים לא מתפקדים יכולים להפיל מדינה.

"נכון, אבל תכל'ס הפיננסים לא עברו לענן. הם עדיין יושבים בבית מאחורי פיירוול. תחשוב על חברות רכבות, תחנות כוח, תשתיות חיוניות. ויש לזה נגזרות - אתה רוצה שרמת האבטחה של זה תהיה ללא תקדים, כי זה לא כמו שמישהו גונב כמה תמונות של שחקניות מהאולפנים של הוליווד. ההבדל הנוסף בין הלקוחות שלנו לבין פיננסים הוא שכאן מדובר על חברות שהן לא ארגוני ידע אז הדרך להגן עליהן היא בענן".

- אני לא משוכנע.

"אתה צודק. העניין הזה במחלוקת, וזו לא הבעיה היחידה. תחשוב שמכיוון שמדובר בתשתיות, רוב המדינות שאנחנו מתעסקים איתן לא מוכנות שהנתונים יעזבו את שטח המדינה. פייסבוק, למשל, יכולה להקים חוות נתונים גדולה לאיחוד האירופי, אבל כשאתה מדבר עם גרמניה על מידע שקשור לבתי חולים, אז הם אומרים 'לא. אני לא מוכן שהדאטה סנטר יהיה בצרפת, זה לא בא בחשבון. זה חייב להיות בגרמניה' - ואתה צריך לשלב את מדיניות מרכזי הנתונים שלך עם המדיניות של האינטרנט התעשייתי.בקיצור, אני לא בטוח שלגוגל ולמיקרוסופט יש בעיות כאלו.

"יש עוד עניין עם האינטרנט התעשייתי, וזה סוג הנתונים שבהם אנחנו משתמשים. רוב מערכות ההפעלה האחרות עובדות בעיקר סביב מסמכים. הם יכולים להיות טקסט או תמונה. באינטרנט התעשייתי, לעומת זאת, אתה רואה הרבה מאוד מידע שמבוסס על סדרות זמן. תחשוב על טורבינה עם אלף סנסורים שמוציאה מדידות ונתונים עשר פעמים בשנייה, 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. אתה צריך להבין מזה האם יש גידול בהסתברות שהיא תתחיל לגמגם בעוד שבועיים. אתה רוצה להתריע ולתת לטכנאי מידע לגבי מה הוא צריך לעשות".

- אנחנו מדברים על ביג דאטה.

"נכון, רוב האנשים מכירים ביג דאטה ממערכת ההמלצות של אמזון".

- זה אומר שיכולות החיזוי של האנושות משתפרות בעשרות מונים?

"בהחלט. למשל, עשינו ניסוי ולקחנו נתונים מקטר. קטר הוא בעצם מרכז מידע על גלגלים. יש לו המון ציוד, המון מחשבים, המון סנסורים. לקחנו את זה ועשינו על זה אנליזה: נתנו למכונה לחזות מתי הקטר צריך להיכנס לשירות ובדקנו את זה מול נתוני האמת. הסתכלנו על נתונים מ-2013 ובדקנו את התשובה שלנו מול נתוני האמת. החיזוי היה מדויק ב-98.5%.

"עכשיו בוא נחשוב על המשמעות של זה: המהירות הממוצעת של קטרים בארה"ב היא 21 מייל לשעה. אם אתה מעלה את העסק הזה במייל אחד לשעה, אתה חוסך 300 מיליון דולר בדלק.

"אנחנו מסתכלים על כמות הכסף שמושקעת בדברים האלה, על העובדה שהביג דאטה עוד לא פגש את מערכות האילוצים וההחלטות של החברות האלו, ואתה מסתכל מה יקרה אם תפתח את הסכר ותיתן לזה להתחיל לעבוד.

"אנחנו, למשל, עובדים עם חברה שעושה את רוב תוויות השילוח בעולם. זה קריטי. בלי תווית אי-אפשר לעשות שילוח. אם המכונה של התוויות מקולקלת - ארגונים מושבתים.

"החברה שאיתה אנחנו עובדים החליטה שהיא מכניסה לכל מפעל גדול שמשתמש במכונות האלה, שעולות הרבה מאוד כסף, שני טכנאים. הם יושבים, קוראים עיתונים ומחכים שהמכונה תתקלקל. ברגע שיש לך אפשרות חיזוי, אתה יכול לקחת את עשרים הטכנאים בטריטוריה, לשלוח 18 לטריטוריות אחרות, ולהשאיר שניים שיטפלו במכונות באמת. אתה יכול לנהל גם את האנשים, לא רק את המכשירים".

"החלטנו לרבע את העיגול ולהכריח את GE לעבוד עם חברות קטנות"

- איך ישראל משתלבת בחזון של GE?

קודש: "הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לבנות אקו סיסטם, ובשביל זה צריך לעבוד גם עם חברות קטנות, שהן החדשניות. אבל היינו סקפטיים לגבי היכולת לעבוד עם חברות של חמישה אנשים. הרי אם איזו חטיבה מתלהבת ממך ומתחילה לשאול שאלות, זה משבית את כל החברה וכולם צריכים לשבת על הטלפון ולשרת 350 אלף איש, או 550 אלף איש, עם כל היועצים של GE. זה כמו מדינה קטנה.

"אז החלטנו לרבע את העיגול ולהכריח את GE לעבוד עם חברות קטנות. אפשר לעבוד עם חברות קטנות כשותפים, אבל מכיוון שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הרבה ושהארגון מספק הרבה מאוד מידע לאינטרנט התעשייתי, למה לא להתחיל הרבה קודם: לתת לחברות קטנות גישה, ולתת להן את כל מה שאנחנו יודעים על האינטרנט התעשייתי כדי שיוכלו להתמקד בחזון שלהן ולעבור לביצוע".

- כלומר, לפתח אפליקציות?

"לפתח אפליקציות, לעזור, לסגור את החורים בפרדיקס, לעשות דברים בקטגוריה, אפילו אם הם לא רצים על פרדיקס. החלטנו שאת הדבר הזה אנחנו מתחילים בארץ, ולמהלך הזה יש כאן שני פנים: אנחנו רוצים עובדים ישראלים, ולשם כך אנחנו נגדיל את ההשקעות שלנו בישראל בצורה משמעותית. אנחנו מתכוונים להפוך את ישראל למצב שבו האינטרנט התעשייתי הוא משהו שכל אדם שגמר את הטכניון יודע מה הוא.

"הדבר השני הוא להביא חברות ולהתחיל לעבוד איתן באקסלרטור. לקחת חברות שהאנשים בהן מתעניינים באינטרנט התעשייתי, לתת להן תמיכה, ידע, יכולת עבודה, ליווי ולהתחיל לייצר את השחקנים בסביבה הזאת, גם אם הם יחליטו בסופו של דבר שהם מעדיפים לעבוד עם סימנס ולא עם GE".

- איך עושים את זה?

"מזרימים יותר דלק למערכת. נמצא את האנשים שמתעניינים בזה, ובמקום לבנות עוד אובר ועוד חברת פורקס - נבנה את הדברים האלה באינטרנט התעשייתי. אני מאמין שיש בזה הרבה יותר כסף, לפחות למשך מספר שנים לא קטן. צריך לשכנע, צריך לעבוד עם התעשייה בארץ, ללמד אותה, עם האוניברסיטאות, עם 8200, עם הצבא. אני חושב שיש פה תנאים נוחים כדי לגדל את התרבית הזאת בצורה שתהיה מאוד מעניינת גם לתעשייה וגם ל-GE".