זו השנה האחת עשרה ברציפות שפרויקט החברות המבטיחות של "גלובס" מייצר רשימה מעניינת של חברות צעירות, הזוכות להיכלל בה בגלל הפוטנציאל שלהן. החברות המבטיחות של "גלובס" נבחרות על ידי משקיעי הון סיכון, יזמים וגורמים נוספים המעורבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. המשתתפים מתבקשים להצביע על חברות שעברו לפחות סבב גיוס הון אחד, יש להן הנהלה איכותית והן מכוונות לשווקי יעד בינלאומיים גדולים. מעניין לצייין, ששיטת הבחירה הזו, המתבססת על חוכמת ההמונים, מוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש.
כחצי מהחברות שהופיעו עד היום ברשימת החברות המבטיחות של "גלובס" עברו אקזיט מאז שנכללו ברשימה. חלקן הנפיקו את מניותיהן בבורסה האמריקאית, רבות מהן נמכרו בעסקאות מרשימות. האקזיט הגבוה ביותר של חברה מרשימת המבטיחות של "גלובס" היה שייך השנה לחברת סולאראדג' (נבחרה בשנת 2010) שביצעה הנפקה ראשונית בנאסד"ק בחודש מארס. חברת פאנאיה (גם היא מ-2010) נמכרה בפברואר בעסקה של כ-200 מיליון דולר - ובכך הפך בציר 2010 של החברות המבטיחות של "גלובס" לקובץ מדהים של חברות שייצרו אקזיטים בסך למעלה מ-2.5 מיליארד דולר, ועוד שתי חברות ציבוריות - וויקס וסולאראדג'.
אפילו המחזור הראשון של החברות המבטיחות של "גלובס", מ-2006, ממשיך להשפיע על ההיי-טק הישראלי. חברת מלאנוקס ממשיכה לצמוח בשווקים הבינלאומיים ורכשה החודש את חברת איזיצ'יפ בעסקת ענק של כ-800 מיליון דולר. חברת מובילאיי הייתה במחזור ההוא והפכה לימים להנפקה הישראלית בוול-סטריט הגדולה בכל הזמנים. ואילו חברת סאיוטה נמכרה אמנם כבר מזמן לחברת RSA, אבל היזם והמנכ"ל הראשון שלה, נפתלי בנט, הפך לימים לשר החינוך בממשלת ישראל. את ההבטחה הזו אפילו המומחים הכי גדולים התקשו לחזות לפני עשור.
ובהחלט יש חברות שלא מימשו את הפוטנציאל עד הסוף, למרות שעברו אקזיט. חשוב לציין גם את האכזבות, כי הן חלק בלתי נפרד מענף ההיי-טק וכל מי שמעורבים בחברות הללו - יזמים, מנהלים, עובדים ומשקיעים - תורמים את חלקם להתפתחות התעשייה, גם דרך ההבטחות הלא ממומשות.
אבל, ההבטחה הגדולה שמסתמנת השנה ברשימת החברות של "גלובס" היא דווקא של אלו שאינן ממהרות לאקזיט. דור חדש של חברות המנסות לבנות את עצמן כחברות עצמאיות גדולות ומשמעותיות בתחומן, החל להתפתח בהיי-טק הישראלי והמגמה הזו צברה תאוצה בשנה האחרונה.
טאבולה (שנבחרה ב-2013) גייסה השנה 100 מיליון דולר; אאוטבריין (2011) גייסה 50 מיליון דולר; Gett (לשעבר גט טקסי, נבחרה ב-2014) ממשיכה לצמוח במהירות אחרי גיוס של 150 מיליון דולר בשנה שעברה; וגם חברות אחרות מהרשימה לא קפאו על שמריהן. בדומה לתופעת גיוסי המימון הענקיים של עמק הסיליקון התפתחה לה המקבילה הישראלית, אמנם בממדים צנועים יותר, אך עדיין באופן שמלמד על מגמה של יצירת חברות היי-טק ישראליות גדולות. לפי שעה, החברה שנראית כמובילה מקומית במגמה הזו היא איירון סורס (נבחרה ב-2014) שרכשה בחודש יולי את סופרסוניק בכ-150 מיליון דולר, בעסקת האינטרנט הישראלית הגדולה ביותר אי-פעם, כאשר החברה הממוזגת שווה יותר ממיליארד דולר.
עם רשימה כל כך מכובדת של הבטחות גדולות, שממשיכות לצמוח ולייצר ערך משמעותי, ניתן רק לקוות שהחברות החדשות שהצטרפו השנה לרשימת "גלובס" ימשיכו, כמו 100 החברות הקודמות להן, להוות את חוד החנית של ההיי-טק הישראלי ומנוע הצמיחה והגאווה שלו. כי הבטחות כידוע, צריך לנסות לקיים. במיוחד הבטחות גדולות.
יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.