לפעמים מזדמן לנו לשוחח עם סטארט-אפיסטים צעירים. הם מספרים לנו על הטכנולוגיה המדהימה של החברה שלהם (כי איכשהו היא תמיד טובה יותר מאחרות), על שעות העבודה הארוכות שנמשכות לתוך הלילה, על האופציות שקיבלו ועדיין לא שוות דבר (אנחנו לא מזילים דמעה) ועל הרגע שבו יגיע האקזיט ואותן אופציות אולי כן יהיו שוות משהו. כי מבחינתם הוא יגיע. ברור שהוא יגיע. ברור שמישהו ירכוש את החברה שבנו.
ככה זה במדינה שזכתה לכינוי "סטארט-אפ ניישן", ואולי צריך לשנות אותו ל"אקזיט ניישן". כשבממוצע, בכל שבוע נמכרת לפחות חברת טק או ביומד ישראלית אחת, לא פלא שכל סטארט-אפיסט צעיר מאמין שבאחד הימים החברה שלו תמצא חן בעיני ענק טק אמריקאי כלשהו, שירכוש אותה לפי שווי שמשקף החזר לא רע "על הכסף", ויאפשר לו להצטלם בחיוך מאוזן לאוזן.
הרבה סטארט-אפיסטים ישראלים חייכו השנה ובכלל בעשור האחרון. מבדיקת "גלובס" עולה כי מתחילת השנה נמכרו חברות טק וביומד ישראליות בשווי כולל של 3.8 מיליארד דולר, וזאת לעומת 3.3 מיליארד דולר בשנה שעברה. 2015 עדיין לא הסתיימה, וסביר להניח שסך זה יעלה כי... אנחנו "אקזיט ניישן".
וכשמסתכלים אחורה, קצת יותר מעשור אחורה, המספר הוא עוד יותר מדהים: ההיי-טק, הקטר של המשק הישראלי, יצר ב-12 השנים האחרונות אקזיט מצטבר של 45 מיליארד דולר, כמעט 180 מיליארד שקל (!). חלק מהחברות שנמכרו לא קיבלו בעת מכירתן שווי ששיקף החזר כלשהו "על הכסף"; חלקן נסגרו אחרי שנרכשו וחלקן הפכו להרבה יותר גדולות אחרי הרכישה. כך או אחרת, הקטר ממשיך לדהור קדימה.
האקזיט של הבוגרות
בשנה זו, ונכון לרגע זה, שני האקזיטים הגדולים ביותר היו דווקא של חברות ציבוריות, כלומר חברות הרבה יותר בוגרות מחברות הזנק שהוקמו לפני שנייה וחצי. לומניס, חברת הציוד הרפואי-קוסמטי, שידעה לא מעט עליות ומורדות במחזור חייה הארוך (הוקמה לפני 24 שנה), נמכרה לקרן פרייבט אקוויטי תמורת 510 מיליון דולר. קליקסופטוור, שפיתחה תוכנה לניהול יעיל של עבודת טכנאי שטח, נמכרה אף היא לקרן פרייבט אקוויטי, ובמקרה שלה - תמורת 438 מיליון דולר. שתי אלו נסחרו עד מכירתן בנאסד"ק.
הרשימה כוללת שתי חברות ציבוריות נוספות: שח"ל, חברת הציוד הרפואי שנסחרה בבורסת ציריך ונמכרה לחברה סינית תמורת 130 מיליון דולר; ואורעד, שפיתחה פתרונות גרפיקה עבור שידורי טלוויזיה ונסחרה בבורסת פרנקפורט, נמכרה למתחרה אמריקאית תמורת 70 מיליון דולר. כך, האקזיטים של החברות הציבוריות עמד על סך של 1.1 מיליארד דולר, כמעט שליש מהסך הכולל.
כשמדובר בחברות הזנק, אקזיט הטק הגדול ביותר היה של Annapurna Labs מבית היוצר של אביגדור וילנץ. זו נמכרה לאמזון תמורת 360 מיליון דולר, והעשירה את חשבון העו"ש של וילנץ.
אקזיט הביומד הגדול ביותר היה של Valtech Cardio שנמכרה ל-Heartware. להבדיל מהחברה של וילנץ, שעברה לזרועות אמזון תמורת מזומן (בלי מרכיב מנייתי), Valtech Cardio עברה לזרועות Heartware בעיקר תמורת מניות של האחרונה, וחלקן לפי עמידת הנרכשת באבני דרך. במועד ההודעה על המכירה, 2 בספטמבר, מניית Heartware נסחרה לפי מחיר של 81.81 דולר - ומכאן שווי "על הנייר" של 360 מיליון דולר לתמורה הראשונית לבעלי המניות של Valtech Cardio. אך רגע אחרי החלה המניה להתדרדר במורד ההר, וכעת היא נסחרת לפי מחיר של 50.07 דולר, נפילה של 39%, וזה אומר ששווי התמורה הראשונית הוא 220 מיליון דולר.
המקרה של Valtech Cardio, האקזיט היחיד השנה שנעשה כל כולו במניות, ממחיש את הבועה בשוקי ההון: מניות הן מטבע רכישה פופולרי, אך לא כדאי לסמוך על השווי שלהן. מניה זה לא Hard Cash. תשאלו את וילנץ.
כל ההנפקות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
