הנדסת אנוש: עלייה עקבית בביקוש ללימודי הנדסה אזרחית

רבות מדובר בשנים האחרונות על המחסור בכוח אדם מקצועי בענפי הבנייה. יש מי שגם קושר בין מיעוט אנשי המקצוע להיצע הלא מספק של שוק הדיור, שעל אף הגידול במספר התחלות הבנייה ובשטחים המתוכננים לבנייה, עדיין רחוק מלענות על צורכי האוכלוסייה הגדלה והמצעירה, לבטח לא באזורי הביקוש.

מהנדסי הבניין, למשל, הם חלק חשוב מאותו כוח אדם מקצועי ואיכותי שכה חסר בשוק כדי להגשים בשטח את הכרזות הממשלה על הגדלת היצע הדיור וזירוז הליכי הבנייה. מחסור זה נובע מגורמים שונים, החל משינוי תפיסות חברתיות באשר למקצועות ה"טרנדיים", כהיי-טק למשל, ועד לגל של מהנדסים שרכשו את השכלתם בשנות ה-60 וה-70, רבים מהם בברית המועצות, שעתידים לצאת בקרוב לגמלאות.

לרגל פתיחת השנה האקדמית השבוע, הלכנו אל המוסדות האקדמיים כדי לבדוק מה מצב הביקוש למקצועות ההנדסה האזרחית, ובכלל זה לתחום הנדסת הבניין.

הנתונים מלמדים על עלייה עקבית בכל מוסדות הלימוד: באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שם לומדים כיום 340 סטודנטים להנדסת בניין, כ-100 מצטרפים בכל שנה. בהשוואה לעשר שנים אחורה, גדל הביקוש ללימודים במחלקה זו בכ-50%. השנה הגיע מספר מגישי המועמדות לכ-660. רף הקבלה למקצוע ההנדסה האזרחית גבוה במיוחד, ולכן רק מיעוט קטן מהמבקשים להתקבל ללימודים, לבטח במוסדות הגדולים והמוכרים, מתקבלים בסופו של דבר.

מ"מ ראש המחלקה להנדסת בניין וראש התכנית לניהול הבנייה באוניברסיטת בן גוריון, יגאל שוחט, סבור כי המחסור האמיתי הוא לאו דווקא במספר המהנדסים, אלא בכמות התקנים של המרצים: "הכל עניין של תקצוב וסדרי עדיפויות של מדינת ישראל. עשרה חברי סגל אחראים אצלנו על 350 סטודנטים, ואילו המצב הרצוי הוא 25 מרצים. בהשוואה למדינות ה-OECD", הוא מוסיף, "התפוקה של ענף הבנייה בישראל נמוכה ב-60%. אפשר היה לשפר את היעילות עם אותו מספר מהנדסים שיש היום, אם רק היו משקיעים בכוח האדם הקיים". שוחט מסביר: "מהנדס בתחילת הקריירה ייצא להשתלמות על ידי המעסיק פעם בעשר שנים. באירועים כאלה אני רואה רק את ראשי המשרדים".

גם בטכניון מזהים עלייה בהתעניינות ובמספר הנרשמים: "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה משמעותית ביוקרת המקצוע, דבר המשתקף בנתונים של התלמידים הפונים אלינו. מספר המועמדים עלה משמעותית וכך גם סכם הקבלה לפקולטה (ציון המשקלל את ציוני הבגרות והפסיכומטרי), נתון המעיד על העלייה ברמה".

בשנת 2014 נרשמו 423 תלמידים ו-198 התקבלו, בציון סכם 83. זאת, לעומת 345 שנרשמו ב-2012, שמהם התקבלו 206, בציון סכם 81.

גם במכללת עזריאלי להנדסה, שלוחה של הטכניון בבירה, גדלה ההתעניינות בלימודי המקצוע. לפי הנתונים שלהם, כ-500 מועמדים מתעניינים מדי שנה בלימודי הנדסה אזרחית, ובעקבות הביקוש הרב החליטו בטכניון להעלות את רף הקבלה. בנוסף, בשנה שעברה נפתחה במכללה מכינה ייעודית ללימודי הנדסה אזרחית בשיתוף הטכניון. מתוך כלל מגישי המועמדות למכללה, רק 40 סטודנטים מתחילים במסלול האקדמי כל שנה - עלייה של 10% בהשוואה לשנים קודמות.

במרכז האוניברסיטאי אריאל מדווחים על עלייה של כ-40% במספר הסטודנטים בתוך חמש שנים. מספר מגישי המועמדות גדל בלמעלה מ-100%. כך, בשנת הלימודים הקודמת נרשמו 918 איש, ומהם התקבלו והחלו ללמוד 350. זאת, לעומת 423 שנרשמו ו-215 שהתקבלו לפני חמש שנים.

במכללת סמי שמעון רואים גידול של 47% בביקוש להנדסת בניין בחמש השנים האחרונות: מ-237 נרשמים בשנת הלימודים תשע"ב ל-497 נרשמים השנה.

במכללת ספיר קיים מרכז לטכנולוגיה והנדסאים, ובו מגמת לימוד ב"הנדסה אזרחית - הנדסאי בניין", שהלימודים בה נמשכים שנתיים וחצי. במכללה מספרים כי בחמש השנים האחרונות ניכרת עלייה עצומה בביקוש ללימודים במגמה, בשיעור של כ-20% בכל שנה. השנה יחלו את לימודיהם כ-160 סטודנטים מתוך 350 שנרשמו.

"הפריון בירידה מאז שנות ה-50"

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים, חושב שהעלייה בביקוש לבדה לא תביא מזור לענף. לפי הנתונים שבידיו, מספר המהנדסים הרשומים בפנקס המהנדסים עומד על כ-22 אלף (נכון ל-2010), ולא כולם מהנדסים עם רישיון. להערכת מריאן, בכל שנה מסיימים את הלימודים כ-500 בוגרים בלבד, והוא מזהה בהימשכות המצב הנוכחי פוטנציאל לנזק רב: "פריון העבודה בענף הבנייה בישראל לא עלה מאז שנות ה-50, ולרוב נמצא בירידה. אם המחסור הקיים במהנדסים יימשך, והתחזית היא שכך אכן יהיה, כולנו ניפגע. מהנדסים לחוצים שמחויבים להגיע להספקים גבוהים, עושים קיצורי דרך, והדבר פוגע באיכות התכנון והביצוע".

"חוק התכנון והבנייה", הוא אומר, "לא מחייב כיום פיקוח הנדסי על פרויקטים למגורים. יש לנו באיגוד ויכוח עם מינהל התכנון בנושא, שטוען שחיוב פיקוח רק יחמיר את המחסור בכוח אדם, ואנחנו אומרים שדבר כזה היה דרוש, למשל, בפרויקט של גינדי בחדרה. הדבר הכי גרוע זה להזניח את בטיחות הציבור, וחייבים להשקיע בזה".

לעתים קרובות נשמעות טענות בדבר הקשר הרופף בין החומר הנלמד בין כותלי המוסדות האקדמיים, לבין המציאות שבה נתקלים המהנדסים הצעירים בשטח. למריאן ברור מה עוד צריך לעשות: "טוב היה אם היו מעדכנים מדי פעם את תוכן החומר הנלמד, ומוסיפים ללימודים פן מעשי, גם באמצעות הארכה שלהם. הבעיה היא שלימודי הנדסה ברוב המקומות אורכים גם כך 4 שנים, והדבר מרתיע אנשים".

מריאן טוען עוד כי יש לשפר את מעמד המקצוע, בין היתר באמצעות הגדרת סמכויות שיהיו שמורות למהנדסים אזרחיים באופן בלעדי: "אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה להנדסאים, שמספרם גבוה פי 6 מהמהנדסים, יש זכות סטטוטורית לחתום על היתר בנייה. אין להם את ההכשרה המתאימה לכך, אבל כנראה ששיקולים פוליטיים מונעים את הפסקת המצב הזה".